רצאבי לפלוג: זו אחריותך לסייע לעסקים הקטנים מול הבנקים

רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, קורא לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג לסייע לעסקים הקטנים מול הבנקים במתן אשראי, אם בפעולות יזומות ובהנחיות מפורשות לבנקים, ואם בחקיקה.

רצאבי כתב מכתב לפלוג, ובו הוא טוען כי זו האחריות של בנק ישראל לשנות את מדיניות הבנקים כלפי עסקים קטנים. "לאחרונה אמרת כי 'עסקים קטנים הם מהמנועים העיקריים לצמיחה במשק', אך בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל סקירה ממנה עולה כי משקי הבית ועסקים קטנים משלמים ריבית כפולה על אשראי ומקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות ביחס לעסקי הגדולים.

"מנתוני בנק ישראל ניתן ללמוד גם, כי חלקם של העסקים הקטנים ברווח הנקי של הקבוצות הבנקאיות הגדולות גבוה משמעותית משיעורם בסך האשראי הבנקאי. נתונים אלה מעידים על שיעורי רווח גבוהים במיוחד אשר מניבים העסקים הקטנים לקבוצות הבנקאיות.

"אני חייב להודות שלא הופתעתי מהעובדות, אך אני תמה לאן נעלמה אחריותך כנגידה ואחריותו של בנק ישראל לשיפור המצב ולנקיטת צעדים אופרטיביים לשינויו", כותב רצאבי.

לדבריו, "תפקידו של בנק ישראל זה לא להיות משקיף מהצד על הנעשה במערכת הבנקאית. אחריות בנק ישראל אינה מתמצת רק בשמירה על יציבות הבנקים והאינטרסים שלהם, בנק ישראל מחויב לא פחות לשמירה על האינטרס הציבורי מול הבנקים ואל לו להסתפק בסיסמאות שחוקות על חשיבות העסקים הקטנים. הגיע הזמן לפעולות של ממש".

הוא מוסיף: "הייתי מצפה ממך כנגידת הבנק מיד עם פרסום הפערים הדרמטיים, לפרסם גם מה בכוונתך לעשות למען שינוי המצב וסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים המהווים למעלה מ-99% מכלל העסקים במשק, המעסיקים מעל 1.2 מיליון עובדים ויש להם חלק נכבד בצמיחת המשק".

רצאבי נותן כדוגמא פעולות אופרטיביות שבנק ישראל צריך לעשות מול הבנקים כדי לעודד אותם להעניק אשראי יותר לעסקים הקטנים. הוא קורא לקבוע יחס הלימות הון נוח יותר למתן אשראי לעסקים קטנים, שידרבן את הבנקים ויגביר את התחרות על כיס העסק הקטן; לאפשר לגופים מוסדיים לתת הלוואות לעסקים; להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ובכך למנוע עמלות צולבות; ללחוץ להגדלת קרנות הסיוע הממשלתיות לעסקים; לסיים את הרגולציה של בנק חברתי ואגודות אשראי.

עוד דוגמא לוקח רצאבי מארה"ב, שם חוקק חוק פדרלי שנועד לעודד מוסדות פיננסיים, לסייע בעמידה בצורכי האשראי של הקהילות בהן הם פועלים, בדגש על קהילות ממעמד בינוני-נמוך.

לדבריו, חוק ה-CRA (ר"ת Community Reinvestment Act) פועל בארה"ב בשיטת "המקל והגזר". בנקים המפנים יותר אשראי למגזרים המדוברים ונותנים הקלות בעמלות ועלויות אחרות, מקבלים קרדיט נוסף מהבנק המרכזי, המהווה תמריץ כלכלי לבנקים לנתב אשראי בתנאים נאותים לעסקים קטנים.

רצאבי כותב לפלוג, כי "אין חולק על כך שיש לשמור על יציבות מוניטרית על מנת להימנע ממשברים וראוי לשמור על התקנים הבינלאומיים בנושא ניהול סיכונים בגופים פיננסיים. אך בנק ישראל בכלל, והמפקח על הבנקים בפרט, מוכרחים לשכלל את המדיניות המוניטרית שהם מכתיבים למגזר הפיננסי ולא לשכוח את כובעם השני, המוגדר על פי חוק, והוא תמיכה במטרות המדיניות והכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים.

"על כן, יישום חוק המעודד את הבנקים לתת אשראי לעסקים קטנים בתנאים טובים ככל הניתן, יכול להוות מנוע צמיחה למשק בכך שיביא לשיפור הפריון בעסקים הקטנים שיוביל לשיפור באיכות החיים של כל אזרחי מדינת ישראל. שר האוצר, משה כחלון כבר הצהיר על מחוייבותו לפעול למען העסקים הקטנים. זו העת לשלב כוחות למען התנהלות בנקאית אחראית והוגנת אשר תוביל לחיזוק כלכלת ישראל", כותב רצאבי.

דובר בנק ישראל מסר בתגובה: "מר רצאבי מתפרץ לדלת פתוחה. הרגולציה של בנק ישראל בשנים האחרונות פעלה, בדרכים שונות, להגדלת הקצאת האשראי לעסקים קטנים ולשיפור תנאיהם הבנקאיים. בין הצעדים ניתן למנות את החלת רגולציית באזל (באזל II בקובע משקל סיכון של 75% לעסקים קטנים נכנס לתוקף בשנת 2009), אשר מגדילה את כדאיות הענקת אשראי לעסקים קטנים מבחינת הבנק (ואכן, נראה גידול במשקל האשראי לעסקים קטנים), הגדלת הרף להגדרת עסק קטן אשר נהנה מהתעריפון המפוקח, החלת מסלולי העמלות, המפחיתים את עמלות ניהול חשבון עובר ושב לעסקים קטנים בעשרות שקלים, ועוד. יצוין, שהסקירה עליה מדבר מר רצאבי מציינת שאחד הגורמים למרווחים הגדולים יותר במגזר העסקים הקטנים הנו העובדה שהעלות במתן שירות למגזר זה גבוהה יותר, היות והיא מחייבת מערך משאבי אנוש וסינוף נרחב".