פירנצה שוק ירקות / צילום: שאטרסטוק
המשבר בחקלאות בעיצומו וחוץ מדיבורים ותוכניות באוויר, בשטח לא קורה דבר למעט הגזרות הקשות שמונחתות על החקלאים חדשות לבקרים. אלה גורמות לגידול בהפסדי החקלאים. לא מזמן, התבשרנו בכותרות ראשיות כ הממשלה תתמוך ב-100 מיליון שקל כדי להעביר את החקלאים לגידולים אחרים. בתוכנית אין בשורה חדשה. אם אכן היו אלטרנטיבות גידוליות, החקלאים כבר מזמן היו עושים זאת גם ללא התמיכה המובטחת.
בפועל, הדבר דורש מספר שנים להתארגנות ובודאי שזו איננה עזרה מידית שהמגדלים זקוקים לה על מנת להמשיך לגדל. אין כרגע שום מוצר אשר כלכלית מאפשר להסב את בתי הצמיחה לגידולו.
אני תוהה עם עצמי כיצד מצליחים לשכנע פקידים שיושבים במשרדי הממשלה כי בעוד מספר שנים הדרך היורדת דרומה דרך הבקעה והערבה תראה כמו בשנות החמישים - מדבר ושממה. רוב החממות ובתי הרשת ייעלמו. החקלאים יעברו למרכז הארץ ואת הדרך יאבטחו מוצבי צה"ל במקום היישובים הפורחים שהיו שם, ורק מטעי התמר יישארו פרוסים לאורך הדרך להזכירנו את מה שהיה.
נכון, לא כל המוצרים החקלאיים נפגעים. המוצרים שעדיין שורדים בתנאי השוק הקשים הם אבוקדו, מנגו ותמרים. כל שאר המוצרים בדרכם להימחק או לקטון בצורה משמעותית.
יש בוודאי חלקים באוכלוסיה שחושבים כי זה לא נורא, אבל ביום הדין, כאשר מחירי הירקות יאמירו בשל הצורך לייבא אותם מארצות אשר יודעות לעזור לחקלאים שלהן בשעת משבר ומבינות את החשיבות הכלכלית העצומה שחקלאות תורמת למדינה באופן ישיר ועקיף, אז תגיע ההבנה הכלכלית, ההבנה הביטחונית, וההבנה שלאדמה יש ערך נוסף מעבר לערכו הנדל"ניסטי.
אני רוצה למנות בפניכם את הסיבות להידרדרות החקלאית (בעיקר בתחום הירקות):
א. השוק האירופאי שהיה יעד היצוא העיקרי של מדינות ישראל הופך בהדרגה ללא רלוונטי. מדינות כמו ספרד,איטליה ואחרות שנהנות מהגנה הניתנת ע"י השוק המשותף וממשלותיהם מרחיבות את שטחי הגידול ולמעשה "מחסלות" את הכדאיות הכלכלית של גידול ירקות בישראל. כתוצאה מכך רוב מוצרי הירקות מוסטים מהשוק האירופאי לשווקים אחרים כמו מדינות מזרח אירופה ובראשן רוסיה, שם החקלאות הישראלית מסוגלת להתמודד בהצלחה עם התוצרת האירופאית באיכות ובמחיר.
רשימת מוצרי הירקות התלויים בהצלחת השיווק ברוסיה היא ארוכה וכוללת את המוצרים כגון : פלפל, צנונית, סלרי, גזר, תפו"א, עגבניות צ'רי ועוד. כלכלת אזורים שלמים במדינה הקשורים לגידול ירקות כמו הערבה, הבקעה, אזור קדש ברנע - ניצנה והנגב המערבי , תלויה בשוק הרוסי. גם חלק ממוצרי הפירות כמו הדרים סוג ב', אבוקדו מגודל קטן, אשכוליות ועוד ייפגעו משמעותית ללא השוק הרוסי.
ב. למעט הסיסמה, עבודה עברית בחקלאות כמעט לא קיימת. העובדה המרה היא שכולם מודעים לכך אך מעדיפים להתעלם מהמצב . אין אוכלוסיה בארץ שמוכנה לעבוד בחקלאות כפועלים פשוטים גם אם יעלו את השכר (ברוב המוצרים, העלאת השכר מעבר למחיר המינימום, פירושה סגירת המוצר). הממשלה מגבילה את מספר העובדים הזרים בחקלאות אך זו לא תורמת לעלייה בתעסוקה של ישראלים. להיפך, המוצרים הנלווים לחקלאות נפגעים ויש ירידה בתעסוקה לישראלים שעובדים בתעשייה זו.
הממשלה מטילה גזירות חדשות לבקרים על מספר העובדים הזרים , מטילה מיסים ייחודיים על העסקת עובדים זרים במטרה לצמצם את מספרם. התוצאה - אין כדאיות בהעסקת עובדים זרים ואין מי שיבוא במקומם.
העסקת הפועלים התאילנדים טובה לעובדים, טובה ליחסים עם ממשלת תאילנד, טובה לחקלאות הישראלית ויוצרת מקומות תעסוקה לישראלים בתעשיות הנלוות.
ג. השנתיים שהיו לפני העונה הנוכחית לא היו שנים טובות במיוחד בשל חוזקו של השקל והגידול בכמויות מספרד, טורקיה ומרוקו. גם בעיות פוליטיות על חלק משטחי הגידול (בקעה) תרמו את חלקן, אבל עדיין השאירו רווח מסוים לחקלאי.
השנה נוספו שלוש בעיות חדשות: השוק החשוב ביותר, רוסיה, נפגע מנפילת ערך הרובל וכמו כן נוצר חשש מחוסר יציבות פיננסית של הקונים בשוק זה. בנוסף, נפילת היורו ב-10% ויותר משמעותה פגיעה ב-20% ויותר בהחזר לחקלאי ולמעשה כמעט מחסלת את כדאיות היצוא למדינות השוק האירופאי לרוב המוצרים. בל נשכח גם את מזג האוויר קשה במיוחד שפגע באיכות וביבול של המוצרים. התוצאה היא שחקלאים רבים הגיעו לקצת היכולות הפיננסיות ואין תמיכה מהממשלה להמשיך את הפעילות החקלאית.
אז מה עושים?
כדי לפתור את בעיית החקלאות אני מציע ראשית לפתור את בעיית העובדים הזרים. אני חושב שכדאי להפסיק עם המיסים המיותרים ולאפשר לחייב את העובדים הזרים בעלויות דיור , האוכל והביגוד. אין פה דרישה לשלם לפועלים פחות כסף או למנוע מהם את הזכויות הסוציאליות אלא להיות הוגנים כלפי החקלאי וההוצאות שנגרמות לו בגין העסקת העובד זר. עוד נקודה חשובה היא לאפשר הגדלת מספר העובדים הזרים לפי הצורך.
אני בטוח כי פתרון בעיית העובדים הזרים יאפשרו לחלק מן המשקים להסב את בתי הצמיחה לגידול מוצרים עתירי עבודה - הסבה שכיום היא בלתי אפשרית בגלל מדיניות הממשלה.
שנית, אני מציע לתמוך ביצוא החקלאי. על הממשלה לתת מטריה ביטוחית לעבודה עם רוסיה (כמו שהממשלה התגייסה לעזור לתעשייה ולחקלאות במשבר 2008) וכן לעזור בביטוחי שערי מטבע לפי קריטריונים שייקבעו לפי הצורך.
שלישית, אני חושב שכדאי לתמוך בחקלאי במצבים חריגים ולעזור להם להימנע מאי וודאות טוטאלית. כאשר מגדלי ספרד והולנד הפסידו 2 מיליארד יורו בשל הרעלת מזון בצפון גרמניה שהתרחשה במאי 2011 ועצרה את מכירות הפרי הטרי, המגדלים נאלצו הן להשמיד סחורה והן למכור בזול . השוק האירופי המשותף ידע לתמוך בחקלאים ושילם פיצויים לכל המגדלים שנפגעו. גם עתה מפצה השוק האירופאי את החקלאים האירופאיים על אובדן הכנסה בשל האמברגו שממשלת רוסיה הטילה על תוצרת חקלאית מאירופה.
התמיכה הזו נדרשת במצבים חריגים ומאפשרת שיקום של חקלאי, לדוגמה משבר הרובל ברוסיה שהוא מצב חריג ופוגע משמעותית בהכנסת המגדל.
אני סמוך ובטוח כל הפעולות המוזכרות לעיל יעזרו באופן מיידי ויפסיקו את הנטישה מחקלאות שמתרחשת בימים אלו.
* הכותב הוא יו"ר ובעלים של חברת מור אינטרנשיונל