עוד מכה לראש עיריית נצרת עילית המושעה, שמעון גפסו: בית המשפט המחוזי בנצרת קבע היום (ג') כי רוב ההחלטות שקיבל בתקופה הקצרה שבה שב לעבודתו לאחר סיום השעייתו - בטלות.
עם זאת, נקבע כי החלטתו של גפסו לשלול את הסמכויות של מגיש העתירה, אלכס גדלקין, ממלא-מקומו בתקופת השעייתו - הייתה כדין.
גפסו שב ב-27 באפריל לכהן כראש העיר, לאחר תקופת השעיה של שנה, יום לאחר לאחר שנקבע כי הוא ירצה 6 חודשי עבודות שירות וישלם קנס בסך 20 אלף שקל בגין הרשעתו בתניית שוחד.
כיוון שבית המשפט קבע כי אין קלון במעשיו, הסתיימה השעייתו של גפסו בשל כתב האישום שהוגש נגדו, והתאפשרה חזרתו לכס ראש העיר.
עם חזרתו לתפקיד החל גפסו בסדרת שינויים "ארגוניים", שכללו, בין היתר, פיטורי עובדים בכירים ושלילת סמכויות מממלא-מקומו בתקופת השעייתו, אלכס גדלקין.
גפסו הספיק לכהן בתפקיד מספר ימים בלבד, אלא שאז הוטלה עליו השעיה נוספת בשל כתב האישום השני העומד ותלוי נגדו, בו הוא מואשם בקבלת שוחד.
כעת החליט בית המשפט לבטל את ההחלטות שקיבל גפסו במהלך אותם ימים ספורים בהם שב לכס ראש העיר.
"לנהוג במתינות ובסבירות"
"המצב העובדתי והמשפטי הבעייתי אליו נקלע ראש הרשות חייב אותו לנהוג בסבירות ובמידתיות ולפעול לפי כללי המשפט המינהלי", קבע השופט יונתן אברהם. "בפעולותיו בתקופה זו הייתה משום התעלמות מהאינטרס הציבורי שבקיומה של ודאות ויציבות שמאפשרות תפקוד תקין של העירייה, עובדיה ואורגניה באופן רציף. מה גם שלגבי פעולותיו והחלטותיו עם חזרתו לתפקיד, לא נטען על-ידו כי קם כורח או דחיפות או נחיצות מיידית".
לפי פסק הדין, בימים בהם שב לכהן כראש העיר, נקט גפסו מספר פעולות, בהן: נטילת סמכויותיו של גדלקין; פיטוריי מנכ"ל העירייה, עו"ד ערן בר-רבי; ביטול החלטת ועדת הפיטורים והסכם פשרה בבית הדין לגבי פיטורי מנהל אגף ביטחון שהודה במסגרת עסקת טיעון בעבירות בעלות אופי מיני; ביטל מכרזים לכוח-אדם (למנהל אגף הכנסות, למנהל מחלקת רישוי עסקים, לפקחי בנייה ולמזכירת אגף הכנסות), החזרת סמכויות בנושא כוח-אדם לעובדת העירייה לאה ספיר שניטלו ממנה על רקע ביקורת דוח מבקר המדינה, חידוש העסקתו של נהג ראש העיר ועוד.
גדלקין, שמילא את מקומו של גפסו בזמן השעייתו הראשונה, עתר לבית המשפט, באמצעות עוה"ד גילי שפר ורחל בן-ארי, בדרישה לבטל את כל החלטותיו של גפסו, וביניהן את שלילת סמכויותיו.
לטענתו, שלילת סמכויותיו נובעת מב"חיסול חשבונות ונקמה פוליטיים", משום "שהעז להעדיף ניהול תקין של העירייה על פני עשיית רצונו של גפסו".
גפסו מצדו טען כי "מדובר בסמכויות שהחוק הקנה לראש הרשות, ודי בכך שהוא לא סומך על מי שלידיו אצל את הסמכויות, כדי להקנות לו סמכות ואף חובה ליטול ממנו את הסמכות, שהרי הוא נשאר הגורם האחראי לביצוע הסמכויות".
בית המשפט קבע כי "על ראש הרשות לפעול במתינות ובסבירות ולהוציא מתחת ידו, בתקופת בין השמשות, רק החלטות שיש בהן כורח וצורך ממשי. זאת, כנגזרת ממדיניות האיפוק שעליו להתנהל לאורה".
לדברי השופט אברהם, "בתקופה בה שב גפסו לכהן כראש עיר, היה עליו לנהוג במתינות, ונוכח היעדר טענה או קביעה כי פעולותיו הנ"ל נעשו עקב כורח או צורך דחוף מבחינת האינטרס הציבורי, הרי שחלה ההלכה לעיל, לפיה החלטות שניתנו בניגוד לכללי המשפט המינהלי, הסבירות והמידתיות - דינן פסלות. כך יש לקבוע גם במקרה דנן... ההחלטות שקיבל בתקופת החזרה - בטלות (למעט ההחלטה בנושא גדלקין - ס'כ')".
גפסו מסר בתגובה: "בזמן חזרתי לתפקיד, פעלתי בהתאם לשיקול-דעתי באשר לטובתה של נצרת עילית ובמסגרת סמכותי כראש העיר. מטבעי אני מאמין בהחלטיות וביעילות - וכך פעלתי".