הסטטיסטיקה לא משקרת. מאז קום המדינה זכו רק 10 קבוצות בדאבל, האחרונה שבהן הייתה הפועל ת"א ב-2010. קודם היא זכתה בגביע, ואחרי ארבעה ימים באליפות. ההיסטוריה של הכדורגל הישראלית מספרת לנו דווקא על 10 אלופות שהגיעו לגמר הגביע, כמעט אחרי חגיגת הזכייה, ונכשלו בהשלמת המשימה. בטרבל, אגב, אף קבוצה לא זכתה.
מה בעצם קורה שם לאלופה בגמר הגביע? כדי לענות על התשובה הזאת - בהקשר של מכבי ת"א - הלכנו לכמה מהגיבורים הטראגיים של הרגעים ההם ולשאול אותם. מה שמדהים, גם בלי תיאום וללא סמיכות היסטורית: התשובה היא כמעט אותה תשובה.
***
רפי אוסמו היה בלם מכבי חיפה ב-1985. חיפה זכתה בשתי אליפיות רצופות, הנציחה שליטה מוחלטת בכדורגל הישראלי על-פני בית"ר ירושלים של אורי מלמיליאן ואלי אוחנה הצעיר. באותה עונה היא ניצחה אותה 0-2 בגשם, בקרית חיים מפוצץ קהל - ואז הגיע הגמר. אוסמו נזכר בשער הניצחון של אוחנה: "אני סובל מזה עד היום. שלמה שירזי הוציא אאוט, קיבל חזרה והוציא רוחב לאלי אוחנה שכבש. זה היה נורא. השוער שלהם, יוסי מזרחי, עמד על רגל אחת כמו חסידה כל המשחק, קיבל 20 זריקות לפני המשחק. הדאבל היה ביד שלנו, הם היו קבוצה גמורה". לאוסמו יש הסבר משכנע: "יש איזשהו פורקן של לחץ פסיכולוגי. כשאתה מתמודד עד לדקה האחרונה על האליפות, וזוכה בה, יש מערבולת של שמחה ואם הגמר מגיע שלושה ארבעה ימים לאחר מכן, קשה לעשות את הסוויץ', לחזור מזה מנטלית. לשמחתי, קרה לי גם ההיפך, כשהצלחנו מול הפועל פ"ת ב-1991 ולקחנו דאבל. אז זה קרה כי המאמן שלמה שרף הוציא אותנו מהשגרה של החגיגות ונסענו לבית מלון. נשארנו בתוך המסגרת, לא חגגנו. מכבי ת"א הפעם עשתה מהלך נכון ויצאה למלון (אחרי הזכייה באליפות מול ק"ש השבוע - ר"ע). צריך לעשות הפרדה מוחלטת, והיום זה פי כמה יותר קשה כי יש פייסבוק, ו ואטסאפ, טלפונים".
פעם? רק לפני ארבע שנים זה קרה למכבי חיפה שוב. אחרי עונת הקיזוז היא זכתה שוב באליפות ובגמר פגשה שוב את יריבתה המרה באותה תקופה הפועל ת"א. שער של סלים טועמה בדקה השנייה הספיק. חיפה לא חזרה ממנו. יניב קטן: "יש סוג של ירידת מתח שגורם לך להגיע פחות דרוך למשחק. הגענו פחות מוכנים למשחק. לא שבעים, אבל בירידת מתח. אם גמר הגביע היה לפני הזכייה באליפות, אולי היינו זוכים בדאבל. גם אנחנו אמרנו אותו דבר ובכל זאת הפסדנו. לא פשוט לעשות הפרדה. זכייה באליפות זה לא דבר פשוט".
***
הכי נורא זה לקבוצות שפוגשות את סגניותיהן המאוכזבות בגמר. הפועל ת"א זכתה באליפות ב-1981, בתצוגת כדורגל משכנעת מול מכבי פ"ת 1-5. בני יהודה הסתפקה בסגנות. לאחר 11 יום נפגשו השתיים בגמר גביע המדינה ובני יהודה ניצחה בפנדלים. גילי לנדאו, אז בהפועל ת"א, מסביר: "בסוג כזה של מפגשים, אם שדרת המנהיגות של הקבוצה איתנה ובוגרת, וברמה המקצועית שלך אתה טוב מהיריב - אין סיבה שתפסיד משחק כזה. כנראה שלא היינו בוגרים, כנראה שהיינו מדושני עונג מהזכיה באליפות, שהיתה זכייה אחרי 12 שנה, וזו הסיבה שהפסדנו. לא באנו נכון למשחק ולא באנו ששים אלי קרב. באנו עם האף למעלה והפסדנו. ואין בעיה להביא שחקנים לפיק נוסף. לא כל יום יש לך הזדמנות לזכות בדאבל או בטרבל".
לנדאו מדבר על 12 שנים בלי אליפות. מכבי ת"א שברה גם את השיא הזה וסחבה 13 שנים בלי אליפות עד 1992, אז התפוצצה על הליגה באחת האליפויות המוחצות שהיו כאן מאז ומעולם. ואז הגיע לגמר מול הפועל פ"ת, שהחלה באותה עונה לדעוך אחרי שנים של ריצות לאליפות. ואת הגמר הזה ניצחה הפועל פ"ת בהארכה 1-3. אבי נמני היה אז בן 20: "חגיגות האליפות המוקדמות פגעו מאוד במוכנות. אתה בא בהיי מטורף, לא עם הרגליים על הקרקע, מגיע לא מוכן. היריב שמולך, ולא משנה מי הוא, ביתרון עלייך. זו הייתה אליפות ראשונה וכל יום הייתה לנו חגיגה אחרת. הגענו לא מוכנים מבחינה מנטלית, לא היינו רעבים. גם כשהפסדנו את הגמר, זה לא ממש הפריע כי היינו ממש שיכורים מסיפור האליפות".
למכבי זה קרה גם ב-1979. אז הקרב שלה מול בית"ר ירושלים היה סיפור העונה. מכבי הובילה את הטבלה, איבדה את ההובלה ובמשחק העונה בימק"א ניצחה 0-1 משער של בני טבק, לקחה את הפסגה ולא שמטה אותה. בגמר נפגשו שוב שתי הקבוצות, במשחק שזכור גם מהבכי המטורף של הנשיא רובי ריבלין, אז יו"ר הקבוצה - והערב (ד') הנשיא שיעניק גביע לשרן יייני או אליניב ברדה. מוישיק שווייצר היה מי שהפסיד את הדאבל: "שכבנו עליהם כל המשחק. הם עשו התקפה אחת עם אברהמי שרץ על הקו עם מיקו בלו וגילגל לרשת. הפועל ב"ש במקרה הזה מזכירה את בית"ר ירושלים שהגיעה אז בסופר מוטביציה. יש טיפת ירידת מתח ברגע שאתה יודע שאתה אלוף. ותבין, כל המשחק היינו באנרגיות, אבל זה קורה. אפילו הבטיחו לנו פרמיה של 20 אלף לירות לכל שחקן אם ניקח, וזה קרה".