יעקב ליצמן / צילום: איל יצהר
עבודה של חודשים ותהליכים של שנים נמחקו אמש (ד') בהינף הסכם קואליציוני אחד בין הליכוד לבין יהדות התורה. בין שלל סעיפי ההסכם הקואליציוני הסכים ראש הממשלה לבטל את סעיף מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי לקבלת הטבות בדיור או בזכאות לדיור מוזל.
נזכיר שסעיף כושר השתכרות נכנס לקריטריונים ואושר בתחילת ימיה של הממשלה היוצאת, כאשר גם שר האוצר לשעבר קידם את הדבר, אבל גם בג"צים שהוגשו כנגד הקריטריונים הקיימים של תוכנית למשתכן חייבו את המדינה למצוא תשובה שתענה על הטענות לאפליה בקריטריונים שהיו עד אז.
נניח לרגע בצד את השאלה המשמעותית והחשובה האם מדובר בסעיף חשוב ונחוץ בכל הנוגע לקריטריון סף בזכאות לדיור, סוגיה שכתבנו עליה לא מעט כאן ב"גלובס", ונתמקד בעובדה שהביטול הספורדי הזה מבטל יחד איתו שעות רבות של דיונים שנערכו, התמודדות משפטיות, פעילות ענפה בבית המשפט כנגד עתירות שהוגשו בנושא זה ועוד. מדובר באלפי שעות עבודה שירדו כעת לטימיון, שלא לדבר על הכסף הרב שהושקע בהן.
בנוסף, עוד דבר שכדאי לזכור: אומנם הסעיף נכנס בסופו של דבר לקריטריונים של תוכנית מחיר למשתכן, אבל זמן קצר מאוד לאחר מכן בוטלה התוכנית עצמה. לכן, מאז לא נעשה כלל שימוש בקריטריונים החדשים. ואסור גם לשכוח, שלצד הכנסת הסעיף לקריטריונים הוחלט בסופו של דבר שיהיו שני מסלולים שונים, האחד שכולל את סעיף כושר ההשתכרות שפונה למכרזים לכלל האוכלוסייה והשני שלא כולל את הסעיף האמור שפונה למכרזים שיופנו לקהל חרדי. אבל גם את זה הרי כבר הספקנו לשכוח.
העובדה המקוממת ביותר היא שלא משנה מה עשתה הממשלה הקודמת, מספיק הסכם קואליציוני אחד שנחתם כעת כדי למחוק עבודה קשה שנעשתה. מדובר בעבודה אליה נלוו בדיקות ודיונים, וביטול שכלל לא שואל שאלות או מעלה את האפשרות של בדיקת היתכנות.
צריך לשים סוף לזיגזג הפוליטי שמאפשר ברגע אחד לשנות תוכניות או קריטריונים, או לפחות להתנות ביטול בבדיקה משמעותית של כדאיות או יישום. ככה לפחות אולי יהיה אפשר להשאיר כמה דברים עובדים שנתיים, שלוש או ארבע שנים עד שההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הבאה ימחקו גם אותם.