פול קליין ויהודה בן אסייג / צילום:תמר מצפי
חושבים שאתם יודעים לנהל השקעות נכון או לחילופין, משוכנעים שאי אפשר "להתנהל נכון" בשוק ההון ושהכל שם הימורים? או שאין מה לדאוג ביחס לפנסיה שלכם כי "זה מטופל" על-ידי המעביד או המדינה? ובכן, אם כן - טעות בידכם. כך טוענים יהודה בן אסאייג, מנהל קרן הפנסיה החדשה של מנורה מבטחים ופול קליין, ראש אגף השקעות בבנק לאומי, שהשתתפו באירוע "כלכלה על הבר" בשיתוף "גלובס" ובנק לאומי, שהתקיים באוזן בר בתל-אביב בשבוע שעבר.
בתחילת הערב הסביר קליין מדוע תחום ההשקעות אינו מדע מדויק, וכיצד ההתנהגות הלא רציונלית של המשקיעים - קטנים כגדולים - משפיעה על שוק ההון. "לכאורה, לעשות כסף בשוק ההון זה מאוד פשוט. כמו שכולם יודעים מה צריך לעשות כדי לרדת במשקל - פעילות גופנית ולהימנע ממתוקים. אבל לא רבים מסוגלים לעמוד בזה. המפתח הוא משמעת והתמדה".
הוא הוסיף, כי הדרך לעשות כסף בשוק ההון לאורך זמן "היא לשים את הכסף במניות, לטווח ארוך. שוק המניות עושה בממוצע עליות של כ-10% בכל שנה. הבעיה היא שיש שנים עם ירידות וקריסות - וכשזה קורה, זה קשה, והכאב הזה גורם להרבה אנשים למכור בשוק יורד. ואז, כמו בדיאטה, רוב האנשים לא יודעים לעמוד בלחץ. ושכמוכרים בשוק יורד זה הכי כואב, כי יוצאים מהשוק ולא מקבלים את התשואה העודפת שיש בשוק המניות. למי שיש אופק ארוך להשקעה, למשל עוד 20 שנה, אני ממליץ על השקעה בשוק המניות".
בן אסאייג, שניהל בעבר מספר בתי השקעות, אמר כי "כשנכנסתי לתפקיד במנורה מבטחים לפני 5 שנים, בדקנו מי הקהל שלנו. גילינו, שבגילאים 20-40 הציבור לא בוחן את הסוגיה של הפנסיה. הוא אפילו מואס בזה. ואז, או שהמעסיק בחר לציבור, או שהאיגוד המקצועי בחר, או שהיועץ או שהסוכן בחר לו. איזה חלק מהציבור באמת למד את הנושא, בחן ובחר? קטן מאוד".
עוד הוא הסביר כי "אנחנו בדור מעבר בין שתי שיטות פנסיה: מעבר מהפנסיה התקציבית או הוותיקה - שמגדירות זכויות, לשיטה חדשה, שהמודעות לה כמעט אפסית כעת - הפנסיה הצוברת. בעולם של הפנסיה עם הזכויות המוגדרות, הייתה לחוסכים יותר ודאות, אבל בנוסף זה יצר גרעונות. הפנסיה הצוברת שונה לחלוטין: מה שנצבר הוא מה שיש לחוסך כדי לחיות ממנו עד סוף חייו. אין יותר ביטחון ל-70% מהשכר כקצבה".
התמונה שבן אסאייג מצייר בעייתית אף יותר, בגלל התארכות תוחלת החיים שתקטין את הקצבה. "אנו בקרנות הפנסיה אוהבים להסתכל על שיעור התחלופה שמודד את היחס בין השכר האחרון לקצבה. בפנסיות הישנות זה היה 75% מהשכר האחרון. היום, בפנסיה הצוברת החדשה, מדובר על 40%-45% בלבד".
- מה ההסבר לפער הזה?
"הציבור מתחיל לחסוך בגיל מבוגר יחסית, רק לקראת גילאי ה-30, כשלאחר מכן העובד מחליף מקומות עבודה רבים במהלך חיי העבודה שלו. אנשים קוטעים את הקריירה שלהם עם חללים ללא חיסכון פנסיוני וזה מעיק על הציבור. כמו-כן, תוחלת החיים עולה. וככל שתוחלת החיים עולה יש לדאוג גם לתעסוקת המבוגרים ולספק למבוגרים מקורות תעסוקה טובים".
בן אסאייג מדגיש נושא חשוב נוסף: קבלת החלטות נכונה ביחס לחיסכון הפנסיוני: "כך למשל, לא נכון לשים באותו סל ובאותה רמת סיכון את ההשקעות של העמיתים המבוגרים והעמיתים הצעירים, או לחילופין לא לבחון את סוגיית הכיסויים הביטוחיים - למשל, עמיתים רווקים הרוכשים כיסוי לשארים שאין להם".
- אז מה לעשות?
"להתחיל ולחסוך לפנסיה מוקדם ככל האפשר. אני הקמתי לילדים שלי קרן פנסיה מיד עם שחרורם מהצבא. כמו-כן, יש להקפיד על רציפות החיסכון, לא לפדות פיצויים, להתאים ולבחור נכון את מסלול ההשקעות בהתאם לגיל העולה, לבחון ולהתאים נכון את הכיסויים הביטוחיים הנלווים לחיסכון, וגם להגדיל את שיעורי ההפקדות לחיסכון מ-5% ל-7% - כך אפשר להגיע לפנסיה סבירה".
- איך אפשר למצוא תשואה בהשקעות בעולם של ריביות אפסיות?
קליין: "מה שחשוב בהשקעות זה אופק ההשקעה וסיבולת הסיכון של המשקיע. לאדם עם אופק השקעה של שנים רבות ויכולת להתמודד עם תנודתיות, הייתי ממליץ לשים הכול במניות. למי שיש אופק השקעות קצר או חוסר יכולת להתמודד עם תנודתיות, מוטב שלא ישקיע במניות, אלא שיחזיק במזומן, יש להבין שכיום תשואה אפס היא סבירה. כיום תיקי השקעות צריכים להיבנות משילוב של מזומן ומניות, שוק האג"ח ככלל (מדינה או קונצרני) מספקים תשואה שאינה מצדיקה את רמת הסיכון הכרוכה בה".
בן אסאייג: "הריביות בוודאות יעלו, זה יקרה, השאלה מתי. יש כבר ניצנים של עלייה בריבית. אנו נמצאים עכשיו בתקופה די מפחידה, וזו תקופה שצריך להיזהר בה. אבל למדתי כלל אחד בשוק ההון ובהשקעות: את הכסף הארוך אני שם במניות - משאיר במדד או בתעודת סל וחי איתו בשקט לאורך זמן (שנים). נכון להיום, את הכסף הקצר יותר אני שם במזומן. זה קשה לראות אותו שם בחשבון לא זז, או יורד אבל זה המקום שצריך להיות בו כרגע".
- אתם מזהים בועות בשווקים?
קליין: "שוק המניות בעולם ובארץ יקר, והמכפילים גבוהים. זה לא אומר שהם לא ימשיכו לעלות, חשוב להבין שקשה לצפות לתשואות גבוהות בשנים הקרובות וההסתברות לתיקונים חדים גבוהה מאד. בשנים האחרונות , גם שוק האג"ח עלה כל שנה, ואנשים לא היו מודעים לסיכונים הגלומים בו, ושם טמונה לדעתי הסכנה הגדולה באמת".
בן אסאייג: "לא בועות, אבל יש מוקדים של מחירים גבוהים מדי: הנדל"ן בארץ הגיע למחירים ולרמות שלא הכרנו. כמו-כן, כשהריבית תעלה, האג"ח הארוך ישתנה באופן דרמטי, וכשהמגמה תשתנה באג"ח היא תשתנה גם במניות".
בתשובה לשאלה האם היציאה הגוברת לחו"ל בהשקעות שמנהלים הגופים המוסדיים היא מגמה נכונה, גם עבור החוסך הקטן, אומר קליין: "לדעתי האישית, את חלק הארי צריך לשים בשווקים בחו"ל, בפיזור גיאוגרפי ובעיקר דרך מוצרים כמו תעודות סל או קרנות מחקות".