חיסונים ויקל Vical / צילום: shutterstock
ממתכננים טיול ליעד אקזוטי? חיסון הוא חלק מהתכנון. "לא נוסעים אם לא מתחסנים", אומר ד"ר גיורא וורבר, סגן ראש אגף רפואה בשירותי בריאות כללית.
לדבריו, "האויב הגדול של כל מי שנוסע למדינות עולם שלישי (במזרח הרחוק, באפריקה ובמרכז ובדרום אמריקה) הוא איכות מים ירודה. "במדינות עולם שלישי לא נוגעים בברז, גם אם לנים במלון 5 כוכבים. מצחצחים שיניים רק עם מים מינרליים מבקבוק סגור", הוא אומר, ומסביר כי איכות המים הירודה בשל תשתיות מים גרועות פוגעת, כפועל יוצא, גם באיכות המזון. "בעולם השלישי משקים גידולים חקלאיים ומבשלים בתוך ועם המים המזוהמים, ולכן גם האוכל הוא אויב, דרכו עלולות לעבור מחלות קשות כמו טיפוס הבטן".
האויב הגדול השני של הנוסע למדינות מועדות לפורענות הוא, לדברי ד"ר וורבר, היתושים. "המעופפים הללו מעבירים מחלות אלימות וקטלניות, שהבולטת שבהן היא מחלת המלריה, הקוטלת מיליון עד 3 מיליון בני אדם בשנה".
חיסונים לפני נסיעה לחו"ל אינם נכללים בסל הבריאות, אלא ניתנים במסגרת מרפאות ייעודיות כשירות פרטי. "מדינת ישראל כנראה חושבת שזה לא מספיק חשוב לכלול את זה בסל הבריאות", אומר וורבר.
את החיסונים השונים ניתן לקבל תמורת תשלום מלא ולאחר מכן לקבל מקופת-החולים החזר חלקי ולעיתים מלא (תלוי בסוג הביטוח המשלים. ראו טבלה) במספר מקומות: בחלק גדול מבתי-החולים המפעילים מחלקות לרפואת מטיילים; בלשכות הבריאות של משרד הבריאות; ברשת מרפאות "מור למטייל", הנותנת שירותי ייעוץ, הדרכה, חיסונים ותרופות למטיילים ופועלת בהסדר עם קופות-החולים; ובמרפאות מטיילים של שירותי בריאות כללית.
לדברי וורבר, "אם מתחסנים בכל החיסונים המומלצים - ההוצאה על התחסנות יכולה להגיע אל יותר מ-1,000 שקל. ההוצאה הזו מצטמצמת לכמה מאות שקלים, אם המתחסן מחזיק בביטוח משלים כזה או אחר של קופת-חולים".
גם את הייעוץ הרפואי, המוגדר "ייעוץ רפואה גיאוגרפית", שאותו חובה לרכוש טרם החיסון, קופות-החולים מכסות חלקית או לחלוטין. עלות הייעוץ נעה סביב 150 שקל לייעוץ בגינו: בשירותי בריאות כללית נותנים למבוטחי "מושלם זהב" החזר של 75% והחזר מלא למבוטחי "מושלם פלטינום"; מבוטחי מגן זהב וכסף במכבי מקבלים החזר של 83% ועד לתקרה שנתית מצטברת של 345 שקל כולל החיסונים עצמם; ההחזר למבוטחי "לאומית זהב" בקופת-חולים לאומית עבור ייעוץ עומד על 80% ועד לתקרה של 852 שקל כולל החיסונים; ולמבוטחי "עדיף" ו"שיא" בקופת-חולים מאוחדת ההחזר הוא עד 35 דולר (כ-135 שקל).
- כמה זמן מראש צריך להתחסן ובאילו חיסונים?
ד"ר וורבר: "מומלץ להגיע למרפאת מטיילים כחודש לפני הטיסה המיוחלת. מרפאות המטיילים שלנו עובדות עם תוכנה עדכנית של ארגון הבריאות העולמי, לפיה הרופא המייעץ בונה למתחסן את תפריט החיסונים הרלבנטיים למדינות היעד.
"על-פי רוב, החיסונים מתחלקים לשניים: לחיסונים שנותנים כמעט תמיד כמו טטנוס, טיפוס הבטן וצהבת A; יתר החיסונים מתמיינים לפי היעד וזמן השהייה בחו"ל. כך למשל, למזרח הרחוק אנחנו ממליצים למטיילים השוהים מעל חודש ימים להתחסן בחיסון דלקת קרום מוח יפנית המועברת בעקיצות יתושים, ולנוסעים לאפריקה ולמרכז/דרום אמריקה אנחנו ממליצים להתחסן בחיסון קדחת צהובה, המועברת אף היא בעקיצות יתושים ונחשבת למחלה אגרסיבית עם 30% תמותה".
- מדוע יש משמעות לזמן השהייה בחו"ל? הרי אפשר להידבק גם אחרי שהייה של שעה באותה מדינה.
"ברפואה הולכים על מה שנקרא סטטיסטיקה".
- האם עדיין קיים סיכון להידבק במחלה שהתחסנו מפניה?
"עדיין אפשר להידבק, כי אף אחד מאיתנו לא מטייל בתנאי מעבדה וכשהוא עטוף בבועה שקופה המגינה עליו בצורה הרמטית. גם כשנוטלים כדורים נגד מלריה, למשל, עדיין אפשר להידבק במחלה, והסיבה היא שבטיול לא שותים מספיק, אוכלים אוכל מוזר והרבה פעמים גם משלשלים, והמשמעות היא שכל מה שבולעים, כולל כדורים נגד מלריה, עוברים מהר במערכת העיכול ויוצאים מהגוף מבלי להיספג בצורה אופטימלית. למרות האמור, חיסונים מונעים מחלות מסכנות חיים".
אין חיסון נגד אבולה
כמה ישראלים מתחסנים מדי שנה, וכמה מהם נדבקים במחלה טרופית כזו או אחרת?
ממשרד הבריאות נמסר כי "חיסונים ליוצאים לחו"ל ניתנים בלשכות הבריאות ובמרפאות מטיילים נוספות, ולכן אין למשרד הבריאות נתונים על כמות הישראלים המתחסנים מדי שנה לקראת נסיעה לחו"ל".
באשר למספר הישראלים שנדבקו ו"ייבאו" מיני מחלות עם שובם ארצה, נמסר ממשרד הבריאות כי לא היו מקרים מיובאים של קדחת צהובה; באשר למלריה, בשנת 2011 דווח על 124 ישראלים שלקו במלריה - זאת לעומת 62 בשנת 2013, 47 בשנת 2014 ו-6 מקרים בלבד מתחילת 2015. בסך-הכול, בין 2005 למאי 2015 לקו במלריה 739 ישראלים.
באשר לטיפוס הבטן, על-פי נתוני משרד הבריאות, מדובר במספרים הרבה יותר קטנים: בשנת 2005 דווח על 6 מקרים בלבד לעומת 9 מקרים בכל אחת מהשנים 2010 ו-2013. ובסך-הכול, בין השנים 2005 ועד מאי 2015 לקו במחלה 57 ישראלים בלבד.
"בשנים האחרונות גברה המודעות להתחסנות. חיסונים הם חלק משמעותי ביותר בתהליך ההכנה לטיול, והטיילים הישראלים מבינים את חשיבותם", אומר עדו הלפרין, מנכ"ל רשת מרפאות "מור למטייל".
ומה באשר לאבולה? לדברי הלפרין, "לא ניתן לקבל חיסון לנגיף, ולכן אנחנו ממליצים לא לנסוע למדינות באפריקה הנגועות בנגיף".
