גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הראשון לזהות, האחרון לפעול

נתניהו הוא מאחר כרוני סדרתי: ישיבות, פגישות וצונאמי מדיני

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

בקדנציה החולפת שב ואמר נפתלי בנט שהעולם לא מתעניין בסכסוך הישראלי-פלשתיני. שר הכלכלה דאז לא ביטא את עמדתו האישית. הוא נתן דרור למדיניות הממשלה הקודמת. חודשים ספורים לאחר שהדברים נאמרו, ישראל מתמודדת עם צונאמי מדיני ונעה במהירות שיא אל עבר הגלים כאילו היתה הטיטניק בדרכה להתנגש בקרחון שעמד שם קודם.

ההתמודדות עם ה-BDS היא משל להתמודדות עם כל דבר אחר במדינה. ההתנגדות להצבעה בפיפ"א גוייסה ברגע האחרון, וגם ההצהרה של מנכ"ל אורנג' העולמית תפסה את ישראל עם המכנסיים למטה. כרגיל, בישראל מנסים לסגור את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו. זה דפוס ההתנהלות הקבוע של נתניהו. במקום להיערך מראש- הוא מגיע בריצה בדקה ה- 90.

כשחילק את משרד החוץ לשישה שרים שונים, לא שיער נתניהו שכבר בימים הראשונים לכהונת הממשלה יאלצו ששת שריו לטפל בזרם חרמות על ישראל. עד שהסמכויות יחולקו בין ארדן, שטייניץ, חוטובלי וכץ, יחרימו עוד כמה חברות את ישראל. את מחיר פיצול משרד החוץ אנחנו נשלם.

הגישה של נתניהו הפוכה לחלוטין כשמדובר בו. הוא מעדיף לרכז הכל תחת סמכות אחת. ראש הממשלה הוא גם שר החוץ, גם שר התקשורת, הוא מטפל במשק הגז וגם במרכז הליכוד. ההתקהלות מחוץ ללשכת רה"מ בכנסת בערב יום ב' השבוע מספרת את כל הסיפור: ראש אגף תקציבים, אמיר לוי, המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, אנשי צוותו של שר הכלכלה אריה דרעי ומנכ"ל משרדו, כולם חיכו להיקרא להיכנס לנתניהו, כשלצדם מקרקרת קבוצה קולנית של חברי מרכז שמשחרים לטרף כדי לעוט עליו ברגע שיצא מהחדר.

ב-18:00 בערב עמד מספר הממתינים על למעלה מ-15. חלקם חיכה לנתניהו שר החוץ, חלקם לביבי שר התקשורת, אחרים לרה"מ האחראי על הגז, ועוד כמה ליו"ר תנועת הליכוד. מולטי טאלנט, מולטי מנהיג.

נתניהו אדם ריכוזי, אבל להחזיק שלושה תיקים משמעותיים זה לא רציני ולא רציונלי. בקצב הזה הממונה על ההגבלים עוד יתבקש לטפל בריכוזיות שהצטברה בלשכת נתניהו. בעוד תנועות החרם ההולכות וגוברות נגד ישראל והמשבר עם אורנג' העולמית דורשות מנתניהו לכהן כשר חוץ במשרה מלאה, הרפורמות בשוק התקשורת דורשות מביבי טיפול וליווי מאסיבי, והסדרת משק הגז מחייבת את ראש הממשלה להיות בקשב מלא בפול טיים ג'וב, כל מה שעניין את נתניהו בימים האחרונים זו המלחמה במרכז הליכוד שמבקש להחזיר את הכוח לידיו ולבחור את הרשימה הבאה לכנסת.

באותה מסירות שבה הוא פועל לשכנע את האמריקאים להפעיל סנקציות על האיראנים, משקיע ראש הממשלה בשבוע האחרון עשרות שעות בפגישות עם חברי מרכז. בתחילת השבוע הזמין נתניהו, האיש שסולד ממגע עם פעילים מפלגתיים, שמתעב כינוסים פוליטיים, שלוקח גלולה נגד הקאה לפני פגישה עם חברי מרכז, למעלה מ-150 ראשי סניפים, שרים וח"כים לפאטיו בבלפור.

במשך למעלה משעה וחצי הוא גייס את כל הרטוריקה שלו כדי ללטף את האגו של החברים ולשכנע אותם להצביע נגד האינטרס של עצמם. זה בערך כמו לשכנע את הציבור לתמוך בהעלאת מסים דרמטית או למכור קרח לאסקימוסים. נתניהו דיבר בלהט על הדה-לגיטימציה של ישראל בעולם, על המצב המדיני וגם הפוליטי, אבל מה שמטריד אותו באמת זה איבוד ההשפעה שלו, והנזק התדמיתי שהליכוד יספוג אם חברי המרכז יחזרו לבחור בעצמם את רשימת החברים לכנסת. יותר משהוא רוצה לעצור את הגרעין האיראני, רוצה רה"מ למנוע את מראות הגרעינים והנקניקיות במרכז הליכוד בביתן 27.

מבחינת נתניהו הקמפיין לא נגמר. אין יום שאין בו כנס פעילים או ביקור באחד מסניפי הליכוד. הוא רץ מכנס פעילים אחד לשני אחוז אמוק מהחשש שהתנועה תהפוך בת ערובה ל-3,700 איש שיחזיקו את שרי הליכוד במקום רגיש. את המפלצת הזו, המתקראת מרכז הליכוד, צריך להאכיל כל הזמן בעוד היא אוכלת את המפלגה מבפנים.

עד באר שבע הוא הגיע כדי לדבר על ליבם של 38 חברי המפלגה, מחציתם אפילו לא חברי מרכז. סוף העולם ימינה במושגים של נתניהו. בדרך כל הוא פוקד את העיר הדרומית רק ערב בחירות. הנסיעה דרומה מעידה על מפלס ההיסטריה של נתניהו מהאפשרות שמרכז הליכוד ינטרל את הכוח שלו. בפריימריז עוד יש משמעות מסויימת לתמיכת רה"מ במועמדים. לא פעם תמיכת רה"מ גרמה למועמד להיכשל, או להתקדם. כשהמרכז בוחר את הרשימה, ראש הממשלה מאבד את היכולת להשפיע על הרכבה. בקדנציה הראשונה שלו, ב-99', כשהתרחש תהליך דומה והכוח חזר למרכז, היתה זו עוד חוליה בהתרסקות נתניהו עד לתבוסה מול ברק.

החזרת הכוח למרכז מעוררת חלחלה גם בקרב השרים שרק המחשבה על העסקנים שיצבאו על דלתותיהם בדרישות ותביעות לג'ובים ולקידום ענייניהם מכניסה אותם לוויברציות. חברי המרכז יוכלו להרקיד את השרים לצלילי חליליהם ולתבוע מהם למלא אחר כל בקשה מופרכת. מסידור ג'וב ל"בן של" ועד העברת נכדים מבתי ספר.

טעימה ראשונה מכל הכיף הזה הם קיבלו השבוע כשעשרות חמכ"זים כבשו את מסדרונות הכנסת במטרה להביא לתמיכת השרים והח"כים במהלך. המשכן נראה היה כאילו חזר במנהרת הזמן ל-2006. אחד השרים לא העז אפילו לצאת למזנון מחשש שיתנפלו עליו והעדיף להזמין אוכל ממסעדה בירושלים. וזו רק ההתחלה. אם ההצעה הזו תעבור השרים לא יוכלו להתהלך במסדרון.

המתח המתמיד שבין המרכז שרוצה כוח, אל מול ה-DNA של הליכוד שלא לצאת נגד ראש ממשלה מכהן, ודאי לא אחרי שהביא 30 מנדטים, מעלה את הסברה שבסופו של דבר תושג פשרה.

אלא שיש מי שחושב שהפעם זה שונה. שצריך למחוק את כל מה שידענו על המטען הגנטי הליכודי ולעשות ריסטרט, כי גם לליכודניקים קשה לעכל ראש ממשלה שמסרב לרדת מכיסאו כבר ארבע קדנציות ושלא מטפח דור מנהיגים חדש אלא רק דואג לחיסולו, ולכן, הפעם הם יצביעו בעד היוזמה. זה לא יהיה מהלך נגד ראש הממשלה, אלא בעד עצמם.

מי שעומד מאחורי היוזמה הזו שהצליחה להביא את נתניהו להשקיע את כל האנרגיה ולשים את כל כובד משקלו כדי להתנגד לה, הוא ח"כ דודי אמסלם, האיש החזק ביותר בגוורדיה הליכודית הירושלמית, ומהשבוע גם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת.

את אמסלם אי אפשר לשכנע להתפשר. הוא רואה במרכז מועצת מנהלים של חברה, דירקטוריון, שאמור להוות את דרג הביניים בין ההנהלה המנותקת לשטח. לשיטתו, אם לגוף הזה לא יחזור הכוח, המפלגה תמחק ותהפוך לדיקטטורה כמו יש עתיד, ישראל ביתנו, ש"ס, וכולנו.

מי שחושב שהוא מקדם את היוזמה ממניע אישי שיבטיח לו מקום ברשימה גם בבחירות הבאות, טועה. לאמסלם יש ציבור מתפקדים גדול, הוא לא צריך את המרכז בשביל להיבחר לכנסת, ובכלל לא בטוח שיתמודד שוב. נתניהו הציע לו הכל כדי למשוך את ההצעה או להתפשר. לו רק היה רוצה היה יכול אמסלם לקבל הבטחה חתומה לכהן כשר הביטחון עד 2027, אבל אמסלם לא רוצה כלום, אי אפשר לקנות אותו. אין לו שאיפות פנים ליכודיות. מבחינתו מדובר באידיאולוגיה והוא הולך איתה עד הסוף.

אמסלם לא יזוז במילימטר. עוד הרבה לפני שנכנס לכנסת שכר מכספו טלפניות שיגייסו חברי מרכז לתמוך ביוזמה. מצד שני, קשה לראות איך העובדה שראש הממשלה מתעדף את כל לוח הזמנים שלו להעברת המסר שאסור להחזיר את הליכוד לאחור, לא תבוא לידי ביטוי במבחן התוצאה. כרגע הסיכוי הוא 50-50. בנושאים לאומיים רה"מ תמיד מנצח במרכז, בנושאים פנים מפלגתיים הוא מפסיד. אנשי נתניהו עובדים על מציאת קומבינה שלא תגרום מבוכה לראש הממשלה שאחרי שהביא 30 מנדטים, הבית הפוליטי שלו הכניס לו גול עצמי. אולי יבקשו הצבעה גלויה, אולי יפנו ליו"ר המרכז, דני דנון, ויבקשו ממנו לדחות את ההצבעה או שיוסכם על קיום ההחלטה רק מהכנסת הבאה.

הר געש

גם אם כמעט כולם מסכימים עם נתניהו, אף אחד לא מתייצב מאחוריו. בקרב ההירואי נגד המרכז אין לנתניהו חיילים שיצאו להגנתו. סיעת הליכוד היא כמו הר געש. הלבה מבעבעת ולא פוסחת על אף אחד, גם לא על הקרובים ביותר. ארדן נצרב, שטייניץ לא מרוצה מהתפקיד ומהרוטציה בקבינט ואקוניס מסתובב בתחושות קשות שנתניהו לא מעביר לו סמכויות. שרים בכירים בליכוד משוכנעים שאם אקוניס יקבל הצעה לשמש שגריר באו"ם, ייקח לו פחות מ-60 שניות לארוז ולטוס. לו רק היה נתניהו מציע לו בעודו בניו יורק מייצג את הממשלה במצעד השנתי למען ישראל, בגין היה יכול להישאר בממשלה ובקבינט ומבוכה של הוצאתו מהממשלה היתה נחסכת.

באופן פרדוכסלי, נתניהו הצליח להביא 30 מנדטים, אבל לא מצליח לגייס לקרב ההירואי הזה אף אחד. וזה כולל את מלך המרכז, ישראל כץ. קולם של שריו נדם. ההתבצרות שלהם היא איתות ואמירה אישית לנתניהו.

היחידה שהעזה לדבר זו השרה לשעבר לימור לבנת. בראיון ל"ליידי גלובס" היטיבה מי ששימשה ראש מטה ההסברה של נתניהו בבחירות האישיות, להגיד את מה שכולם חושבים.

הראיון של לבנת מבטא את רחשי הלב של שרי הליכוד. אין מי שלא יסכים עם דבריה, שאישיותו והתנהגותו של נתניהו עומדים בעורכיו. הדברים נאמרים רק לאחר שלבנת פרשה מהחיים הפוליטיים, אבל במסדרונות הכנסת, בקרב השרים שעברו את טקסי ההשפלה של נתניהו בחודש האחרון, יש הסכמה מוחלטת. שרת התקשורת, החינוך והתרבות לשעבר הלכה עם נתניהו שנים. היא היתה מראשונות התומכות בו בשנות ה-90 על אף שמקורותיה במחנה שרון. כשנתניהו הגיע לליכוד התייצבה לימינו. ועכשיו, אחרי שהכל נגמר, היא פורקת את מה שנשאר בלב. לבנת כמשל.

בכל ישיבה או דיון נתניהו צורב את כולם מחדש כשהוא מדבר שוב על הרחבת הממשלה. הוא משדר לכולם שהם זמניים, בני חלוף. כמדי שבוע, גם ביום ראשון איחר נתניהו לישיבת הממשלה השבועית. נתניהו הוא מאחר כרוני. הוא לא מסוגל להגיע בשעה היעודה. נדיר שישיבות בהשתתפותו מתחילות בזמן. לישיבת סיעת הליכוד למשל הוא מגיע באיחור מאוד לא אופנתי של 45 דקות בערך באופן קבוע. אבל הפעם זה היה מוגזם. שרי הממשלה כבר עמדו להתפוצץ. הם המתינו לראש הממשלה למעלה משעה בחדר הישיבות.

כשנתניהו נכנס סוף סוף לחדר, הוא נשא נאום פתיחה כלכלי, דיבר על רגולציה ורפורמות. אף אחד לא הבחין ששר האוצר, משה כחלון, בכלל נשאר בחוץ. זה לא היה משבר, וגם לא תחילתו של סדק. כחלון לא אמר כלום, אבל מי שראה אותו בחוץ סבור ששפת הגוף שלו אמרה הכל. אתה מזלזל בנו, אדוני ראש הממשלה? אנחנו נזלזל בך.

גפני חזר הביתה

אם נתניהו משדר בכל הזדמנות שיהיו חילופי גברי בעגה הפרלמנטרית, זה לא נראה באופק. היחסים עם ליברמן הולכים ומידרדרים, גם עם לפיד לא יהיה פשוט. השבוע, אחרי שנה ושמונה חודשים חזר ח"כ משה גפני לכהן כיו"ר ועדת הכספים. הזמן בהיעדרו מהוועדה כאילו קפא מלכת. גפני חזר עם אותם העוזרים, היועצים, והמזכירות, אפילו המענה הקולי בלשכת היו"ר נשאר עם קולו עוד מהקדנציה הקודמת-קודמת. הקול קול משה, והידיים ידי משה גם.

כדרכו, כבר ביומו הראשון בתפקיד ניהל דיון סוער על משק הגז. סגן שר האוצר לשעבר, מיקי לוי, ביקש מגפני לומר כמה מילים. גפני נתן לו זכות דיבור ואף שיבח את לוי על הדברים הענייניים. אלו צלילים שלא נשמעו בכנסת בזמן האחרון. האם הקולות האלו מעידים על שיתוף פעולה עתידי בין הסיעות החרדיות ליש עתיד? קשה לדעת. בינתיים בכל פעם שלפיד ניגש לסגן שר הבריאות במליאה, ליצמן מסובב את פניו וגבו.

הרצוג מתקרב לממשלה?

בניגוד לתחזית, ההצבעה על מינויו של אלקין לשר לענייני ירושלים נגמרה ברוב מפתיע: 58:40 לטובתו של הזאב הפוליטי. בממשלת 61 מדובר בפער עצום שהושג בזכות שילוב של כמה גורמים: ליברמן שהריץ את משה ליאון בבחירות נגד ברקת, גייס את חברי ישראל ביתנו לתמוך באלקין, והוא לא היה היחיד מהאופוזיציה.

ח"כים נוספים מהאופוזיציה שחייבים לאלקין לא מעט מתקופת היותו יו"ר הקואליציה התנדבו לעזור, וברקת, שחלם שיצליח להדיח ח"כ או שניים מהקואליציה להתנגד למינוי לתפקיד שהוא רצה בו, נכשל. אלקין, שניצח על כל ההפקה הזו שהסתיימה בהפרש של 18 קולות, הוכיח שהוא לא שכח את המקצוע. מחליפו בתפקיד, צחי הנגבי, גם לא פראייר, אבל זה לא אומר שהמראות האלו ישובו בקדנציה הנוכחית.

נתניהו זקוק להרחבת הממשלה כמו אוויר לנשימה. האפשרות הסבירה יותר היא הצטרפות של המחנה הציוני. כדי להצטרף לממשלה זקוק הרצוג לסיבה אמיתית ולתירוץ ציבורי שיגונן עליו מפני חמת זעמם של בוחריו. הכי טוב אם הסיבה היא גם התירוץ, אבל לא תמיד זה קורה.

הפסדה של שלי יחימוביץ' לאיתן כבל בהתמודדות על ראשות ועדת הכלכלה, יכול להוות סיבה פוליטית. שלי מפסידה היא שלי קשה, ממורמרת ומאיימת. היא עלולה לעשות חיים קשים להרצוג ואולי אף להתמודד מולו בפריימריז. הדרך היחידה של הרצוג להימלט מחמת זעמה של יחימוביץ' ומאימת הפריימריז היא הצטרפות דחופה לקואליציה. לשם כך צריך גם תירוץ. ובכן הנה הוא בא התירוץ האולטימטיבי: החרם המדיני המתהדק על צווארה של ישראל וגם טפטופי הירי מעזה שהתחדשו באחרונה הם תירוץ ציבורי ראוי על מנת שבכירי העבודה יחליקו אל שולחן הממשלה, עם ציפי או בלעדיה. בכירים בקואליציה משוכנעים שזה קרוב יותר מה שזה נראה.

עוד כתבות

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ספוטיפיי זינקה ב-15%, הישראליות שירדו

נאסד"ק ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס בשיא ● מנכ"ל סטרטג'י: "אם הביטקוין יירד ב־90%, נממן מחדש את החוב" ● קוקה-קולה יורדת בעקבות הדוחות ● האיחוד האירופי אישר את עסקת הרכישה של גוגל את וויז ● טראמפ: הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח בלפחות 15% אם קווין וורש יעמוד בראש הפד ● הצריכה בארה"ב הואטה בחדות בעונת הקניות של חגי דצמבר, על רקע רצף של מזג אוויר קשה ואינפלציה שנותרה גבוהה

גמלאי צה''ל יהנו מפנסיות משופרות / צילום: Shutterstock

גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

תזכיר חוק חדש מבקש לעדכן רטרואקטיבית את הפנסיה התקציבית של כ־6,600 פורשי קבע משנים 2013-2019, במהלך שמוערך בעלות חד־פעמית של 235 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים בשנה

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?