הממשלה שוקלת להגדיל את מכסת יצוא הגז

לאור הביקוש הנמוך לגז טבעי והרצון לחזק את היחסים המדיניים עם ירדן, פועלת הממשלה בכל הכח על מנת לקדם את עסקת היצוא הענקית המוערכת בכ-15 מיליארד דולר ■ זאת, לאחר שירדן החלה במו"מ ליבוא גז מ"עזה מארין"

קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10
קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10

לאור ביקוש נמוך מהצפוי לגז טבעי, והרצון לחזק את היחסים המדיניים עם ירדן, שוקלת הממשלה כי הגז שייוצא לירדן לא ייכלל במכסת יצוא הגז הכוללת - כך טען צוות הרגולטורים בפגישה שקיים היום (ג') עם נובל ודלק. המשמעות היא שבפועל יוכלו השותפות לייצא מישראל יותר גז ממה שהותר להן בעבר.

בספטמבר האחרון חתמו שותפויות "לוויתן" עם חברת החשמל הירדנית (JEPCO) על הסכם יצוא גז המוערך בכ-15 מיליארד דולר. במסגרת ההסכם, הוחלט כי "לוויתן" יספק במשך 15 שנה גז טבעי בכמות שנתית שבין 3 ל-4 מיליארד מטר מעוקב (BCM). כלומר, כ-45 BCM במצטבר על פני תקופת ההסכם.

תוך כמה חודשים אמורות היו ישראל וירדן לחתום על החוזה הסופי, ואולם החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה לשנות את מבנה משק הגז טרפה את הקלפים, והחוזה עם ירדן לא נחתם. המשק הירדני הזקוק לאנרגיה זולה לא נותר חייב, ובינתיים קיים משא-ומתן ליבוא גז ממאגר "עזה מארין" הנמצא במרחק של כ-35 קילומטר מחופי רצועת עזה.

צוות הרגולטורים שכולל נציגים של משרדי האוצר, האנרגיה והמועצה הלאומית לכלכלה כנראה הבינו כי אם הם רוצים שהעסקה תצא לפועל עליהם לפעול בזריזות. לפיכך, בפגישה שערכו היום עם חברות דלק ונובל, טענו בפניהן כי הם שוקלים לאפשר את הגדלת מכסת היצוא מישראל. הדרך לעשות זאת היא "להחריג" את הגז בעסקה עם ירדן ממכסת הגז הכוללת המותרת ליצוא.

את מכסת הגז המותרת ליצוא קבעה ועדת צמח שהוקמה לבחון את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי. הועדה קבעה כי ישראל תשמור לעצמה עתודות גז של 450 BCM ותייצא כ-500 BCM. ואולם, בעקבות סערה ציבורית, החליטה הממשלה להתערב ולקבוע כי ישראל תשמור לעצמה 540 BCM, ואת היתר יוכלו שותפויות הגז לייצא.

ההמלצה על כמה גז לייצא התבססה על תחזית הביקושים לגז טבעי עד שנת 2040. ואולם, בעוד שתחזית הביקושים העריכה כי עד שנת 2040 יצרוך המשק הישראלי 501 BCM של גז, הערכה במשק היום היא כי עד שנת 2040 יצרוך המשק פחות מ-460 BCM. הביקוש הנמוך לגז טבעי היווה שיקול משמעותי בחשיבה מחדש של הממשלה לכמה גז צריכה ישראל לשמור לעצמה.

קיימות עדיין סוגיות לא פתורות בין שותפויות הגז למדינה

על-פי מתווה הפשרה שהציגו היום הרגולטורים לדלק ונובל, לעת עתה לא יהיה שום שינוי מבני במאגר "לוויתן". במקום זאת, יוטל "פיקוח רך" על מחיר הגז בחוזים עתידיים. בתמר סוכם כי דלק תמכור את אחזקותיה בתוך 6 שנים, ונובל תדלל אותם מ-36% ל-25%. עוד סוכם כי דלק ונובל ימכרו את אחזקותיהן במאגרי כריש ותנין. דלק, שעד כה סירבה למכור את תמר וגם את כריש ותנין, הסכימה היום לראשונה לצאת מ-3 המאגרים.

למרות ההסכמות, קיימות עדיין סוגיות לא פתורות, עליהן ינהלו בשבועות הקרובים שני הצדדים משא-ומתן. בין יתר הסוגיות, המועד בו יצטרכו דלק ונובל למכור את כריש ותנין. בעוד שהרגולטורים ביקשו מהחברות למכור את שני המאגרים בטווח של שנה עד שנה וחצי, החברות מבקשות כי המכירה תתבצע רק בעוד 3 שנים. עוד ביקשו הרגולטורים מהחברות לאפשר לקונה של כריש ותנין לספק ללקוחות שלו גז ממאגר תמר עד שיחוברו שני המאגרים הקטנים לחוף.

סוגייה נוספת שיש לפתור אותה היא שאלת המחירים. השותפות הסכימו עקרונית ל"פיקוח רך" על המחירים, אך לא סוכם עדיין מה תהיה תקרת המחירים. עוד ביקשו היום הרגולטורים כי תהיה להם אפשרות לדרוש שיווק בנפרד ממאגר "לוויתן" בשלבים מאוחרים יותר. על דרישה זו נתקלו בסירוב.

למרות המחלוקות, נעשתה היום פריצת דרך משמעותית שתקדם את חתימת ההסכם בין תמר לחברת יוניון פנוסה הספרדית לה מתקן הנזלת גז במצרים. במאי האחרון חתמו שותפות תמר על מזכר כוונות ליצוא 105 BCM של גז על פני 15 שנה למצרים. ואולם, נכון להיום לא יכול מאגר תמר לייצא גז לפני שמאגר לווייתן מחובר לחוף. הרגולטורים שוקלים לחזור בהם מהדרישה הזאת.