ילדי הכדורגל

לינוי בר-גפן בסרט על התקוות שתולים הורים ב"מסי הבא שלהם"

לינוי בר-גפן / צילום: דור מלכה
לינוי בר-גפן / צילום: דור מלכה

"אבא של מסי", יום ד' 21:00, ערוץ 10

ראשית, עוד בטרם ניגש לתוכן הלא שגרתי, שלוחה מכאן פנייתי לרגולטור: הגיע הזמן להפסיק את "מאזן האימה" של אורך החדשות בשני הערוצים המסחריים! לא ייתכן שמהדרות החדשות שקבועה בלוח השידורים לשעות 20:00 עד 21:00, תימשך בכל פעם עד 21:15-21:20, כדי לגרום לצופים שלא לעבור לתוכנית "שאחרי החדשות" בערוץ המתחרה.

"מרוץ החימוש" הזה, שהחל בדקה-שתיים, הפך כבר למטרד של ממש. אם הערוצים 2 ו-10 לא מסוגלים לעשות את ההפרדה בין חברות החדשות שלהם למחלקות הפרומו - אפשר שהרגולטור צריך לעשות מעשה ולהזהיר את השניים כי לא יישב בחיבוק-ידיים אם מהדורת החדשות שלהם תתארך, על בסיס יומי, ללא סיבה נראית לעין.

ועכשיו לשחקני הכדורגל הצעירים. אני לא יודע כמה פעמים יצא לכם לבקר במשחקי ליגות הילדים והנוער שמתקיימים לרוב בשבת בוקר. לעיתים קרובות מדובר במחזה מבעית: במקום חגיגה ספורטיבית לילדים, נתלים על הגדרותהורים שבטוחים שהילד עוד יהיה שווה מיליונים אם רק ילחיצו את המאמן, יגדפו את השחקנים האחרים ויתבעו למסור כל כדור לטאלנט הצעיר שלהם.

אחרי ההלם, באים הרחמים: בסופן של קללות, רק מעטים יגשימו את החלום - וגם מתוכם - רק אחד או שניים יצליחו להשתדרג כלכלית באופן משמעותי.

הבחור הצעיר שהיה פעם כוכב בקבוצות הילדים והנוער, יצטרך לשאת על כתפיו את משקל המחמאות המוגזמות שגרמו אפילו לו להאמין - ואת האכזבה שהנחיל למשפחתו ש"עשתה בשבילו הכול".

זה לא בהכרח יהיה סיפורם של הילדים והאבות שדגמה לינוי בר-גפן לסרט הזה בערוץ 10, אבל בגדול, מאחורי כל כדורגלן שלא התפתח עומדת משפחה שמרגישה כאילו פספסה את הסיכוי היחיד שלה לזכות בלוטו - והסיטואציה, עוד לפני הפולקלור, טומנת בחובה לא מעט רגעים דרמטיים.

אגב, מי שרוצה לראות את הגרסה ההוליוודית לצד השני של המטבע - זה שאמריקאים מכנים בגאווה "סוקר מאמס" - יכול לצפות בסרט "לשחק עם הלב" (יום ד' 23:32, ערוץ yes1), על אבא שהוא כדורגלן-עבר שמתחיל לאמן את קבוצת הכדורגל של בנו, ולא פחות מכך - את אימהות השחקנים האחרים.

* ציון: 8