קריירה / צילום: thinkstock
6 נשים בלבד מכהנות כמנכ"ליות בכל 100 החברות הכלולות במדד ת"א 100 - זה הנתון העגום להפליא שמזנק לנגד העיניים מדוח קטליסט, הבוחן את מצב האיזון המגדרי בחברות אלה. הנשים שמאחורי המספרים הן סגי איתן, מנכ"ל נכסים ובניין; סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק; לימור גנות, עד לאחרונה מנכ"לית אלון רבוע כחול; ובגזרת הבנקים - רקפת רוסק עמינח בלאומי, לילך אשר טופילסקי בדיסקונט וסמדר ברבר צדיק בבינלאומי. את המדד מפיקים, זו השנה החמישית ברציפות, שדולת הנשים בשיתוף חברת שטראוס ובאמצעות מכון פאנלס, על-פי קריטריונים בינלאומיים.
47% מכוח העבודה בשוק כיום הן נשים. 32% מחזיקות בתפקידים ניהוליים במשק, על פי נתוני הלמ"ס. 19.4% נשים מכהנות בהנהלה הבכירה של חברות מדד תל אביב 100, 18.2% חברות דירקטוריון בחברות אלו, 6% מנכ"ליות ו-4% עומדות בראש דירקטוריון. כך נראית, נכון להיום, פירמידת המפקד שמסכמת את נתוני 2014. בתום חמישה מפקדים כאלה, ניתן לומר בפה מלא: תמונת המצב בישראל לגבי מעמדן של נשים בתפקידי ניהול בכירים רחוקה מלהיות שוויונית או הוגנת. נתוני מעמדן ונוכחותן של נשים בניהול בכיר במדד ת"א 100 לשנת 2014 מלמדים אותנו גם כי כמעט לא חלו שינויים בשיעור הנשים בתפקידי ניהול ובדירקטוריונים בכלל החברות במדד, ונראה כי בחברות בהן מוטמעים תהליכים לאיזון מגדרי שיעור ההשתתפות של נשים בתפקידי הניהול עולה - אך במרבית החברות לא ניכר שינוי, והן עדיין רבות יותר.
ההשוואה החמש-שנתית מראה כי עדיין לא התחולל שינוי בחברות הציבוריות באחוזי הנשים בתפקידי ניהול בכירים והן לא די נוכחות בצומתי קבלת החלטות. חמש שנים, מודות עורכות הדוח, הן אמנם פרק זמן קצר מדי לשינוי של תפיסות מושרשות ולשינויים ארגוניים עמוקים - אבל זהו פרק זמן שמאפשר כבר מבט רטרוספקטיבי והשוואה. הציפייה, אומרת ד"ר מיכל סלע, יו"ר שדולת הנשים, "הייתה כי המחקר יהווה זרז לא רק לשיח ציבורי אלא לשינוי במצב הקיים, אולם לאורך חמש שנות המחקר המצב נותר כמעט ללא שינוי".
מעט מדי מנהלות בכירות
במהלך העשור האחרון הצטבר ידע מחקרי מקיף בארץ ובעולם, שהראה כי נוכחות נשים בהנהלה ובדירקטוריונים של חברות ציבוריות מקנה לחברות יתרון תחרותי על פני חברות אחרות. היתרון התבטא בתהליכי קבלת החלטות בהנהלה, ביצירתיות, ביציבות בתקופות משבר ובחינת נתונים מנקודות מבט מגוונות והביא לביצועים טובים יותר.
רק לאחרונה פרסמנו כאן ממצאי מחקר שערכה חברת ניהול משאבי האנוש DDI, אשר הופיע ב"פורבס", לפיו חברות המובלות על ידי נשים משפרות את הביצועים הפיננסיים שלהן ומרוויחות יותר כסף. ככל שיש יותר נשים בהנהגת החברה, טענו החוקרים, הסיכוי גבוה יותר שהחברה תצליח. המדגם היה נרחב והתבסס על 13 אלף מנהלים ו-1,500 מנהלי משאבי אנוש בארגונים מ-2,000 חברות, ב-48 מדינות שונות. המחקרים מראים עוד כי נוכחות נשים אינה מספקת, אלא נחוצה קבוצה משמעותית של שלוש נשים ומעלה כדי להביא את היתרון שבגיוון לידי ביטוי ממשי.
"מחקרים מראים שאישה אחת בתוך קבוצה, או כל נציג מיעוט אחר, לא מייצר שינוי אמיתי", אומרת ד"ר הגר צמרת-קרצר, עורכת מדד המגדר של "שוות" במכון ון ליר. "לשם כך נדרשות לפחות 3 נשים, או 15% על פי מחקרים אחרים. רק אז מתחיל הקול המגדרי להישמע". בחברות שבהן מתחיל לעלות מספר הנשים, היא מציינת, אחרי שצולחים את הרף הראשוני, נראה כי העניין תופס תאוצה לבד - והמצב משתפר במהירות גדולה יותר.
מה שקורה בפועל רחוק מלהיות מעודד: שיעור הנשים המכהנות בתפקידי ניהול בכירים עומד השנה על 19.7%, עליה מינורית של פחות ממחצית האחוז משנת 2013. ב-80.6% מהחברות יש לפחות אישה אחת בהנהלה בכירה - ואולי היפוך הנתון הזה יישמע מזעזע יותר: המשמעות היא כי בכחמישית מהחברות במדד ת"א 100 אין כלל נשים מכהנות בהנהלת הארגון.
מספר החברות בהן עולה שיעור המנהלות הבכירות על 25% ירד מ-38 ל-36. נמצאה עלייה קלה במספר החברות בהן יש לפחות 40% נשים בהנהלה הבכירה - מ-9 חברות בלבד ב-2013 - 10 חברות השנה, עם זאת, נתון זה עדין נמוך בהשוואה ל-14 חברות ב-2012. ובשורה התחתונה: אין שינוי מהותי במספר הנשים בהנהלות בכירות.
בהשוואה לשנה הקודמת, נרשמת עלייה משמעותית בשיעור הנשים המכהנות בתפקידי הנהלה בתחום אופנה והלבשה, בענף המזון ובענף הבנקאות. בתחום המזון, ניכרת מגמת עלייה מתמדת מ-2011.
*** הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת
