לא צריך להיות מומחה כדורגל גדול כדי לראות בימים אלו את אחת המהפכות הכי מעוררות השראה שהיו כאן. היא מעוררת השראה קודם כל כי לא מדובר במיליארדר שצנח עם אגנ'דה לא ברורה ומניעים חשודים; היא לא מריחה לשם שינוי כמו עוד סיבוב יח"צ. אמיר כבירי, אספן אמנות בסך הכל בן 35, הוא פשוט אוהד של הקבוצה. בעל הון, שלא יכול היה לראות יותר את המועדון שלו, הפועל ת"א, מתפרק - והחליט לעשות מעשה.
***
כבירי מסמן שתי נקודות זמן שגרמו לו להיכנס למועדון. הראשונה: ספורטיבית. כאוהד שורשי של המועדון, יליד שכונת בבלי מהצפון הישן של העיר, יוצא שער 5 - הוא היה צריך לקבל שלוש שטוזות לראש מערן זהבי באותו דרבי בלתי נשכח במארס 2014, שהסתיים עם 2-3 למכבי לאחר מהפך דרמטי בתוספת הזמן. כבירי חזר הביתה עם דמעות, מפורק, והתחיל להבין שמשהו חייב להשתנות.
כבירי, אספן אמנות שהתרוצץ בשנים האחרונות על קו ישראל-צרפת-רוסיה, ושהציג בחודש שעבר לוועדה להעברת זכויות של ההתאחדות לכדורגל שווי נכסים על הנייר בסך 200 מיליון דולר - נמצא כבר כמה שנים "בסביבה" של המועדון. פה תרם כמה עשרות אלפי שקלים, שם סייע כדי להחתים את איתי שכטר - רק כדי לראות את החלוץ נמכר כעבור חצי שנה לנאנט הצרפתית ולהרגיש מרומה. הוא מגדיר את עצמו כמי שהפועל היא הרבה מעבר לתחביב בשבילו: הוא מסוג השרופים. אפילו החזיק משתמש פעיל בפורום האוהדים באינטרנט, שם לא היסס לכתוב נגד הנהלות המועדון לדורותיהן. הוא תמיד היה בקיא בכל הקומבינות, הכשלים והכאוס הכללי, שאיכשהו תמיד חנקו את הפועל ת"א.
בדצמבר 2014 הזמין את מני וייצמן, בעל אימפריית בתי המלון בגרמניה והולנד והאיש שמחזיק את הפועל ת"א כלכלית מאז שיצא המועדון מידי אלי טביב - להיות אורחו בחגיגות 250 שנה למוזיאון הארמיטאז' מסט. פטרסבורג, שנערכו כאן בארץ (האירוע התקיים במסגרת חילופי תערוכות ושיתוף פעולה עם מוזיאון ת"א; כבירי משמש כנשיא קרן הארמיטאז' בישראל). כעבור קצת יותר מחודש, הזמין אותו וייצמן לביקור ריבנג' בבסיסו בברלין. באותו ביקור עלתה לראשונה ברצינות האופציה המעשית שכבירי ייקח את המועדון מידיו של חיים רמון. באותם ימים קיבלה הפועל את המכה התקופתית הקבועה שלה ממכבי (2-0), ופחות מ-24 שעות אחרי שעלה למגרש עם סרט הקפטן של הפועל, הסמל גילי ורמוט חתם אצל היריבה העירונית. העסקה הייתה אמנם מצוינת לתזרים החולה של הפועל, אבל גרועה מכל בחינה אחרת - מקצועית ותדמיתית. היא סימנה את השבר הגדול בכל הזמנים בין הפועל לאוהדים שלה, וכבירי רתח מזעם על השושבין: חיים רמון מכר אותנו, הוא אמר לווייצמן. מכאן הדרך לעזיבתו של רמון הייתה מהירה.
***
מסימני המהפכה, חלק ראשון: מני וייצמן, שעבר את כל הסרטים בהפועל, מכנה את כבירי 'גאון, גאון, גאון'. מאז נכנס כבירי למערכת יש רק אדם אחד שעומד בראשה. הוא עצמו. אלו כבר לא ימי רמון, שלא רצה ולא היה יכול כלכלית להיות אחראי על המעמסה - וחיפש תורמים שחלקם הפכו לבעלי מניות, בשיטת השנור. כבירי לקח על עצמו את כל ההתחייבויות של המועדון, וחשוב מכך - את החובות. לעיתים, מצטייר כלפי חוץ כאילו עניין החובות הוא סרט אימה שעשוי למוטט את המועדון, אבל בפועל הדברים רחוקים מכך. מדובר על כ-20 מיליון שקל, שכוללים בתוכם הלוואה בתנאים נוחים בסך 14 מיליון שקל מבנק דיסקונט שפרוסה למשך שנים ארוכות. יתר הסכום מיוחס לפיצויים שצריך לשלם בגין פיטורי עובדים, החזרים לספקים, לחברת האבטחה.
לגבי בעלי המניות שהעניקו בשנים האחרונות הלוואות בעלים לקבוצה - הרי שאלו הומרו לשטרי הון לשנה אחת, שמתחדשים בסיומה, והם מסתכמים בכ-7 מיליון שקל. על-פי הסיכום, את הכסף הזה יראו בעלי המניות בחזרה בשני תסריטים: אם הקבוצה תימכר למשקיע חדש שירכוש 100% מהמועדון, או אם הפועל תעפיל לצ'מפיונס ליג בשנים הקרובות ותייצר רזרבות מספיק משמעותיות שיאפשרו משיכת כספים.
לגבי סיפור ההלוואה המפורסם שנלקחה בעבר מ"לאן" - הרי שהשותפות עם משרד הכרטיסים היא מעבר לעניין עסקי. התלות של הגופים אחד בשני היא הדדית. לכן, בהסכמת הצדדים, את ההחזרים ללאן גלגלה הפועל למועד עתידי שעדיין לא הוגדר (כך שכל ההכנסות ממנויים וכרטיסים יישארו העונה בידי המועדון).
בשורה התחתונה, אחרי כל הפריסות - הפועל העמיסה על עצמה החזרי חובות של כ-1.2 מיליון שקל בלבד מתקציב הקבוצה ל-2015/16.
***
הו, התקציב. האניגמה הגדולה. החור השחור. "מאיפה הכסף?". קצת סדר: מני וייצמן לא מתוכנן לתת אגורה העונה, בינתיים. כולם במועדון מקווים כי ישקיע, הוא תמיד משקיע, מצד שני כבירי בנה את המודל העסקי בלי הכסף מווייצמן. בינתיים וייצמן, כמו וייצמן - ממשיך כמובן להיות מעורב חזק בעניינים. הוא מאחורי הקלעים בלובינג, בייעוץ, בשיחות עם כל המעורבים במועדון. וגם לפני הקלעים עם מימון מחנה האימונים בברלין (עלות מוערכת של עשרות אלפי אירו). גם השמועות על מעורבותו של טדי שגיא, שהתרוצצו בקרב בכירים בכדורגל הישראלי (כולל בקרב בעלים של קבוצות גדולות מליגת העל) - נולדו בעיקר בשל הקרבה של המיליארדר למני וייצמן - אבל השמועות הללו רחוקות מהמציאות. טדי לא עוסק כרגע בפילנתרופיה, ובכל מקרה כדורגל ממש לא מעניין אותו, אומרים בהפועל. אז בכל זאת - מאיפה הכסף?
הכסף הוא מכבירי. ההרפתקה בהפועל עלתה לו עד עכשיו ברמה האישית מעל 8 מיליון שקל: כ-2 מיליון שקל אותם תרם בעונה הקודמת עבור סגירת אחד מהבורות שנוצרו; 3.6 מיליון שקל שהזרים לקופת הקבוצה השנה, תמורת 30% מהמניות של המועדון (בעתיד, לאחר סגירת הקצוות המשפטיים בבוררות של רמון-טביב, הוא צפוי לקנות 20% נוספים); וקצת יותר מ-2.5 מיליון שקל שהקציב באופן אישי עבור הרכש הנוצץ של הקיץ - השחקן הרומני הצעיר והמבטיח קלאודיו בומבה. הפועל ת"א שילמה עבורו, כולל כל עמלות הסוכנים - 650 אלף אירו. כבירי רואה בקשר הכנף בן ה-21 פרוספקט מטורף, הוא מתאר את העסקה מעולמו הקרוב - כמו השקעה בציור של פיקאסו במיליון אירו, שתוכל להניב בעתיד 5 מיליון אירו.
תקציב ההוצאות המשוער של הפועל כרגע עומד על 30 מיליון שקל בלבד. הסגל אמנם התחלף כולו, אבל רוב השחקנים מגיעים עם הכרטיסים ביד בעסקאות חינמיות. גם אלו שנקנו בכסף לא מעמיסים על התקציב יותר מדי, בשל פריסות תשלומים ארוכות: המגן-בלם איאד אבו-עביד, לדוגמה, נרכש מטוברוק עבור 24 תשלומים של 20 אלף שקל. גם עבור עופר ורטה (אשדוד) ואדי גוטליב (עכו) נחתם מתווה עסקאות דומה. הסגל עדיין לא נסגר סופית, זה קורה ממש בימים אלו, אבל שכר השחקנים המתוכנן של מי שאמורים להיות שחקני ההרכב מוערך כרגע בעלות של כ-12.35 מיליון שקל, כאשר הספסל אמור לעלות למועדון עוד כ-3 מיליון שקל. מדובר על שכר בסיס - ללא המענקים והבונוסים. בומבה הוא כרגע המשתכר הבכיר (ראו פירוט גרפי בסוף הכתבה) - עלות של כ-1.35 מיליון שקל, אבל לחלוץ הרכש שטרם חתם מוקצב סכום גבוה הרבה יותר - של 2.5 מיליון שקל לפחות. הסכום הזה יועד במקור לבן שהר, עד שאתמול (ד') התברר סופית שהעדיף את הפועל ב"ש. עלות הצוות המקצועי אותו מוביל המאמן הספרדי סזאר מאנדיונדו תסתכם ב-2.7 מיליון שקל.
***
מסימני המהפכה, חלק שני: בהפועל ת"א עוסקים באדיקות בצמצום הוצאות מיותרות והגדלת ההכנסות מאפיקים חדשים. בתסריט האופטימלי, יגיע המחזור העונה ל-26 מיליון שקל. את הדלתא בין ההוצאות להכנסות, כמה מיליוני שקלים, יאלץ כבירי לסגור מכיסו. אבל בחשיבה לטווח ארוך, גם אם העונה הזאת היא "עונה רזה" יחסית בגלל שהפועל לא תשחק באירופה - בטווח זמן של כמה שנים ההיסטוריה מראה שהפועל היא קבוצה שתחזור לעשות במוקדם או בטיפה יותר מאוחר את הכסף שלה גם מאירופה, וכך תוכל להגדיל את ההכנסות הטבעיות שלה, ולהקטין את התלות בבעלים.
החשיבה היא מחוץ לקופסה, ונעשית באמצעות שדרה ניהולית שהתחלפה לחלוטין בחודשים האחרונים, והורכבה מאנשי מקצוע שמביאים איתם ניסיון מפיפ"א (המנכ"ל והיועמ"ש ניר ענבר), מענף הסלולר (סמנכ"לית התפעול רויטל אליהו-יגיל), מאוניברסיטת ת"א (מנהל הקבוצה וסמנכ"ל הפיתוח העסקי אלון אפק), וכמובן יו"ר המועדון - איש הפיננסים הבכיר בארי בן זאב, שעשה סדר בספרים המבולגנים של הקבוצה מהשנים האחרונות. המותג מתעורר לחיים מתרדמת חורף ארוכה באמצעות דברים שלא בוצעו בעבר, קטנים וגדולים כאחד: בארטר על חליפות ייצוגיות עם אופנת סגל; מסיבת עיתונאים מתוקתקת ומכובדת; ערוץ טלוויזיה של הקבוצה ב-YouTube; שידור משחק האימון הראשון במחנה בברלין באתר האינטרנט של המועדון; השקעה במעטפת מקצועית שכוללת רכישת נתונים סטטיסטיים מהחברה הבינלאומית INSTAT, מערכות GPS, ומינוי ד"ר מארק ורטהיים לראש המערך המדעי-פיזיולגי.
כבירי סימן כל דבר ככזה שניתן למתג אותו ולהשיג עבורו כסף. הוא מסתובב עם לפטופ ובו מצגות למיתוג של כל פרט - מכוסות שתייה של הפועל, מפיות, ועד למיתוג חדרי הלבשה ומתקן האימונים. התבצע שינוי תפיסה ביחס ליציע הכבוד, שעבר מיתוג מחודש: נקרא ה"יציע נשיאותי", וישמש כמקום שמציע מינגלינג עסקי. כבירי עצמו הגיע לבכירי המשק עד הבית והראה להם מצגות, על מנת לשכנע אותם לקנות את המנוי, שעולה 15 אלף שקל. 60 חתיכות כבר עפו, ובהפועל בונים על 200 מנויים כאלו שיימכרו עד פתיחת העונה, במה שיוסיף הכנסה של 3 מיליון שקל למועדון. חלק מהמנויים נרכשו, בתמורה למיתוג - על-ידי מגדל של שלמה אליהו, אוהד ידוע של הקבוצה.
כחלק מהמדיניות החדשה סגר כבירי את ארוחות החינם שהזינו את המקורבים - אפילו בעלי המניות השונים יצטרכו לשלם עבור מנויים בבלומפילד. שני היוצאים היחידים מן הכלל שיקבלו מנויים זוגיים כ"א: הבעלים לשעבר סמי סגול ומוני הראל.
מבחינת כבירי, לכל מוצר של הפועל יש כיום ערך. גם כאן הוא מסביר את האנלוגיה מעולם האמנות - אם לואי ויטון רוצה את הברנדינג שלו במוזיאון בפריז - הוא משלם 5 מיליון אירו עבור שלט קטן שם. הכוונה להפוך הכל, אבל הכל, לסחיר. כל מוצר הוא בעל פוטנציאל לעסקת בארטר. העניין הזה יבוא לידי ביטוי משמעותי במתחם וולפסון, שנכנס לשיפוץ מאסיבי בעלות של 2 מיליון שקל. חלק ניכר מחומרי הבנייה ממומנים באמצעות מנויים או מיתוג בתוך המתחם שיקבלו הספקים. מתחם וולפסון סומן על-פי התוכנית כאזור נדל"ני שאמור לייצר הכנסה מהעוברים והשבים - בקרוב יתחילו למכור שילוט מחוץ למתחם שמיקומו האטרקטיבי בסמוך לנתיבי איילון אמור להכניס כסף (לפי ההסכם מול עיריית ת"א - על כל שלט כזה צריכה הפועל להפריש לה כ-500 שקל בכל חודש). כמו כן, בכוונת הפועל ת"א לנסות להפוך למועדון הראשון בישראל שמוכר את החסות השמית על מגרש האימונים שלו (המודל העולמי המוכר הוא של מנצ'סטר יונייטד, שהמתחם שלה נקרא "קומפלקס האימונים AON").
הבאזז החיובי סביב המועדון הצליח לייצר הכנסות מספונסרים, שיהיו הגבוהות ביותר בתולדות המועדון, אומרים בהפועל. בעבר היה אמנם את כתר ששילמה הרבה מאוד, אבל היא הרי הייתה שייכת לבעלים דאז סגול. היום מדובר על הסכמים "אמיתיים". החוזים שכבר סגורים לעונה הקרובה הם עם יניר מערכות (תפרסם על קדמת החולצות את פוג'יטסו, מותג מיזוג האוויר שהיא מייבאת לארץ), מלכה השקעות (תפרסם על המכנסיים) ויצרנית המדים פומה (שההסכם איתה אינו כולל מזומן אלא מגולם בשווי סחורות של 700 אלף שקל לקבוצת הבוגרים). הפועל מנהלת עכשיו מו"מ למכירת החסות בגב החולצה, והסכם צפוי להיחתם בתוך 10 ימים. בשקלול כולל - יכניסו העונה הספונסרים (רק אלו שיקבלו חשיפה על המדים) כ-5 מיליון שקל.
בגזרת הניסיונות לחיסכון וקיצוץ ההוצאות נעשתה חפירת עומק. במסגרת החפירה גילה כבירי ממצאים שהוגדרו כ"מבהילים". נעשתה עבודה כוללת בנושא המיסוי המשולם על העובדים (לצורך כך נשכרו שירותיה של חברת רו"ח שבוחנת מספר היבטים, למשל את עניין גילום הוצאות הדלק בשכר). בהפועל ת"א הישנה שילמו על קייטרינג שכלל ארוחות בוקר וצהריים יומיות לכלל השחקנים מאות אלפי שקלים בשנה. בהפועל ת"א החדשה נסגר בארטר עם מסעדת הבשר "הילולים": שף ותזונאי מטעם הקבוצה יורו לטבחים במקום מה לבשל, והאוכל יינתן לקבוצה ללא תשלום - בתמורה לשילוט בולט שתקבל המסעדה בסמוך לאיילון במתחם וולפסון.
***
היום הבא, עם או בלי כבירי? במידה ויגיע הרוכש המיליארדר שהפועל משוועת לו, כזה שיוכל להקפיץ אותה למדרגות הגבוהות - כבירי יפנה את מקומו "בתוך שלוש דקות", כפי שהצהיר במסיבת העיתונאים לפתיחת העונה. היזם הקנדי לאונרד ברודי, 43, מבעליה של קובנטרי סיטי האנגלית - עדיין בתמונה. אבל הוא בכל מקרה לא יהיה בעלים בעצמו: בהפועל בונים עליו כרגע כמגייס כספים בשוק הקנדי והצפון אמריקאי, כאשר התמורה שסוכמה איתו בעבור שירותיו היא על בסיס עמלות.
כיוון שהרבה מאוד אנשים מוכשרים עובדים הרבה מאוד שנים, ללא הצלחה - למציאת רוכש בממדים גדולים להפועל ת"א - אף אחד במועדון לא חי באשליות, במיוחד לא כבירי, שמבחינתו נחוש להישאר שנים ארוכות במערכת. בכוונתו להתחיל לדלל בעתיד את בעלי המניות הנוכחיים ולהגדיל את אחזקותיו באמצעות השקעות נוספות במועדון (לפי הזרמה של 1.2 מיליון שקל לכל 10%). הוא מבחינתו לא צריך את החברים שרמון הכניס למועדון, והסיבה היחידה שלא דילל אותם החוצה כבר עכשיו עם כניסתו הייתה שהעדיף להשקיע את הכסף בהבאת שחקנים ובניית קבוצה אטרקטיבית. גם ככה את כל ההחלטות הוא לוקח.
ההתנהלות של כבירי מזכירה כרגע לא מעט בעלים שהגיעו בהתלהבות שיא. הוא יושב לתוך הלילה למו"מים עם שחקנים, חי "על ספידים", מוציא כספים משמעותיים מכיסו עוד לפני שהחלה העונה והתיקונים שיצריכו הוצאה בהמשך. לכניסתו להפועל יש משמעויות נלוות גדולות - הזרמת הכספים למועדון היא לא בהכרח "הנזק" הכלכלי הגדול ביותר שלו ברמה האישית, אלא דווקא המשמעות המיסויית הנלווית של העברת מרכז חייו בחזרה לישראל.
בשנה הבאה, לאחר שיסיים לייצב את המערכת ולהאציל סמכויות, הוא מתכוון לחזור לעסקי האומנות שלו בחו"ל. זאת הכוונה. זאת הייתה גם הכוונה של רבים וטובים לפניו. שנכנסו ונשאבו.
