גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תגידו לינץ'

זעקות השבר הטהרניות נשמעות רק כשמדובר ביפי הבלורית והתואר. ליאור לוטן, למשל

אל"מ (במיל') ליאור לוטן התנצל. הוא הגיע לבית משפחת מנגיסטו, ביקש את סליחתם, והדברים המעליבים שהטיח כלפיהם ופורסמו בחדשות 10 כבר כמעט נשכחו. נדמה כי הפרשה כולה הידרדרה מטה במורד הליין-אפ, סדר היום התקשורתי. אברה מנגיסטו, כבר ברור, לא יהיה הילד של כולנו.

בפרק הזמן הקצר שנמתח בין יום חמישי, אז חשפה תקווה ממו את תוכן השיחה המשפילה והמטרידה, לראשית השבוע הנוכחי, נמתחה ביקורת חריפה כלפי לוטן. לא צריך להיות הורה שבנו מצוי בידי חמאס, כדי להרגיש את הכאב. הטון היבש, חיתוך המילים הארטילרי והגס. הם הרי מוכרים היטב לכל ישראלי שלפחות פעם בחייו פגש בנושאי שררה מהסוג הזה. העלבון הצורב, חוסר האונים. ההבנה הזו שברגע קריטי בחייך יש מולך אדם שמחזיק את גורלך בכפו, וכדאי לך להיות נחמד אליו. להיכנע.

אלא שמיד נפרסות סוללות כיפת הברזל המתחסדת - שכן מדובר בקצין צה"ל, מעוטר, מוערך. אין קלף גבוה יותר שאפשר לשלוף בישראליות מאשר "שירות מובחר בצה"ל". זה האס והג'וקר גם יחד, והם מתעלים על כל חטא.

והנה, אשתו מתייצבת לצדו, ואחריה השובל הארוך של פקודיו, עמיתיו, חבריו לנשק, שמתחפרים יחד אתו בשוחה ומוכנים לקרב מול האויב האולטימטיבי - התקשורת. "לינץ'", הם קוראים בניסיון להנמיך את הלהבות, ומיד שואלים "לא למדנו כלום?".

הציבור הישראלי מצוי בטראומה. ההתאבדויות המזעזעות של תת-ניצב אפרים ברכה, ושל מנהל סניף משרד הפנים, אריאל רוניס, הותירו את חותמן. אך נדמה כי הטראומה הזו, גם זרעה בלבול: ידיעה עיתונאית היא לא לינץ'. נכון, יש לה השפעה אדירה, היא עשויה לגרום לאדם להיראות רע, אולי אף בניגוד לאופיו וליכולותיו; היא מבהילה ומציבה מראה. אבל ברגע שהיא נעשית בצורה מקצועית ואתית - ולא כפוסט יתום בפייסבוק - אין לה תחליף, ומי שעוולו ועומדים במרכזו של הסיפור העיתונאי, נאלצים לשאת בתוצאות.

מכוערים, נתפסתם

איש בציבור לא צעק לינץ' כשהגברת שדרשה שוקולד מהדייל הושפלה בפומבי במשך שבועות מעל לכל במה. גם לא בשלל סרטוני "הישראלי המכוער", שמציגים אנשים מאבדים עשתונות במלונות, באוטובוסים, בים, באוויר וביבשה. זעקות השבר הטהרניות נשמעות רק כשמדובר ביפי הבלורית והתואר. בהם אסור לגעת.

אלא שהכיעור הישראלי האמיתי נמצא בדיוק במקומות שעליהם נהוג לגונן. לתפוס בקלקלתו את זה שמרוויח שכר מינימום ונוסע בתחבורה הציבורית האיומה לעבודתו הארעית, זו לא חוכמה גדולה.

עבודתם של העיתונאים היא לחפור ולגלות את ערלות-הלב, הבוטות והפשעים של אלה שסבורים כי הם אדוני הארץ. הם יכולים להיות רבי-ממון, דיפלומות ודרגות, אנשים תורמים ומרופדים בעשייה ציבורית, הישגים ואהבת המולדת.

אומרים עליהם שהם שומרים על המדינה ועלינו, מספקים לנו מקומות עבודה, מחוללים את התעשייה ומקיימים את חיינו. אבל דווקא אלה שיש להם את הכוח, וטוענים לכפיות-טובה כלפיהם, דווקא הם מי שיכולים לגרום את הנזק הגדול ביותר. אותם לא נצליח לתפוס בסרטון שצולם באייפון, ולא בשרשור זועם וטורטי בפייסבוק. בשביל לעשות את השינוי המהותי, שיחלחל עד למטה, לא יעזור לינץ' - צריך תקשורת חזקה.

טוב שלוטן התנצל, ואם הדבר נשכח ציבורית, ייתכן שכך ראוי שיקרה. אך ברור שללא החשיפה של השיחה הקשה ההיא בתקשורת באופן פומבי, וההדף הקל שיצרה, הוא לא היה עושה זאת.

אז אל תגידו לינץ', קראו לזה בדיוק כמו שזה צריך להיקרא - ידיעה עיתונאית ייסודית ואותנטית, שמגלה הרבה יותר על החברה הישראלית, מאשר על קצין כזה או אחר. ידיעה שבלעדיה שליחו הבא של ראש הממשלה, אפילו ביום המתיש והלא מייצג ביותר בחייו, יחשוב פעמיים לפני שידבר עם משפחה כמו זו של אברה מנגיסטו, הקורבן האמיתי.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?