בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
4 שנים אחרי שהציבור בישראל שטף את הרחובות וביקש צדק חברתי, הוא מקבל עכשיו עוול חברתי תחת כנפי הדמוקרטיה. מכל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו, ברור שכל אותם אזרחים המשרתים בצה"ל ומשלמי מסים כחוק וכל אותם זוגות הכורעים תחת הנטל, נדחקו לסוף התור.
וחמור מכך, הם אלה שישלמו את מחיר ההסכמים הקואליציוניים וחלוקת הכספים הפרועה לחרדים ולערבים - שתי האוכלוסיות שלא משרתות בצה"ל. שתי אוכלוסיות אלה הן הנהנות העיקריות מההחלטה להעלות את קצבאות הילדים, החלטה שעלותה היא לא פחות מ-2.5 מיליארד שקל.
וזה עוד לפני שהזכרנו במילה את שלל הסעיפים עתירי התקציב לחרדים וביניהם גם הבטחת הכנסה לא חוקית לאברכים. עידוד ילודה הוא דבר חשוב אבל לא פחות חשוב מכך הוא עידוד אוכלוסייה לעבוד ולהיות חלק אינטגרלי מהמערכת שמניעה כאן את הכלכלה.
גם התקווה החברתית של הממשלה הזאת, משה כחלון, נגוזה. הוא ייכנס למשרד האוצר אחרי שהשלל חולק. השתיקה של כחלון בכל הנוגע להסכמים הקואליציוניים האלה מקוממת וההצטרפות שלו לממשלה, כמוה כתמיכה מלאה בהם. הוא שהבטיח צדק חברתי, הוא כעת שותף מלא ופעיל בממשלת העוול החברתי. צדק כבר לא יהיה כאן. העול ייפול על שכבת הביניים שכמו תמיד, משלמת את המחיר. השאלה היא עד מתי. עד מתי יימשך העושק החברתי הבלתי אפשרי במדינה הזאת.