כיצד קורה שסרט מתח מעולה - שנכתב על-ידי תסריטאי וסופר מצליח (דניס ליהיין, שכתב את "מיסטיק ריבר" זוכה האוסקר שביים קלינט איסטווד ואת "שאטר איילנד" שביים מרטין סקורסזה והפך ללהיט), בוים על-ידי במאי מעולה (מייקל רוסקום, "בולהד"), ושמככבים בו שני שחקני אופי אדירים (טום הארדי הבריטי וג'יימס גנדולפיני המנוח בתפקידו האחרון) - נכשל מסחרית ולא זוכה להפצה נאותה (בישראל למשל, ולכן ספק אם שמעתם עליו בכלל)?
התשובה היא שאם "המסירה" היה יוצא בשנות ה-80 או ה-90, הוא היה הופך ללהיט גדול בקופות. הבעיה היא שהוא יצא ב-2014, בעשור שהוא בית קברות למותחנים. כמה חבל.
"המסירה" הוא סרט ז'אנר קלאסי מענג ומותח לכל אורכו, על שני בני-דודים שמנהלים בר שכונתי בברוקלין של ימינו.
ב"המסירה" כלום אינו כפי שהוא נראה על פני השטח: ברוקלין, השקטה לכאורה, היא משרצת פשע, בעיקר בלילות. הבר הוא בבעלות מאפיונרים מקומיים, וגם בני-הדודים שמנהלים אותו אינם אזרחים פשוטים ומופנמים כפי שהם מוצגים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.