נת"ע מתחילה עבודות בת"א: "תהיה גישה לבתי העסק"

גלי גלט שמחי, סמנכ"לית בנת"ע, מסבירה איך החברה מתכוונת להקל על הסוחרים שייפגעו מעבודות הרכבת הקלה

ייעוץ עסקי מסובסד, גישה להולכי רגל וספקים, וגדרות צבעוניות שימשכו לקוחות - אלה הם חלק מההבטחות של נת"ע למאות הסוחרים שצפויים להיות מושפעים מעבודות הרכבת הקלה בתל אביב. "אנחנו יודעים שזה לא הולך להיות קל, ואנחנו גם מקבלים תגובות קשות מסוחרים, אך אנחנו עושים הכול על מנת להקל עליהם", אומרת גלי גלט שמחי, סמנכ"לית איכות וקיימות בנת"ע, האחראית בין היתר על נושא ההסברה והקשר עם הציבור.

עבודות הרכבת הקלה בת"א אמורות להתחיל בחודשי הקיץ. בקו הראשון, שאורכו 24 ק"מ ויגיע מפתח תקווה לבת ים, מתוכננים 11 ק"מ של מנהרות תת-קרקעיות. העבודות, שצפויות להימשך עד 2021 לפחות, יובילו לשיבוש התנועה בצירים מרכזיים. התחזית לתל אביב חסומה, רועשת ומאובקת מאיימת על התושבים המתגוררים בסמוך לאתרי העבודות, אך בעיקר את בתי העסק שהחזיתות שלהם פונות לרחובות החסומים. אלה חוששים שללקוחותיהם לא תהיה גישה לבית העסק, שהם יתקשו לקבל סחורות, ייאלצו לעבור מקום ואף לפשוט רגל ולסגור את שעריהם.

"על פי חישוב שלנו, 600-700 סוחרים נמצאים בקו הראשון שיושפע בצורה המשמעותית ביותר מעבודות הרכבת הקלה. בקו השני מדובר על הרבה יותר. לכן קיימנו בשלושת החודשים האחרונים יותר מ-100 פגישות עם בתי העסק, התושבים והמשרדים באזור תל אביב ורמת גן, וביוני נתחיל לקיים פגישות גם בבני ברק. המטרה היא ליצור בהירות מסוימת בנוגע לעבודות, לוחות הזמנים וכדומה, אומרת גלט שמחי.

האם אתם מתכוונים לפצות את הסוחרים שנפגעים מהעבודות?

"רק הממשלה יכולה להחליט על פיצויים, אבל אנחנו פועלים בכמה מישורים כדי להבטיח שהסוחרים ייפגעו כמה שפחות. למשל, אנחנו מבטיחים לבתי העסק שתהיה להולכי הרגל גישה ישירה אליהם, וכך גם לגבי גישה של ספקים. גם אם יהיו בתי עסק שתימנע אליהם הגישה של כלי רכב עם ציוד, אנחנו מבטיחים שנמצא דרך לקיים את ההבטחה - גם אם זה אומר שהקבלנים שלנו יסחבו את הציוד על מריצה. כמו כן נסבסד ייעוץ עסקי לבתי העסק כבר מיוני הקרוב, בשיתוף עם מעוף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הפועל במשרד הכלכלה".

רעיונות מדנמרק וגרמניה

הניסיון מהרכבת הקלה בירושלים מראה שהלקוחות מיעטו להגיע לאזורי העבודות.

"נכון, אבל אנחנו עושים הכול כדי לעזור לבתי העסק למשוך לקוחות. למשל, אנחנו מתחייבים לאפשר להם לתלות את השלטים שלהם על הגדרות שלנו, וכך להפוך את הסביבה לנעימה יותר. את הרעיון הזה העתקנו מדנמרק וגרמניה. כמו כן, יש לנו עוד הרבה רעיונות יצירתיים שאנחנו חושבים עליהם. למשל הקמה של מעין קניון אינטרנטי שיעודד אנשים לקנות מבתי עסק שנפגעים מהעבודות".

אנחנו מדברים על עבודות שצפויות להימשך שש שנים לכל הפחות. למי יפנו אלפי הסוחרים והתושבים לקבלת מידע ותשובות?

"כל בית עסק יקבל מספר של איש מהשטח שיענה לו על כל השאלות. אנחנו מבטיחים להיות זמינים עבורם 24 שעות ביממה. אם לא 24 שעות, אז לפחות 20 שעות. זו הבטחה שחשוב לנו לקיים".

מה לגבי התושבים? גם החיים שלהם ישובשו.

אין ספק ש-6 שנים של עבודות ישפיעו על חיי היומיום של התושבים ועוברי אורח, אך הפרויקט הוא בסופו של דבר חברתי ולא הנדסי, ולכן חשוב לנו לערב את הקהילה בתהליך הבנייה עצמו. כלומר, במקום שיסבלו מהעבודות, ננסה שירוויחו כמה שניתן. למשל, נקים שלושה מרכזי מבקרים, שהראשון בהם יוקם באזור אלנבי, ובהמשך גם באזור הבורסה ובז'בוטינסקי. כמו כן, אנחנו מתכננים לעשות סיורים במנהרות התת-קרקעיות, וכך גם אירוע גדול לקראת הפלת גשר מעריב. יש לנו עוד הרבה רעיונות על שיתוף הקהילה שאנחנו מפתחים בימים אלו.

בשבועות האחרונים מתנהל קרב בין ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר לנת"ע. זינגר דורש לשנות את תוואי הרכבת לאורך רחוב ז'בוטינסקי, כך שתהיה רכבת עילית ולא תחתית. האם יש עוד סיכוי להשפיע על הקו הראשון של הרכבת הקלה?

שום סיכוי. תוואי הקו האדום הוא סגור ולא ניתן לשנותו. לגבי התוואי של הקווים הנוספים נשמח לקבל עוד הערות ונשקול אותן. מה שכן, גם בקו האדום אנחנו מנסים עוד להקל כמה שניתן על חיי התושבים. לדוגמה, תנועת כלי הרכב בדרך מנחם בגין אמורה הייתה להיחסם לחלוטין. לאחר סדרת דיונים הוחלט שבחצי השנה הראשונה לא תהיה חסימה הרמטית אלא תינתן העדפה לתחבורה ציבורית בלבד ברחוב לכל כיוון.

הניסיון של ירושלים: מכירות הסוחרים ירדו ב-70%

הרכבת הקלה בירושלים היא בסופו של דבר סיפור הצלחה: מספר הנסיעות היומי מגיע ליותר מ-140 אלף ביום, כ-10% מבעלי הרכב הפרטי עברו להשתמש ברכבת הקלה לנסיעות עירוניות ומחירי השכירות לאורך התוואי זינקו ב-50% עד 80% בשנים 2007-2012. ואולם סוחרי העיר לא שוכחים את תלאותיהם בזמן העבודות. יו"ר נציגות סוחרי העיר, אלי לוי, טען עם סיום העבודות בשנת 2011 שהן הובילו לסגירתם של מאות עסקים, לפיטורים של כ-1,500 עובדים ולצניחה של 70% במכירות. הנזק הישיר שנגרם לסוחרים באזור רחוב יפו הגיע ל-1.7 מיליארד שקל, לפי הערכת הנציגות.

לטענת הסוחרים, הכנת תשתית העבודות על הרכבת נמשכו הרבה יותר זמן מכפי שהובטח להם, והדבר הביא לנזקים נרחבים יותר מאלה שהתכוננו אליהם. עוד הם טוענים כי לא היו ללקוחות ולספקים גישה לבית העסק שלהם, שהופסקה התחבורה הציבורית לאזור וכי הם סבלו מעננות של אבק מעל הרחוב שהרחיקו את הלקוחות עוד יותר.

הרכבת הקלה בירושלים החלה לפעול ב-2011, שנתיים אחרי תאריך היעד המקורי. העיכובים נבעו בין היתר מקשיים טכנולוגיים בהפעלת מערכת חדשה להנחת פסי הרכבת ומעיכוב בקבלת היתרי בנייה מעיריית ירושלים בחלק מהתוואי.