היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בקשה לחידוש השעייתו של ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו - כך נמסר היום (ה') ממשרד המשפטים.
בקשתו של וינשטיין מתבססת על כתב האישום השני שהוגש נגד גפסו אשתקד באשמת קבלת שוחד, ועל החלטות קודמות של הוועדה בעניינו של גפסו. גפסו כבר הורשע בקבלת שוחד בתיק אחר, אך מאחר שלא הוטל עליו קלון, התאפשר לו לשוב לתפקידו כראש העיר.
אמש (ד') הודיע פרקליט המדינה, שי ניצן, לגפסו ולבאי-כוחו כי הוחלט להמשיך ולנהל נגדו את המשפט נשוא כתב האישום השני, חרף הטענות שהעלו בשימוע נוסף שנערך לראש העיר.
גפסו הושעה מתפקידו במארס אשתקד בעקבות הגשת כתב האישום הראשון נגדו, כשהוועדה קבעה אף כי אין לאפשר לו לכהן כסגן ראש העיר או בתפקידים בכירים אחרים בעירייה בתקופת ההשעיה. בהמשך חודשה השעייתו פעמיים נוספות.
כאמור, גפסו הורשע לאחרונה בקבלת שוחד במסגרת האישום הראשון נגדו, אך בית המשפט החליט שלא להטיל עליו קלון. ממשרד המשפטים נמסר כי המדינה שוקלת ערעור על העונש, לרבות על ההחלטה שלא להטיל על גפסו קלון.
בכתב האישום השני מיוחסות לגפסו עבירות של לקיחת שוחד, התניית שוחד והפרת אמונים. כתב האישום עוסק בפרשה של הבטחת עבודה לפעילים שעבדו עבורו בבחירות 2008.
הדיון באישום השני החל בבית המשפט, אך לאור טענות מקדמיות שהעלה גפסו, ולאור המלצת בית המשפט, נערך לו שימוע נוסף לאחר תחילת ההליך. אתמול הודיע פרקליט המדינה לבאי-כוחו של גפסו כי לאחר ששקל את הטענות שהועלו בפגישה הנוספת, הוא לא מצא לנכון לשנות את החלטתו להעמיד את גפסו לדין, וקבע כי יש להמשיך בניהול ההליך הפלילי.
נוכח העובדה שלא הוטל על גפסו קלון בהרשעה במסגרת משפטו הראשון, הוסרה המניעה שהייתה בתוקף בהתאם להחלטת ועדת ההשעיה הקודמת, וגפסו שב השבוע לכהונה כראש העיר. מיד לאחר שובו דווח בימים האחרונים כי גפסו פיטר את ממלא-מקומו, אלכס גדלקין, וכן את מנכ"ל העירייה.
בבקשת ההשעיה ציין וינשטיין כי חוק הרשויות המקומיות "מהווה כלי חשוב להתמודדות עם שחיתות שלטונית לכאורית ברשויות. הוא נועד, בין היתר, למנוע מצב בו ימשיך בכהונתו מי שהוטל צל כבד על יושרתו האישית עקב הגשתו של כתב אישום המייחס לו לכאורה ניצול לרעה של הכוח השלטוני שהופקד בידו בנאמנות".
וינשטיין הוסיף כי "העבירות המיוחסות לכאורה לגפסו הן חמורות, ומתגלה מהן לכאורה שחיתות שלטונית הקשורה לתפקידו הציבורי. בכך טמונה סכנה לפגיעה בטוהר המידות ובשלטון החוק".