אליקים רובינשטיין / צלם: איל יצהר
מפסטיבל ההקלטות של שולה זקן ועד לסצנת הפתיחה שצילם אלון חסן בפרשת רונאל פישר - רבות מפרשיות השחיתות שנחשפו בשנים האחרונות לא היו מתגלות אילולא הזמינות הגוברת של האמצעים הטכנולוגיים להקליט שיחות באופן סמוי. ממכשירי הקלטה זערוריים, דרך מצלמות נסתרות המורכבות על עטים ועד אפשרות להקליט בטלפונים החכמים שכולנו נושאים - זמינות אמצעי ההקלטה מביאה לכך שרבים מקליטים שיחות עם מי שעשוי להתעורר להם סכסוך עימו.
אמנם הקלטת שיחה על-ידי מי שהוא צד לאותה שיחה היא חוקית לחלוטין, אך רבים חשים שיש בכך פגם מוסרי מסוים, הפרה של כללי ההתנהגות במרחב הפרטי וגרירת המרחב הפרטי לתוך זה הציבורי. גם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, סבור כי מדובר במעשה שלא ייעשה, "ברשות התורה".
רובינשטיין פסק בשבוע שעבר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת השופט המחוזי בירושלים משה דרורי, שעוסקת בערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. רצף ההליכים נוגע לעובדת המדינה חיה-עופרה שמואלי, לשעבר ראשת ענף גבייה ואכיפה במע"מ באר-שבע, שפוטרה מעבודתה.
הרקע לדברים הוא סכסוך בין שמואלי לבין מנהליה. שמואלי טענה כי מנהליה התנכלו לה; ואילו המנהלים טענו כי שמואלי סירבה לבצע משימות שהוטלו עליה.
אחד משלושת סעיפי האישום שבהם הואשמה שמואלי בבית הדין למשמעת נגע לכך שהיא הקליטה שיחה עם המנהלת שלה. בית הדין לעבודה הרשיע את שמואלי בכל שלושת האישומים, והחליט בין היתר על פיטוריה לאלתר ועל פסילתה מעבודה ברשות המסים עד לגיל הפרישה.
השופט דרורי מבית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעור שהגישה שמואלי, והחליט לזכות אותה מהאישום העוסק בעניין ההקלטה, ואף ביטל את פסילתה מעבודה ברשות המסים.
בעניין ההקלטה קבע דרורי כי אף שהדין המשמעתי החל על עובדי המדינה אוסר על עובד להקליט את הממונה עליו, בנסיבות ששמואלי נלחמה על מקום עבודתו ופרנסתה, אין מקום להרשיעה בעבירת המשמעת הנוגעת להקלטה.
השופט רובינשטיין החליט כי אין מקום להעניק לשמואלי זכות ערעור, בין היתר משום שמדובר בזכות ערעור "בגלגול שלישי", שניתנת לפי ההלכה רק במקרים חריגים ביותר.
על אף שהמדינה כלל לא ביקשה רשות לערער בעצמה על זיכויה של שמואלי על-ידי בית המשפט המחוזי מעבירת המשמעת של הקלטת הממונה עליה, השופט רובינשטיין מצא לנכון להקדיש כמה משפטים לסוגייה.
רובינשטיין ציין כי "הדין המשמעתי ככלל אוסר על הקלטת סתר של עובד את רעהו או הממונה עליו", והוסיף ציטוט מפסק דין שנתן בעבר השופט (בדימ') יצחק זמיר בעניין הטעמים לכלל זה: "התנהגות כזאת (הקלטת סתר), שמקורה בחשדנות או בתככים, עלולה לזרוע חוסר אמון בין העובדים לבין עצמם, לשבש את היחסים בקרב שירות המדינה, ובסופו של דבר אף לפגוע בשירות שהוא נותן לציבור. עצם השיבוש ביחסים ובתפקוד, די בו כדי לקבוע כי התנהגות כזאת היא התנהגות שאינה הולמת את עובד המדינה".
רובינשטיין ציין עוד כי ההלכה שציטט מפי השופט זמיר "ראויה לאישוש ולחיזוק", והוסיף כמה מילים משלו: "הקלטת אדם שלא בידיעתו נגועה ככלל בפגם מוסרי, שלמותר להכביר עליו מילים".
לדבריו, "שיחה בין אדם לחברו אינה ככלל מיועדת להקפדה 'משפטנית' על כל מילה, בידיעה שהיא תשמש חומר ראייתי בהליך כזה או אחר. המקליט ועושה בכך שימוש, הריהו עושה ככלל מעשה אשר לא ייעשה 'ברשות התורה' להבדיל, ויחשוב כל אחד מאיתנו מה היה הוא חש אילו נודע לו שהוקלט על-ידי פלוני מחבריו לעבודה, בלא ידיעתו".