מוציא את המיץ

בשעה עשר ושלוש דקות הגיע הסמס לסמארטפון שלי: "הקואליציה תיסגר עוד הלילה", כתב לי אחד האנשים הקרובים ביותר לראש-הממשלה. פשוט וקל. זה היה במוצאי יום הבחירות, שלוש דקות בלבד לאחר שפורסמו מדגמי הטלוויזיה. ברגעים הללו עוד נדמה היה שנתניהו והרצוג צמודים זה לזה, ואנשיו של ראש-הממשלה חשו צורך דחוף לקבוע עובדות בשטח.

שעות ספורות חלפו, השחר עלה, ואיתו מספר המנדטים של הליכוד. הניצחון של נתניהו, שבערב הקודם עוד נראה דחוק וחמקמק, הפך לסוחף והבהילות פינתה את מקומה לנינוחות בוטחת. אמנם הקואליציה לא נסגרה באותו לילה, אבל בצמרת הליכוד רווחה התחושה שניתן יהיה להרכיב ממשלה בתוך זמן קצר יחסית.

עוד כמה שעות חלפו, הערב ירד גם על היום שאחרי, נתניהו ששלח את עוזריו לסבב גישושים מהיר, כבר הבין: הנה גם זה הולך לקחת זמן. הנה גם זה הולך להוציא את הנשמה. וכך הגענו עד הלום, שישה שבועות לאחר הבחירות, וממשלה - אין. נתניהו, כהרגלו, נחוש למצות עד לרגע האחרון את מלוא מכסת הזמן שמעניק לו החוק. בתושייתם כי רבה מצאו יועציו דרך להאריך עוד קצת את פרק הזמן הארוך והמיותר הזה.

ביום רביעי הבא, 6 במאי, המועד האחרון האפשרי, יודיע ראש-הממשלה לנשיא, כי עלה בידו להרכיב קואליציה. את מועד השבעת הממשלה החדשה בכנסת יקבעו רק לשבוע שלאחר מכן ובתווך יוכלו להרוויח עוד קצת זמן איכות בחדר המשא-ומתן. ככל שנתניהו יוכל להאריך את המתנתם וסבלם של בכירי מפלגתו, חזקה עליו שכך יעשה. לא מתוך הנאה או סדיזם חלילה, מתוך הרגל.

כזה הוא ראש-ממשלתנו ארוך הקדנציה. מעדיף לדחות לרגע האחרון את שניתן לעשות ברגע הראשון. כקצין בסיירת מטכ"ל התרגל לעבוד תחת לחץ, וכעת הוא נחוש לייצר לחצים גם במקום שהם אינם נחוצים.

מי היה מאמין לפני שישה שבועות, שאדי האופוריה שנצפו בליכוד יהפכו מהר כל-כך למיצים של מרירות. וזה עוד לפני שהתוודענו לרשימת המאוכזבים המלאה. בכוונת מכוון, או סתם מתוך אינרציה, נתניהו מקים בדיוק את הקואליציה שהבטיח להקים (בהנחה שלא תהיה הפתעה מרעישה ברגע האחרון), עם הימין והחרדים, בלי הרצוג, לבני ולפיד - והיה מחנהו טהור.

והרי זה בדיוק הפוך מהלקח שנטל עימו בסיומה של הקדנציה הראשונה, הבוסרית שלו במשרד ראש-הממשלה; לעולם תקפיד לשלב בקואליציה לפחות גורם אחד מחוץ למחנה. ב-2009, כשצירף את ברק לממשלתו, נתניהו לא עשה זאת כי חיפש שותף לעשן איתו סיגרים בישיבות קבינט (לשם כך יש את ליברמן), אלא כי רצה לצידו גורם מאזן. מישהו שיוכל להיות מנטרל התנגדויות בארץ וכליא-ברקים, להגנה מפני פגיעות, בעולם. זה פחות או יותר היה גם תפקידם של לפיד ולבני בקדנציה הקודמת.

כעת, עם ממשלת הימין (הלגיטימית והדמוקרטית) שהוא מקים, בין ליברמן לבנט, ראש-הממשלה מוצא עצמו בלי מנטרל התנגדויות וללא כליא-ברקים. נראה כי את אשר נשבע לעצמו שלא יעשה יותר, נתניהו עושה בימים אלה ממש.

הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10