דבר אחד משותף כמעט לכל החקירות הפליליות שנמצאות כיום בכותרות - בכולן נחתמו הסכמים עם עדי מדינה. הם נמצאים בכל מקום: בפרשת 512 שמובילה בימים אלה למעצר את ראשי ארגוני הפשע, ובתיקים כלכליים של בכירי המשק, כמו זה של נוחי דנקנר, שבו משמש הברוקר עדי שלג כעד מדינה. 6 עדי מדינה חתמו לפי המפכ"ל יוחנן דנינו על הסכם בפרשת "ישראל ביתנו", ביניהם גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון.
בפרשת רונאל פישר, שעניינה שחיתות ציבורית חמורה, הייתה זו המזכירה ע' שסגרה עסקה עם החוקרים, וקצין המשטרה ערן מלכה מנהל גם הוא משא-ומתן על היכללותו בקטגוריה.
מקומם של עדי המדינה לא נפקד גם מהזירה הרבנית. הרב יאשיהו פינטו ישמש עד מדינה נגד הניצב הפורש מנשה ארביב; ועוזרו של הרב יונה מצגר, אשר חלק עמו לפי החשד כספי שוחד, סייע להפללתו של הרב אחרי שהקליט אותו בסתר.
המפורסמת מכולם היא כמובן שולה זקן, יד-ימינו של אהוד אולמרט, שהפכה לעדת מדינה ושלחה ראש ממשלה לשעבר לכלא.
השימוש בעדי מדינה אינו תופעה חדשה. יש תיקים שבהם שותפי הסוד מעטים כל-כך, והעבירות מתוחכמות כל-כך, עד שבלתי אפשרי לפענח אותן אם מישהו מבפנים לא יספר איך עבדה השיטה. אבל בתקופה האחרונה הם זכו לפריחה של ממש.
איך זה קרה? בעזרת שילוב מעניין של נסיבות: קודים מוסריים שנכתבו מחדש אצל עבריינים ולא פחות חשוב מזה - אצל פרקליטיהם; אמביציה משטרתית ששינתה כיוון; ועדה אחת שעיצבה מחדש את דעת הקהל בכל הנוגע לעדי מדינה, כשבמה שנראה כמו דרמה אנושית קורעת-לב, ניתצה קשרי נאמנות של עשרות שנים והביאה להרשעתו של פטרונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.