גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתשומת לבו של ציפראס

מה בין המשבר הכלכלי הישראלי ב-1985 למשבר ביוון היום?

אלכסיס ציפראס / צילום: רויטרס
אלכסיס ציפראס / צילום: רויטרס

ב-1 ביולי 1985 יצאה לדרך התוכנית הכלכלית החשובה ביותר שהושקה אי פעם בישראל המודרנית, בהנהגתו הפוליטית של מי שהיה אז ראש-הממשלה שמעון פרס, ובגיבוי מקצועי של קבוצת פרופסורים לכלכלה, בראשות מיכאל ברונו ואיתן ברגלס, ובסיוע של הפקידות המקצועית של משרד האוצר.

למי שלא חווה מציאות של אינפלציה שיצאה מכלל שליטה, ומשק שהידרדר במהירות אל עבר פשיטת-רגל, נזכיר את הנתונים. בתחילת 1985 האינפלציה השנתית בישראל הייתה כ-600%, ובתהליך של האצה; הגירעון הממשלתי לא היה ניתן כלל למדידה מדויקת, אך הוא נע בין 10% ל-15%. שנה קודם לכן נאלצה הממשלה לסלף את נתוני יתרות מטבע-החוץ, שירדו לרמה אפסית, כדי למנוע בהלה.

ממרחק של שלושה עשורים, קשה לתפוס איך ישראל נראתה באותם ימים. טבעי יותר לחשוב על כך במונחים של ההווה, במיוחד כאשר הטרגדיה היוונית נמצאת בראש כל מהדורת חדשות. אלא שיש הבדלים בולטים בשני המצבים. המשבר היווני מתבטא באובדן רבע מהתוצר תוך שש שנים, אבטלה המונית ובדפלציה. בצורתו הנוכחית המשבר נכפה על המשק היווני על-ידי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, אשר הפכו משבר חוב, למשבר כלכלי אימתני. במקום לשנות את מבנה החוב, ולמחוק חלק ממנו, העדיפו שני גופים אלה לכפות "צנע" בכל מחיר, גם כאשר התברר שמדובר במרשם לאסון.

לעומת זאת, המשבר הישראלי היה כולו תוצאה של מעשי ידיה של הממשלה המקומית, תחילה בראשות מנחם בגין ולאחר מכן בראשות יצחק שמיר. חוסר היכולת, והרצון, לשלוט בתקציב, והניסיון לשחוק את השכר הריאלי באמצעות פיחותים ואינפלציה, יצרו תהליך שהזין את עצמו - הפיחות הביא לעליית מחירים, אשר הביאה לעליית שכר, והדבר הביא לפיחות מחודש. האינפלציה שחקה את בסיס המס, וניפחה את הגירעון. מי שהיה יכול להתגונן, יצא נשכר, מי שלא - פשוט ראה את הכנסתו הולכת ונשחקת.

מה שהפך את התהליך כולו למעין טרגדיה מקומית היה חוסר היכולת של המערכת הפוליטית ליישם פתרון רציונאלי. חלק מזה נבע מהרצון של פוליטיקאים וכלכלנים לשחוק את השכר הריאלי, גם כאשר התברר שזה בלתי אפשרי. חלק נבע מהפחד של הפוליטיקאים מפני המחיר הפוליטי של תוכנית כלכלית "כואבת". עוד נזכיר, כי ב-1983 הציע שר האוצר של ישראל דאז, יורם ארידור, להצמיד את המטבע המקומי לדולר, ולהפוך את המטבע האמריקאי לעוד הליך חוקי בישראל. השר סולק מתפקידו יומיים לאחר הדלפת תוכניתו לעיתונות.

על הרקע הזה באה לעולם "תוכנית ייצוב המשק" משנת 1985, אשר אושרה על-ידי ממשלת האחדות הלאומית, למרות התנגדות שרי הליכוד, להוציא את שר האוצר דאז, יצחק מודעי, שהסכים לה. התוכנית כללה שני יסודות מרכזיים. ראשית, הקפאת הפיחות, הקפאת מחירים והקפאת שכר נומינאלי, אשר בפועל תורגם לירידה זמנית בשכר הריאלי. שנית, קיצוץ עמוק מאוד בתקציב, אשר איפשר ממשלה לפעול בלי הצל של הגירעון המתנפח.

התוכנית אושרה, והצליחה, גם בגלל תמיכה חיצונית של ממשלת ארה"ב, אשר הייתה מעורבת מאוד בגיבושה, והעניקה לה רשת ביטחון, אך גם בזכות הסכמה רחבה בין ראש-הממשלה פרס, מזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר ונשיא התאחדות התעשיינים אלי הורביץ. בנק ישראל אשר היה משוכנע שהתוכנית תקרוס תוך כמה חודשים - לא מעט בגלל העוינות והחשדנות של הנגיד דאז משה מנדלבאום - העלה את הריבית הריאלית במשק לרמה של 13% לשנה.

במונחים של השגת מטרות, תוכנית הייצוב הצליחה. האינפלציה ירדה באופן מיידי, ובסופו של דבר התייצבה על קצב של סביב 1% לחודש, ומשם המשיכה לרדת. התקציב חזר לשליטת הממשלה, וליתר דיוק לשליטת אגף התקציבים במשרד האוצר, אשר שלט על כל הפעילויות של משרדי הממשלה. זאת, באמצעות "חוק ההסדרים" שאותו הוא המציא באותה שנה. עוצמה זאת של האגף נמשכה שנים רבות, אל תוך שנות האלפיים, וסימלה את הצלחתה הגדולה של אותה תוכנית אשר עברה בקושי רב בישיבת הממשלה. ישיבה שהחלה בערבו של 30 ביוני 1985, והסתיימה בצהרי היום של 1 ביולי.

בסופו של דבר, "תוכנית הייצוב" הייתה רק ההתחלה של השינוי הגדול במשק הישראלי. היא הניחה את היסודות לנסיגה הגדולה של הממשלה מהמימון של השירותים החברתיים, ולהעברת האחריות עליהם לאזרח הפרטי. היא אפשרה את גל ההפרטות שהחל כעשור לאחר מכן, גל שאיפשר למשרד האוצר לבצע רפורמות עמוקות במערכת הפנסיה, לבטל את הסובסידיות למוצרי יסוד ועוד.

שש שנים לאחר הפעלת התוכנית, התמנה לתפקיד נגיד בנק ישראל, פרופ' יעקב פרנקל, אשר פעל להורדה נוספת של האינפלציה ולביטול הפיקוח על מטבע-חוץ. המשק הישראלי הצטרף לתהליך הגלובליזציה של השווקים, ושינה את פרצופו לעד.

עוד כתבות

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים