המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, וכן בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין ובקשה לקיים דיון דחוף בערעור.
גפסו הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של לקיחת שוחד על דרך של התניית שוחד, וזאת בגין מסכת מתמשכת של לחצים שהפעיל על חבר מועצת העיר כדי שיתפטר מכהונתו, אחרת תפוטר גרושתו מעבודתה בחברה הכלכלית העירונית. בית המשפט קבע כי במעשים אלה הפר גבסו את חובת האמון שהוא חב לציבור, תוך שהוא מנסה לפגוע באורח בוטה בתוצאותיו של הליך דמוקרטי.
בית המשפט גזר על גבסו 6 חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 20 אלף שקל - ללא קלון.
בערעור שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, עו"ד ג'ואי אש, ועו"ד אבי וסטרמן, נאמר כי בנסיבות אלה שגה בית המשפט המחוזי בהימנעו מלגזור על המשיב עונש מאסר ממשי, וכן בקביעתו כי במעשיו של המשיב לא דבק קלון.
המדינה סבורה כי מעשיו של המשיב מחייבים ענישה מחמירה, הכוללת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, וכי במעשיו דבק קלון מובהק.
בערעור נטען כי פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון מורה כי נטילת שוחד מקימה קלון, ודינו של נוטל השוחד מאסר בפועל מרתיע, ולפיכך בית המשפט המחוזי סטה בגזר דינו ממדיניות עקבית זו.
באשר לקלון נטען בערעור כי גפסו חטא במעשי עבירה אשר נושאים חותם מובהק של קלון, וכך סבר גם בית המשפט המחוזי. אלא שבית המשפט נמנע מלהטיל קלון נוכח השיהוי בהגשת כתב האישום, והעובדה שמדובר במקרה הראשון שבו הוגש כתב אישום בגין קבלת שוחד, בסיטואציה של התניית שוחד.
המדינה טוענת בערעור כי נימוקים אלה - אשר עשויים להיות רלוונטיים, אם בכלל, לגזירת עונש - אין להם דבר עם הקביעה בנושא הקלון.
באשר לעונש נטען בערעור כי בית המשפט קמא שגה כשקבע מתחם ענישה שאינו הולם את חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ואת מידת אשמו של המשיב, וכן אין בו את המסר ההרתעתי הנדרש. כן הוא שגה בנותנו משקל לקולא לכך שלא נמצאו כתבי אישום קודמים בעבירה של התניית שוחד, וכאשר נתן משקל מופרז לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולטענתו בדבר השיהוי.
כאמור, המדינה מבקשת לעכב את ביצוע עונש עבודות השירות שהוטל על גפסו, וכן שתושעה הקביעה לפיה מעשיו של גפסו הם נעדרי קלון.
במקביל מתבקש בית המשפט העליון לקיים דיון דחוף בערעור, על מנת להביא להכרעה סופית בשאלת הקלון מוקדם ככל שניתן, שכן "המשך כהונתו של המשיב, בנסיבות דנן, פוגע פגיעה קשה באמון הציבור במוסדות השלטון המקומי, וכנגזר מכך גם באמון הציבור ברשויות השלטון בכלל".