בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
אם מישהו במתח בגלל ענני המשבר סביב תקציב המדינה, אפשר להרגיע אותו. אין מה לדאוג, התקציב ה"דו-שנתי" - חודשיים של 2015 וכל שנת 2016 - יאושר על ידי הכנסת במועד ויזכה לתשבוחות מצד כל מפלגות הקואליציה. התחזית האופטימית הזאת נובעת פשוט מהעובדה שהחלופה היא בחירות לכנסת, ואת זה איש לא רוצה, פרט לח"כ אביגדור ליברמן.
לבסוף נקבל תקציב של כ-400 מיליארד שקל, עם הוצאות והכנסות, ואפילו יהיה כתוב בו שהגירעון יהיה נמוך מ-3% מהתוצר. יהיה תדריך של אגף התקציבים, ובנק ישראל יפרסם הערכות משלו. שר האוצר משה כחלון יגיד שהפשרות שנאלץ לעשות היו סבירות, וראש הממשלה יודיע בחגיגיות שזהו תקציב של מפנה שאזרחי המדינה ייהנו ממנו, ולאחר שיזכיר פעמיים את איראן ושלוש פעמים את יוון, הוא יודה לשר משה כחלון על עבודתו.
לא שלא יהיו "דרמות" סביב התקציב. המטה הכללי של צה"ל יקיים תדריכים משלו ויצהיר שתקציב של 58 מיליארד שקל ויישום המלצות ועדת לוקר יביאו לפגיעה במערך הלוחם. שר הכלכלה אריה דרעי יאיים במשבר שלוש פעמים, ומפלגת הבית היהודי תדרוש גם היא את חלקה בעוגה. ולמרות כל זאת, בנובמבר יהיה מסמך שהכותרת "תקציב המדינה" תתנוסס בעמודו הראשון, והוא יאושר בכנסת.
הסיבה האמיתית לאישור ה"תקציב" היא פשוטה: לא מדובר בתקציב אמיתי. זה שנים שלישראל אין תקציב מדינה אמיתי המאושר על ידי מליאת הכנסת בשלוש קריאות, כי מיד עם אישור הצעת התקציב צצות בקשות לשינויים, כלומר לתוספות, בוועדת הכספים של הכנסת, והוועדה היא, בסופו של דבר, גוף ממושמע וצייתן שיודע לאשר בתוך חמש דקות ובלי דיון תוספות של מיליארדי שקלים. כך התקציב האמיתי של מדינת ישראל מתגלה לאחר מעשה, לאחר סוף השנה התקציבית. אין שום סיבה שהפעם העניינים יתנהלו אחרת.
מי שגילה את השיטה היה משרד הביטחון. כך, למשל, תקציב הביטחון אינו דומה כלל למה שמאושר בכנסת. גם השנה התקציב יתחיל בסכום נמוך מ-60 מיליארד שקל ויסתיים בתקציב של יותר מ-65 מיליארד שקל. גם גודל המימון להתנחלויות אינו ידוע, אבל הכול יתגלה במשך השנה, כאשר הבית היהודי יפנה את בקשותיו ללשכת כחלון ולוועדת הכספים.
השנה ייתוסף לכך המימון למפלגות החרדיות. בעוד כמה שבועות נתבשר שהן נאלצו להסכים לקיצוץ בכספים שהובטחו להם, אולי פרט לקצבאות ילדים. כדי לממן את התוספת שכן ניתנה, האוצר יקצץ סעיפים אחרים - בחינוך, ברווחה, קצת בתשתיות. אחרי שהתקציב יאושר וייכנס לתוקף, ידאג ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שגם המפלגות החרדיות ייהנו מהשפע שמציעות ההעברות בוועדה שלו, ומה שהובטח להן בהסכם הקואליציוני יבוצע, עם עיכוב קטן לצורך אישור בוועדה.
בסופו של דבר, כולם משתתפים בסיפור ה"נדמה לי" הזה. האוצר מכין תחזיות לא מציאותיות של הכנסות כדי ליצור עודף לא מתוכנן שיממן את ההוצאות ה"לא צפויות". הצבא מכין את התוכניות לפי מה שהוא יודע שיקבל. שרי הממשלה יודעים שהם יכולים להצביע בעד מסמך שאינו אלא רשימה של מספרים, שבינה לבין המציאות אין כל קשר. אז כולם שמחים, ואל לנו להלין, כי אנחנו לא יוון.