גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לצאת מהמטריקס

200 גיליונות של "ליידי גלובס". שומעים את התקרות מתנפצות?

ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל
ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל

1. שומעים את הזכוכית שנשברת? והנה, עוד אחת. לא להיבהל. אלה רק עוד ועוד תקרות שמתנפצות בעודנו מדברים פה. אחרת איך היינו מעמידים 200.

200 גיליונות של "ליידי גלובס" הם סיבה טובה לעצור, להשתהות, לשאול שאלות, לנסות לברר. האם הצלחנו לגרד משהו מהמטרות שהצבנו לעצמנו? האם משהו השפיע? עשה הבדל? שינה את התודעה במילימטר?

המורשת של "ליידי גלובס" נשענת על סיפורן של נשים מנהיגות. נקודת המוצא שלנו עקבית: השארנו בחוץ את היללנות, הקיטורים וההטפות. הכנסנו הרבה זיעה של נשים, שמכוח חלוציותן התיישבו בשולחן מקבלי ההחלטות והביאו ביצועים.

במשך השנים הצגנו הרבה מאוד פורמטים למנהיגות, וכל פעם מחדש אנו מופתעים מהמודלים החדשים שנולדים. אלה הנשים שהן הרול מודל של העידן החדש. ואלה דימויים שמפעפעים, נטמעים, נספגים בתרבות.

זו הסוציאליזציה שלנו. הדור החדש גדל בתמיסה אחרת. נכון, הוא צורך את ניענועי הישבן של ביונסה כאחד מאבות המזון הרוחניים, אבל ודאי לא עיוור לפורמט אחר של נשיות שהולך ותופס אחיזה. היום נערה צעירה יכולה לגמרי לדמיין את עצמה כמנכ"לית בנק. זה לא היה בזמני.

2. עובדה. הניינטיז התקשרו ונשמעו מופתעים לגמרי ממה שקורה פה. איך שלא תנערו את זה, נשים מנכ"ליות הפכו בעשור האחרון חלק משמעותי מהנוף של צמרת הניהול בישראל. והן אף פעם לא סיפור פרטי. הן תמיד יתפרשו כייצוג. ייצוג לנשים אחרות.

הן שועטות כמו טנקים על דיונות שאינן ריקות מאויב, דוהרות על אמביציה באוקטן גבוה, יוצאות מהמטריקס שלהן. לא כולם מוחאים להן כפיים, שהרי מגדר הוא דרך מרכזית לסימון יחסי כוח. ואם מוחאים, אז לא בהכרח מהסיבות הנכונות. תשאלו על כישוריה המקצועיים של המנכ"לית הבכירה בישראל. הקהל הגברי לא יהסס: אמממ, האמת? נראית טוב.

לפעמים מאחורי הנשים האלה, שמאיישות תפקידי מנהיגות, גם אלה שעברו קנוניזציה, מסתתרים שקים רוטטים של חוסר ביטחון. יש בהן פחד נוראי להיראות. אבל זה בסדר,

ראינו כבר מספיק גברים כאלה. והן, הן עוד חדשות בעסק.

"ליידי גלובס" הוא פלטפורמת התוכן היחידה בישראל שמתמקדת במשבצת הזו של מנהיגות נשית. הפורמט יוצא הדופן נולד משני זרמים די מנוגדים. הרצון להבליט עשייה נשית מנחילת-דרך, ומצד שני הרצון לחתור תחת התפיסה המקובלת של איך מגזין נשים צריך להיות.

מלכתחילה, הרעיון היה להציג גם גברים כחלק מהתפיסה שגורסת הימנעות מיצירת סביבה מלאכותית של גטו נשי. חשוב לנו לחשוף עשייה פורצת דרך של נשים בפני הקהל הכללי, גברים ונשים כאחד. כן, גבר בשער, ולא פעם.

הממשק בין עולם העסקים לעולם הרגשי הוא אחד העוגנים שמבדלים את המגזין, ובכך הוא זולג מעבר לעיסוק בנשים, פותח צוהר לזווית הסתכלות גברית על סוגיות שעיתונות כלכלית פוסחת עליהן. הגברים המופיעים ב"ליידי גלובס" מצוידים ברטוריקה של רגש, ואין כמו רגש להניע אנשים לפעולה. אנו מבחינים בשינוי העמוק בשפה. ושפה יוצרת תודעה.

3. במשך כל ההיסטוריה נשים הודרו מזירות הכוח. היום, כשהן מטפסות לדרגים הגבוהים ביותר, הולם בהן בכל יום, כמעט, הקונפליקט התפקידי. תמיד מגיע הרגע הזה בקריירה, שבו הטוטאליות שנדרשת בעבודה מנטרלת אותך מהתפקידים האחרים. זו נקודת אקזיט קלאסית. קל לחתוך בשלב הזה. בפרפראזה הפוכה, מי שלא יכולה לסבול את החום, לא נכנסת למטבח.

אנחנו עוקבים בתשומת-לב רבה אחרי התפקידים הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים של נשים, ואחרי הנגישות ההולכת וגדלה שלהן להון, רכוש, כוח פוליטי והשכלה.

כל זה נמנע מהן במשך רוב ההיסטוריה. הן לא יכלו לקיים את עצמן באופן עצמאי. מצמרר לחשוב איך בעבר הלא רחוק הטמיעה התרבות השלטת בנשים מחשבה מצמצמת ומנוונת על עצמן. אישה מוצלחת, זה היה ברור, היא אישה נשואה ואמא טובה. כמה שפחות נוכחת, בטח שבמרחב הציבורי.

המימוש העצמי שלנו כאינדיבידואלים הוא הנושא הגדול של העת החדשה. כמי שהוצבו כל השנים מחוץ למרחב הציבורי, נשים היו צריכות לשרוד בעולם ששולל מהן אפשרות לממש את עצמן. כל מה שנראה לנו כל-כך טבעי עכשיו. נשים מגיעות היום לתפקידים הכי משמעותיים, והנה, הפלא ופלא, היקום לא קורס לתוך עצמו. הן תמיד ידעו שהן שוות. זה העולם שלקח לו זמן להבין.

4. גם היום, אחרי שחדרו לעוד ועוד מקצועות ותחומים שרגל אישה לא דרכה בהם קודם, וגברו על עמיתיהן הגברים, נשים מתוגמלות פחות.

אנחנו בוחנים לא פעם הצלחה במונחים מדידים של שכר. אבל אם מספרים יהיו המשקולת היחידה שנניח על המאזניים - נפסיד.

נכון שהמאבק על שכרן של מנהלות בכירות תורם להקטנת אי-השוויון במעמד הבינוני-גבוה. הוא מאפשר ליותר נשים להיכנס למרחבים של כוח ועוצמה כלכליים, שהיו חסומים בפניהן. אבל לא נשלה את עצמנו שהוא פותר מבנים חברתיים בעייתיים של חוסר שוויון מעמדי, עדתי או לאומי. לצערנו, הוא לא מקטין את חוסר השוויון של נשים עניות בישראל.

5. אנחנו רוצים להגיד משהו על המציאות מתוך התמקדות באנשים שעוברים תהליך, מסע חיים, אם תרצו. כשאנחנו שואלים אותם עם מה התמודדו בדרך לשם, אנחנו לומדים הרבה. הם עוזרים לנו להרחיב את גבולות התודעה ולרכוש אגב כך מבט ביקורתי על חיינו. כשאנחנו לוכדים פיסת מציאות, היא מציבה מראה לעצמנו.

מה זו הצלחה בכלל? מה זו תודעה? מה זה רגש? מחשבה? מימוש? מושגים שניסינו לפצח, להפוך. להציג תזות ששוחטות פרות קדושות.

כל חודש נברא קונספט חדש מהעולם הרגשי שהטיל אותנו, את כל הצוות, לעולם תוכן שדורש למידה, התעמקות, חקירה ותהייה. הפסיכולוגיה והמחקר נעולים באקדמיה ובקליניקות, ואנחנו ביקשנו לחלץ אותם משם, לחבר תמות ואידיאות לחיי יומיום.

עשינו דרך ארוכה, טעונה לא מעט קונפליקטים - ובכל גיליון מחדש, זה לא מובן מאליו שאתם עושים איתנו את הדרך הזו.

עוד כתבות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים