בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
הרפורמה בבריאות הנפש יצאה היום (ד') לדרך, 20 שנה אחרי שעבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי ו-3 שנים אחרי שנחתמה התוכנית באופן רשמי. במרכז הרפורמה העברת הטיפול בנפש ממרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות אל קופות-החולים, זאת כדי לאחד את הטיפול בין הנפש לגוף תחת קורת ג רפואית אחת, לאפשר לרופאי המשפחה לפקח על מכלול הטיפולים, להגביר את הזמינות ולצמצם את הרתיעה מהטיפול הנפשי.
מעתה ניתן יהיה לקבוע תור לטיפול נפשי על-ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים באמצעות הפנייה מרופא המשפחה או המוקד של הקופה, כאשר הטיפולים יינתנו בכפוף לאבחון ראשוני ועמידה במספר קודים אבחנתיים. התשלום על הטיפולים יהיה רבעוני כמו כל תשלום לרופאים מומחים (24-26 שקל ברבעון), ומי שבכל זאת יעדיף לקבל את הטיפול באמצעות רופא עצמאי פרטי שייכלל בהסדר מול קופת-החולים, יוכל לעשות זאת בתשלום של 129 שקל למפגש.
החשש הוא שקופות-החולים ינצלו את האפשרות שניתנה להם לצורך הסטת מטופלים אל"המסלול הפרטי", זאת בין היתר באמצעות תורים ארוכים מדי במסלול הציבורי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומחזיק תיק הבריאות סגן השר יעקב ליצמן, השיקו היום את הרפורמה במסיבת עיתונאים במשרד הבריאות בירושלים. מסיבת עיתונאים בעניין כבר התקיימה לפני כ-3 שבועות בה השתתפו ליצמן ומנכ"ל המשרד הנכנס משה בר סימן טוב, רק שנתניהו לא השתתף בה. מול משרד הבריאות הפגינו היום עובדי מרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות, המוחים על כך שהמדינה לא ניהלה מולם מו"מ בתום לב כפי שהורה בית הדין לעבודה, זאת על מנת להבטיח את ביטחונם התעסוקתי.
עוד הם מוחים על כך שלפי תנאי הזכאות החדשים לטיפול נפשי לא נכלל מה שמכונה "קוד Z", שמאפשר טיפול בין היתר בילדים להורים שעברו גירושים או אפילו נפגעות תקיפה או הטרדה מינית. במשרד הבריאות טוענים מנגד כי איש מהעובדים לא יפוטר וכי הזכאות לטיפול לא תשתנה.
"בספר משלי נאמר שבריאות הנפש לא פחות חשובה מבריאות הגוף, ואנחנו יודעים שזה גם מבחן כללי, לא רק יהודי, לאיתנות של חברות, כיצד הן מתייחסות לאנשים שלוקים בפגיעות נפשיות", אמר היום נתניהו. "במשטרים מסוימים דנים אותם למוות, להשמדה, והנאורות של חברה כמובן נבחנת ביכולת שלנו לטפל בהם, לעזור להם, כמו לחולים אחרים. לכולם יש נשמה, לכולם יש נפש שאנחנו צריכים לדאוג לסייע לבריאותה כמיטב יכולתנו. זה גם מבחן אנושי אמיתי".
נתניהו הצביע על קשר ישיר בין רפורמות חברתיות לבין סוגיית הגז: "בסוף אתה לא יכול לטפל בחלשים אם אין לך משאבים, אתה לא יכול לחלק את הפירות של העץ אם אין לך עץ. אין רווחה בלי רווחים, אין. כלכלה רווחית מחייבת שילוב לא רק של תשתיות ממשלתיות אלא גם של הסקטור העסקי, שיוזם ומרוויח. אחד המקומות הברורים שיש לנו כדי לטפל בצורכי הבריאות שלנו וצורכי החינוך שלנו, צורכי הרווחה שלנו וגם צורכי הביטחון שלנו, זה מאגר הגז".