בן אופק מנכל איקיוטק / צילום: אפרת אהרוני
איקיוטק (שוב) תבעה ו(שוב) הפסידה: התביעה הוגשה בשם חברת כ.ל.י תקשורת וניהול (שם נוסף של אקיוטק), בדרישה לתשלום של חוב לכאורה בסך של כ-13,400 שקל מאדם, שלפי טענת החברה התקשר עמה בשנת 2009 לשם מתן שירותי מידע בדבר פרסומי אודישנים והזדמנויות בתעשיית הבידור.
בתביעה נטען כי אותו אדם אמור היה לשלם כ-200 שקל מדי חודש למשך שנה, אך הפר את התחייבותו, ואם לא די בכך - נטען בתביעה - הוא לא הגיע לסטודיו לטובת צילומים, "דבר שגרם לתובעת להפסדים בגין הזמנת צלם, מאפר וסטייליסט עבור הנתבע".
אלא שהנתבע, שגרסתו התקבלה במלואה בבית המשפט, הציג תמונה שונה לגמרי. לדבריו, הוא אכן חתם על הסכם, אלא שכעבור שעה הוא התעשת והודיע טלפונית על ביטול העסקה.
לטענתו, למרות שחשב שבכך הסתיימו קשריו עם החברה, הוא החל לקבל מיילים והודעות טקסט עד כדי הטרדה, ולפיכך פנה שוב לחברה ואף שיגר פקס בו הוא דורש את הפסקת ההודעות בשל ביטול העסקה.
מאז ההודעות פסקו כליל, אלא שהחברה לא נעלמה מהאופק: 4 שנים לאחר מכן, יחד עם עשרות אלפים נמענים אחרים (בהם גם ילדים), קיבל הנתבע מכתב התראה בגין חוב.
את הפקס ששלח כמה שנים קודם לכן הוא אמנם לא שמר, אך זה לא מנע מהרשמת הבכירה לקבל את גרסתו ולדחות את התביעה. את התנהלות כ.ל.י קשורת וניהול (אקיוטק) היא הגדירה כתמוהה. (תאמ 13-10-51092).
חוק איקיוטק יוצא לדרך
פרשת אקיוטק הובילה גם את הרגולטורים לצאת לפעולה. הבוקר (ב') אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק אקיוטק ביוזמת ח"כ יואל חסון (המחנה ציוני), כשהמטרה היא לבלום חברות אשר מנסות בשיטת מצליח לגבות חובות המוטלים בספק, שאליהם מתווספות ריביות מנופחות.
החוק מסדיר את אופן ההודעה על קיומו של החוב, כך שבטרם יישלח מכתב המאיים בתביעה ובהליכים משפטיים, יישלח מכתב ראשוני המפרט את שם החברה, פירוט החוב ואת החישוב שנעשה על מנת לקבוע את סכומו. בנוסף, החברות יחויבו לצרף מסמך המוכיח את פרטי ההתקשרות בין החברה לחייב.
הצעת החוק צפויה לעבור בקריאה טרומית עוד השבוע.
לדברי ח"כ חסון, "מדובר בחוק צרכני ומהותי, שימנע ניצול אזרחים החוששים להתעמת עם חברות גדולות שמפעילות לחץ מניפולטיבי על מנת לגבות חובות מפוקפקים עם ריבית גבוהה".