היועמ"ש: גוף פרטי יוכל לתת תעודת כשרות למסעדות

ברבנות זועמים על ההחלטה שמאפשרת את שבירת מונופול הכשרות שבידיה ויקיימו דיון חירום בסוגייה

יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר
יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר

האם מונופול הכשרות של הרבנות הראשית לישראל בדרך לפירוק? היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קבע כי בעלי מסעדות יוכלו להציג את עצמם כמושגחים על-ידי גופים פרטיים - על אף שההשגחה אינה מטעם הרבנות הראשית לישראל, כפי שמחייב החוק.

וינשטיין אף הודיע כי קנסות שכבר הוטלו על בעלי מסעדות יבוטלו. בעקבות הפרשנות המקלה יקיימו היום (ד') הרבנים הראשיים לישראל דיון חירום בסוגייה.

במכתב לעו"ד ריקי שפירא-רוזנברג של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, כתבו בפרקליטות המדינה כי "לא יוגשו, במצב החקיקתי הקיים, הודעות תשלום קנס או כתבי אישום נגד בעלי בתי אוכל שיציגו מסמך בו יצוין כי המקום מפוקח או מושגח על-ידי גורם פלוני".

עם זאת, בפרקליטות הבהירו כי הדבר מותנה בכך ש"יובהר בצורה מפורשת, ברורה ובולטת, באופן שאינו עלול להטעות את האדם הסביר, כי מסמך זה אינו מהווה תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל או מטעם גורם אחר המוסמך ליתן תעודת הכשר".

עו"ד שפירא-רוזנברג מסרה בתגובה: "אני מברכת על החלטת היועץ המשפטי לממשלה, המהווה צעד בדרך לביטול המונופול של הרבנות על הכשרות בישראל. עם זאת, על היועץ לקבוע גם כי לרבנות אין מונופול על המילה 'כשר'. על המדינה לאפשר לבעלי המסעדות להציג את עצמן ככשרות. פרשנות זו של חוק איסור הונאה בכשרות עולה עם עקרונות היסוד של המשפט במדינת ישראל ומפרידה בין הכשרות, שהיא ערך דתי - לבין מונופול, שהוא אינטרס כלכלי".

ברבנות הראשית לישראל זעמו על ההחלטה, שמאפשרת במידה רבה את שבירת מונופול הכשרות שבידיה, ויקיימו כאמור דיון בסוגייה יחד עם הרבנים הראשיים.

גורמים ברבנות הוסיפו כי הם מאד רגועים, לנוכח העובדה שבהסכם הקואליציוני של יהדות התורה עם הליכוד ישנו סעיף שמבטל את הפרשנות המקלה של וינשטיין וקובע כי "אם בג"צ יבטל המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות - הממשלה תתקן את החוק כדי להשיבו".

את הפרשנות לחוק איסור ההונאה בכשרות העניק ויינשטיין במסגרת תשובה לעתירה שהגישה המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם שני בעלי מסעדות בירושלים - יהונתן ודעי ושי גיני - בעקבות קנסות אשר הוטלו עליהם בגין העובדה שהם הוצגו ככשרות באתרי אינטרנט, מבלי שהייתה ברשותם תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. העותרים טענו כי האיסור על מסעדות להשתמש במילה "כשר" רק מכיוון שאין ברשותן תעודה של הרבנות הוא בלתי מידתי, וכי לרבנות אין מונופול על המילה "כשר".