משה אשר / צלם: אוריה תדמור
המדינה ממשיכה להיאבק על 200 מיליון השקלים שגבתה, לכאורה ביתר, ממשקיעי הנדל"ן באמצעות מס רכישה מוגדל על דירה להשקעה, שחל מאז תחילת 2015.
בהליך של תביעה ייצוגית בנושא, טוענת המדינה כי שיעורי מס הרכישה הגבוהים שנגבו מאז תחילת 2015 נובעים מכך שהוראת חוק שחלה עד ליום 31.12.2014 ושקבעה את שיעורי המס הגבוהים, היא "הוראת שעה" שתוקפה הוארך עד לסוף יוני השנה מכוח הוראת חוק יסוד: הכנסת.
התובע טוען מנגד כי לא מדובר בהוראת שעה שמתחדשת מדי שנה, אלא בחוק שעבר בכנסת, שנקט בלשונו במועדים המדויקים שבהם ישתנה שיעור המס, ולפיכך לא ניתן להאריך את תחולתם של שיעורי המס הגבוהים מכוח חוק יסוד: הכנסת.
כעת מבקשת המדינה לייצר לעצמה "כרית ביטחון" למקרה שתפסיד בהליך בבית המשפט, ולכלול הוראת חוק רטרואקטיבית, שתחיל את שיעורי מס הרכישה הגבוהים מתחילת 2015. זאת, במסגרת החוק שמקדמים משרדי האוצר והמשפטים, כחלק מהצעת החוק שמקדם שר האוצר, משה כחלון, לעדכון מס הרכישה על דירות להשקעה. מחר (ב') ייערך דיון בוועדת הכספים בנושא.
היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, סבורה כי "אין כל הצדקה או דחיפות בחקיקתה של הוראה (רטרואקטיבית) זו שתצדיק גם התערבות בהליך משפטי תלוי ועומד". במכתב לחברי הוועדה, כתבה היועצת:"ככל שרשות המסים ומשרד המשפטים סבורים שהפרשנות שניתנה על ידם להארכה מכח חוק יסוד: הכנסת, נכונה, הרי שאין צורך בכך שוועדת הכספים תחוקק באופן רטרואקטיבי את ההארכה האמורה שבוצעה על ידם, וממילא הענין מצוי עתה בעיצומו של הליך משפטי (שלא הוזכר משום מה בדברי ההסבר להצעת החוק).
"גם ההארכה פגה"
את התביעה הייצוגית נגד רשות המסים הגיש התובע אלון פומרנץ לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, באמצעות עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, ראש מחלקת מיסוי במשרד ליפא מאיר ושות' ועו"ד שי תמר ממשרדו.
התביעה עוסקת, כאמור, בשיעור מס הרכישה המוגדל שרשות המסים, בראשות משה אשר, ממשיכה לגבות מרוכשי דירות להשקעה, למרות שתוקפה של הוראת החוק שמכוחה נגבה מס הרכישה בשיעור המוגדל פג, לטענת התובע, בסוף 2014.
דבריה של היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד אפיק, הובאו במכתב ששלחו עורכי הדין אלישע ותמר לוועדה. עוד נטען במכתב כי דברי ההסבר להצעת החוק, לפיהם ההחלה הרטרואקטיבית של שיעורי מס הרכישה המוגדלים נועדה "לשקף למעשה את תחולתו של סעיף 38 (לחוק יסוד: הכנסת) בתקופה שמיום 1.1.2015 ועד יום 30.6.2015" - הם שגויים.
לדברי עורכי הדין, גם לו חלה ההארכה על ההוראה הקובעת את שיעורי מס הרכישה הגבוהים - כפי שטוענת המדינה - הרי שבכל מקרה הוראת השעה פגה 3 חודשים אחרי מועד הבחירות לכנסת - היינו ב-17 ביוני. זאת, משום שלפי חוק יסוד: הכנסת ניתן להאריך את תוקפה של הוראת חוק שמועד פקיעתה חל בסמוך למועד הבחירות, עד 3 חודשים לאחר הבחירות, ואלה נערכו ב-17 במארס.
בסעיף החוק מ-2013, שהעלה את שיעורי מס הרכישה, נקבע כי מיום 1.8.2013 ועד ליום 31.12.2014 יחולו מדרגות מס הרכישה הבאות על דירות להשקעה: על חלק השווי שעד 1,123,910 שקל - 5%; על חלק השווי העולה על 1,123,910 שקל ועד 3,371,710 שקל - 6%; על חלק השווי העולה על 3,371,710 שקל ועד 4,642,750 שקל - 7%; על חלק השווי העולה על 4,642,750 שקל ועד 15,475,835 שקל - 8%; על חלק השווי העולה על 15,475,835 שקל - 10%.
החוק קבע לגבי רכישת דירה להשקעה מיום 1.1.2015 ואילך, כי יופחתו שיעורי מס הרכישה, כך שיעמדו על השיעורים הבאים: 3.5% על חלק השווי שעד 1,089,435 שקל; 5% על חלק השווי העולה על 1,089,435 שקל ועד 4,642,750 שקל; על חלק השווי העולה על 4,642,750 שקל ועד 15,475,835 שקל - 8%; ועל חלק השווי העולה על 15,475,835 שקל - 10%.
התובע טוען כי בהתאם לחוק, בתחילת 2015 היה על רשות המסים לעדכן את שומות המס שהוציאה, אלא שזו המשיכה לגבות מס רכישה ממשקיעים, לפי השיעורים שחלו בחוק לפני 1.1.2015. הערכתו של התובע, שהתבססה על נתוני רשות המסים, היא כי בדרך זו גבתה רשות המסים, שלא כדין, כ-200 מיליון שקל מתחילת 2015.
רשות המסים מצדה מנמקת, כאמור, את אופן גביית המס באמצעות סעיף לחוק יסוד: הכנסת, הקובע כי הוראת חוק שמועד פקיעתה חל בסמוך למועד הבחירות, ניתן להאריך את תוקפה עד 3 חודשים לאחר הבחירות. על בסיס זה הוציאה הרשות הוראת ביצוע, לפיה שיעורי מס הרכישה הגבוהים יחולו עד ל-30 ביוני.
ממשרד האוצר נמסר: "המדרגות החדשות יחולו מיום תחולת החוק. האישור אינו רטרואקטיבי, אלא נובע מכך שהמדרגות הקודמות עוגנו בהוראת שעה שהוארכה, וכעת ההצעה היא להפוך אותה להוראת קבע".
