משרד הבריאות פרסם היום (ד') דוח ראשון מסוגו בישראל שמשווה את כלל בתי החולים בארץ, ציבוריים ופרטיים, על פי ארבעה מדדי איכות קליניים מתוך 14 בסה"כ שנבדקו בשנים 2013-2014.
על פי הדוח, רוב בתי החולים הישראליים עמדו ביעדי הביצוע שהציב משרד הבריאות והציגו מדדים גבוהים יחסית בהשוואה בינלאומית, אולם ברמה פחותה מזו שנמדדה במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ואירלנד.
הדוח חובר על ידי צוות בראשות ד"ר ענת עקה זוהר, במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות שהוביל המנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו. על פי המגמות שנרשמו, ניכר כי עצם איסוף הנתונים והידיעה כי הם יפורסמו בהמשך, תרמה לשיפור משמעותי בביצוע הפעולות שנבדקו.
בין הממצאים המדאיגים שמופיעים בדוח, גם אם אינם מפתיעים: איכות הרפואה והעמידה ביעדים טובה יותר בשעות הבוקר על פני שעות הערב והלילה - הבדל שחוזר על עצמו גם בין אמצע השבוע לסוף השבוע. הסיבה לכך, אף שאינה מופיעה באופן ברור בדוח: בשעות אחר הצהריים ובסופי השבוע אין כמעט רופאים מומחים בבתי החולים ועיקר הנטל נופל על מתמחים בתורנות של 26 שעות ברצף, כאשר רק במקרים מעטים מזעיקים את הרופא הבכיר שנמצא בכוננות.
ניתוח ממצאי הדוח מעלה כי בית החולים "סורוקה" בבאר שבע, המשתייך לשירותי בריאות כללית, הופיע בכל ארבעת המדדים ברשימת בתי החולים שרשמו את הציונים הגבוהים ביותר. לעומתו, בית החולים הממשלתי בני ציון בחיפה לא עמד ביעד שהציב המשרד בכל ארבעת המדדים.
בית החולים הממשלתי אסף הרופא לא עמד ביעד של 3 מתוך ארבעת המדדים ובית החולים שיבא (תל השומר) לא עמד בשני מדדים. כמו שיבא, כך גם רמב"ם, וולפסון, קפלן ושערי צדק. בית החולים הממשלתי איכילוב, כמו בתי החולים הפרטיים אסותא והרצליה מדיקל סנטר, לא עמדו ביעד של מדד אחד מתוך הארבעה. ככלל, בתי החולים של הכללית, בהם בין היתר בילינסון, רשמו ציונים גבוהים.
פער מטריד בין נשים לגברים
המדד הראשון שנבחר הוא ביצוע צנתור טיפולי דחוף בתוך 90 דקות מהרגע שחולה עם אוטם חד בלב הגיע למיון. יעד הביצוע שנקבע למדד הזה בשנת 2014 הוא 70%. שלושה בתי חולים לא עמדו ביעד: אסף הרופא (52%), בני ציון (63%) ווולפסון (66%). בתי החולים המצטיינים במדד הזה מקרב בתי החולים הגדולים המוגדרים "מרכזי על" הם הדסה עין כרם הירושלמי וסורוקה (90%), בילינסון ואיכילוב (84%).
המצטיינים מקרב הבינוניים הם מאיר בכפר סבא (95%) וקפלן ברחובות (94%). המצטיינים בקרב בתי החולים הקטנים הם השרון בפתח תקווה (81%) ופוריה שליד טבריה (80%). הממוצע של כלל בתי החולים עמד על 79% מבחינת עמידה לעומת יעד של 70% כאמור - שיפור לעומת הממוצע שנמדד בשנת 2013 (68%). בשנה זו, נציין, הנתונים נאספו על ידי משרד הבריאות אך לא פורסמו.
על פי הדוח, לא נמצאו בקטגוריה הזו הבדלים בין בתי החולים במרכז לבתי החולים בפריפריה. עם זאת, הדוח מצביע על פער מטריד בין נשים לגברים. מסתבר כי בשנת 2013 רק 56% מהנשים שנכללו באבחנה המדוברת עברו צנתור בתוך 90 דקות מרגע הגעתם לביה"ח, לעומת 70% מהגברים.
בשנת 2014 הפערים הצטמצמו על פי הדוח, אך עדיין קיים פער של 9% בביצוע: 80% מהגברים עברו צנתור בתוך 90 דקות לעומת 71% בלבד מהנשים. מחברי הדוח מציינים כי ההבדלים בין המינים מובהקים סטטיסטיים, והפער בביצוע נובע ככל הנראה מתסמינים לא ברורים של נשים המגיעות עם אירוע לבבי. בכל מקרה, הם מבהירים, הנושא דורש בירור מעמיק לצורך צמצום נוסף בפער.
המדד השני שנקבע הוא מתן אספירין לחולים שחוו אוטם חד בלב, טיפול שמפחית בכ-20% את הסיכון להתקפי לב חוזרים ולתמותה. יעד הביצוע שנקבע למדד הזה הוא 95% ומרבית בתי החולים עמדו בו ורשמו ציונים גבוהים (96% בממוצע). 7 בתי חולים בכל זאת לא עמדו ביעד: איכילוב וברזילי (93%), שיבא (92%), בני ציון ואסף הרופא (91%), ביה"ח הסקוטי (87%) ובי"ח המשפחה הקדושה (81%).
המדד השלישי הוא ניתוח בתוך 48 שעות מרגע ההגעה למיון במקרה של שבר בצוואר הירך. ניתוח מהיר שכזה מפחית מקרים של תחלואה, סיבוכים ואפילו מקרי מוות. אף שיעד הביצוע לניתוח כזה עמד על 80% בשנת 2014, שיעור הביצוע הממוצע בבתי החולים עמד על 79% בלבד. 9 בתי חולים לא עמדו ביעד, כאשר הבולטים לרעה הם בני ציון (51%) ושיבא (60%).
בין המצטיינים: אסף הרופא (91%), סורוקה (89%) ובילינסון (86%). על פי הדוח, 74% מהחולים בשנת 2013 נותחו בתוך 48 שעות כאשר מדובר היה באמצע השבוע, ואולם שיעור זה צנח לכדי 62% בסופי השבוע. בשנת 2014 חל שיפור על פי הדוח, והיחס עמד על 82% לעומת 72% בהתאמה.
המדד הרביעי הוא טיפול אנטיביוטי מניעתי שאמור להינתן שעה בלבד לפני ביצוע ניתוח אלקטיבי (שנקבע מראש ללא הגעה למיון) ברקטום או במעי הגס. הטיפול נועד למנוע זיהומים בעת או לאחר ביצוע הניתוח, ומתן האנטיביוטיקה סמוך מדי לתחילת הניתוח הוכחה כפחות אפקטיבית.
יעד הביצוע שהציב משרד הבריאות למדד זה בשנת 2014 עמד על 85%, אולם השיעור הממוצע שנמדד בבתי החולים עמד על 82%. במשרד הבריאות מציינים לטובה את השיפור שחל עם השנים, שכן סקר שנערך בשנת 2009 הראה כי שיעור הטיפול המניעתי בניתן בניתוחים כאלה עמד על 48% בלבד.
גם במקרה הזה, שיעור הביצוע בשעות הערב עומד על 76% ובסופי השבוע על 75% בלבד. תשעה בתי חולים לא עמדו ביעד, בהם רמב"ם (64%), הרצליה מדיקל סנטר (67%) ואסותא (73%). בין המצטיינים: הדסה עין כרם (94%), סורוקה ואיכילוב (88%), נהריה (93%) והלל יפה (91%).
מחברי הדוח מדגישים, כי רוב בתי החולים הגיעו להישגים מרשימים, ודאי בתקופה קצרה של שנתיים בה הנהיג משרד הבריאות את התוכנית הלאומית למדדי האיכות. עוד הם מציינים כי בתוספת משאבים ותקינה ראויה של כוח אדם, יביאו הישגים גדולים עוד יותר. לדבריהם, מדובר ב"תוכנית צומחת", כך שבכל שנה יתווספו מדדים חדשים. כן הם מבהירים כי פרסום ארבעה מדדים בלבד אינו משקף את מכלול הטיפולים בבתי החולים ואת טיבם.
