גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ילדים זה קצבה

האם עידוד ילודה באמצעות קצבאות הוא אכן אינטרס כלכלי ישראלי?

בצל שלל התהפוכות הפוליטיות והכלכליות שעברנו מאז הבחירות, כמעט שכחנו את פרטי ההסכמים הקואליציוניים שהושלמו לפני מספר חודשים, אשר הכריעו והביאו להשבת קצבאות הילדים למצבן טרום עידן שר האוצר יאיר לפיד. זאת, תוך זינוק דרסטי בהיקף הקצבאות, ל-2.6 מיליארד שקל בשנה. אחרי ששכך קצת הדיון הציבורי סביב הנושא הפוליטי ושאלת גובה התועלת שהפיקו המפלגות החרדיות והציבור מההסכם, חזר הדיון סביב הצדקת הקצבאות להיות כלכלי, על רקע דיוני תקציב המדינה. כך שהיום כדאי להתעכב על השיקולים הכלכליים הטהורים והאינטרס המשקי, האמורים לעמוד מאחורי החלטה זו של הממשלה.

השאלות המטרידה כאן היא - האם חלוקת קצבאות ילדים היא פעולה כלכלית התורמת ומסייעת לאוכלוסייה הענייה וצפויה להוריד את שיעורי העוני במדינה, כפי שהיא מוצגת לנו על-ידי פוליטיקאים מסוימים? האם קצבאות יסייעו להגדלת התוצר ולצמצום ממדי וחומרת העוני, שמא מדובר בצעד שהשלכותיו הם דווקא עידוד הילודה בישראל?

קצבאות הילדים ניתנות באופן שווה לכלל האוכלוסייה - למשפחות מרובות ילדים ולמועטות ילדים, עשירות ועניות. כך שבפועל, אין הן כלי המסייע בהכרח לאוכלוסייה הענייה. למעשה, פחות ממחצית מתקציב הקצבאות מגיע בפועל לאוכלוסייה בשני עשירוני ההכנסה התחתונים.

אם מטרת הקצבאות הייתה ממוקדת אידיאולוגיה מוגדרת - מלחמה בעוני, או להבדיל, הגדלת הילודה היהודית - הפוליטיקאים היו כבר מוצאים מזמן את הדרך להחיל אותן על מגזרים מסוימים מאוד, עניים ויהודים, כדי להשיג מטרה זאת. אולם סיבת שרידותן וצמיחתן של קצבאות הילדים אינה באמת מלחמה בעוני, אלא סיוע כלכלי למגזרים מסוימים בחברה. דה-פקטו, קצבאות הילדים מגשימות השלכה עיקרית אחת - עידוד הגברת הילודה בישראל. עם שאלה זו, ולא אחרות, יש להתמודד כאשר דנים בעד או נגד הגדלת הקצבאות.

האם עידוד ילודה הוא אכן אינטרס כלכלי ישראלי?

ישנם יתרונות כלכליים מוכרים וברורים לאחוזי ילודה גבוהים, אשר לא ניתן להתעלם מהם: כוח עבודה צעיר גדל שמסייע לשאת בנטל התבגרות האוכלוסייה ולקבוצות היצרניות פחות; צמיחה במספר הצרכנים שמסייעת בטווח הארוך לנתוני הצמיחה, וכן היבטים נוספים. טיעונים אלו נשמעים באופן חוזר ונשנה על-ידי כלכלנים בפורומים רבים בעולם.

עם זאת, נכון לנתוני שנת 2013, ישראל היא כבר היום מדינה בעלת אחוזי ילודה גבוהים ביותר יחסית לעולם המערבי. זאת, על שטח קרקע זעיר ובאזור אשר למרות עתודות הגז הטבעי, אינו מבורך במשאבי טבע רבים. בפועל, ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, וגם בעלת יכולת מוגבלת לספק לאזרחיה בעצמה, ללא סיוע חיצוני, עתודות של משאבי קרקע, מזון, מים ואנרגיה באופן מלא לאורך עשורים קדימה.

האם מדינה במצב כזה משוועת לעידוד ילודה באמצעים כלכליים, תוך שימוש בתקציב המדינה למטרות אלה? האם תשתיות הקרקע בישראל יוכלו להמשיך ולתמוך בהרחבת תשתיות הדיור, החינוך, התחבורה והבריאות בלי להגיע למיצוי הקרקע מצד אחד, או לנסיקת העלויות עקב צורך בבנייה יקרה יותר מצד שני? זוהי רק דוגמה אחת.

וזה לא כל הסיפור. בתחילת השנה, בחלק קטן מדוח בנק ישראל ל-2014, עלתה מצד כלכלני הבנק עמדה חריגה ביחס להגדלת קצבאות הילודה. בצורה אופיינית להם, בניסוח של פיל בחנות חרסינה, קבעו מחברי הדוח, כי בעצם הגדלת קצבאות הילודה עשויה המדינה לפגוע דווקא באוכלוסייה הענייה. לטענת כלכלני הבנק, הנתונים מראים כי הגדלת קצבת ילדים מעודדת לצד ילודה, גם אבטלה, כאשר מספר הילדים במשפחות העניות הוא גורם מרכזי לאי-השוויון במדינה. במילים אחרות, הגדלת סכומי קצבאות הילדים מעודדת באופן ישיר ילודה מוגברת, בעיקר ודווקא בקרב משפחות המתקשות לפרנס את מספר הילדים הגבוה במשפחתן מלכתחילה, ובקרב אוכלוסיות הבוחרות בקצבה ולא בעבודה.

התייחסות הבנק זכתה להתעלמות רבתי. בישראל - ילודה ודמוגרפיה הן אחד מאחרוני הטאבואים. פרה קדושה שגם כלכלנים עוסקים בה בזהירות יתרה. אך התייחסות זו ראויה לדיון ער יותר.

מדיניות הרווחה של ישראל ככלל ומדיניות קצבאות הילדים כיום בפרט, דורשות רפורמה מקיפה. כחלק מכך, יש להעלים את התפיסה שלפיה קצבאות הילדים הן מכשיר רווחה והשקעה האמור לסייע לעניים. אזרח לא אמור להיות מתוגמל על בסיס ילודה - בהולדתו את ילדיו הוא מקבל אחריות לכלכל אותם, ועליו לתכנן את תכנון משפחתו בהתאם לכך. במיליארדים המושקעים באפיק זה כיום, יש להשתמש לסיוע כלכלי ממשי לאוכלוסיות העניות, עבורן ורק עבורן. יש להשתמש בכסף להרחבה משמעותית של כספי הסיוע ולהשקיע אותם באלו הצריכים אותם, לא באלו שיש להם.

במקביל, יש לדאוג לביסוס ולעידוד קצבאות אשר יתגמלו את האוכלוסייה הענייה על-פי השתתפותה בתעשייה היצרנית ובשוק התעסוקה (כל עוד הם מסוגלים לעבוד). אופציה של שימוש בקצבאות הילדים כמענקי עבודה - בצורת תוספת הכנסה חודשית לבעלי הכנסות נמוכות - תוכל גם לצמצם פערים, גם לעזור לעובד להתפרנס בכבוד, וגם לעודד אצלו מוטיבציה להמשיך בעבודתו.

ישנן מספר חלופות העומדות לבחירת הפוליטיקאים וראשי משרדי האוצר והרווחה, אם הם יבחרו להגדיר מחדש את מטרות מדיניות קצבאות הרווחה והילדים. עם זאת, יהיו אשר יהיו, רק החלפת דיסקט ושקילתן מחדש, יובילו ליצירת חברה שתקציב למלחמה בעוני תקציבים אמיתיים, ולא תסתפק באתנן פוליטי עקר כקריצה לבוחרים.

הכותב, רו"ח ומשפטן, הוא יו"ר פירמת בייקר-טילי-ישראל, ומרצה בכיר במכללה למנהל

עוד כתבות

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

צעדת ''אחים לנשק'' במחלף שער הגיא / צילום: אביב אטלס

חסימות כבישים ומעצרים עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: ימי השיבושים חוזרים

המחאה נגד הממשלה הוציאה לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות איטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● עימותים בין שוטרים למפגינים שניסו לחסום את כביש 1, 12 מוחים נעצרו ● בין מובילי ההפגנה ישנן משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

לידיעת בני משפחה מסוכסכים: הליכים חסויים בביהמ"ש למשפחה לא מהווים "מקלט" מחקירת רשות המסים

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להעביר את כל המסמכים בסכסוך משפטי בין שני אחים לעיונה של רשות המסים לטובת בחינת פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעלו חששות להלבנת הון דרך חשבונות של האחים בשווייץ ● נקבע: הצורך לבחון האם בוצעו עבירות מס על-ידי האחים, גובר על חיסיון ההליך ועל זכותם לפרטיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

מחירי הטיסות עולים בחדות ומתדלקים את האינפלציה

מחירי הטיסות עלו באפריל בשיעור דו–ספרתי, והכבידו על מדד המחירים לצרכן ● החדשות הרעות: הצפי הוא שהמצב רק יחמיר ● וגם: למה הריבאונד בנתוני הצמיחה מעלה סיבה לדאגה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

האפיק שסידר לאלטשולר שחם את התשואות ברבעון והתחזיות להמשך

לאחר הירידות בשוקי ההון בחודש אפריל, נרשמו עליות חדות במדדי וול סטריט מתחילת החודש הנוכחי בעוד הבורסה בת"א מדשדשת ● המומחים מעריכים כי שנת 2024 תסתיים בתשואה חיובית לחוסכים, אבל הדרך לשם, הם מזהירים, תהיה תנודתית במיוחד ● וגם: כך התהפכה טבלת התשואות ואילו גופים הצטיינו

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות קלות באירופה; המסחר באסיה ננעל בעליות


הניקיי עלה ב-1% ● פאלו אלטו תדווח היום לאחר הנעילה, צים מחר - מה צפוי ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע על השווקים, ובפרט על שוק הנפט • אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית" • מיטב: "ממליצים להגדיל חשיפה למניות אירופה על חשבון ארה"ב" • יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית

החילוני והחב"דניק שערכו אירועים ל־20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה

אילן ברקן ואליאב בן עטר הפעילו "סיירת מחסומים" ששימחה חיילים, ומאז ה־7 באוקטובר עברו לקיים אירועים בבסיסים ● עכשיו הם מתקשים לגייס תרומות: "לעשות 'על האש' ל־100 איש עולה 5,000 שקל, והעם התעייף" ● ישראל מתגייסת

אורן הוד, מנכ''ל שופרסל נדל''ן / צילום: כרמל שירן

עזיבה נוספת בשופרסל: מנכ"ל זרוע הנדל"ן פורש מתפקידו

אורן הוד, מנכ"ל חברת שופרסל נדל"ן, עוזב את הרשת פחות משנתיים לאחר שמונה ● ברקע העזיבה: פערים משמעותיים בין הוד לבין המנכ"לים המשותפים ובעלי הבית החדשים בשופרסל, האחים יוסי ושלומי אמיר

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

"האייל הזומבי": מחקר חדש מוכיח כי המחלה לא מסוכנת לבני אדם

OpenDNA חתמה על הסכם שיווק עם מקסון, והמנכ"ל סוגר מעגל ● מחקר חדש בארה"ב: "תסמונת האייל הזומבי" לא מסוכנת כרגע לבני אדם ● השבוע בביומד 

רס''ן גל שבת ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רב-סרן גל שבת מת מפצעיו בביה"ח לאחר שנפצע בעזה

רס"ן גל שבת, בן 24, מקציר, מ"פ בחטיבת הצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ● ניסיון פיגוע סמוך לאבו דיס: לוחמי מג"ב נטרלו את המחבל ●  חשד לחדירת כלי טיס עוין לגליל העליון ● לראשונה אחרי 4 חודשים: רה"מ נתניהו ייפגש עם ראשי רשויות בצפון ● עדכונים שוטפים

נתיבות. בעיגול: מירי רגב / צילום: דייגו מיטלמן, מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט)

בלי תוכנית, ללא תקציב ובניגוד לדעת אנשי מקצוע: רגב מקדמת עוד תחנת רכבת בנתיבות

במשרד התחבורה בוחנים הקמת תחנה בעיר הדרומית במרחק 5 ק"מ בלבד מזו הקיימת ● גורמי המקצוע מתנגדים בגלל תחזית נוסעים נמוכה ופגיעה בציבור שזמן נסיעתו למרכז מתארך ● השבוע נחשף בגלובס שגם במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון בניגוד לתוכניות המטרו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

גבול לבנון / צילום: ap, Hussein Malla

צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון - בהם מבנים צבאיים

שר הביטחון בביקור בבסיס יחידה 8200: "אנחנו יודעים בהרבה מאוד מקרים איך האויב חושב ואיך האויב נערך" • נתניהו נפגש עם ראשי רשויות בצפון, סירב להסביר איך יחזרו התושבים לבתיהם - אבל הבטיח: "הצפון ישגשג" • במקביל, הירי ליישובי הצפון לא נפסק • הותר לפרסום: מ"פ בצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע קשה בהתיקלות עם מחבלים ברצועה • כל העדכונים מכל החזיתות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל נגד רשות ני"ע: לא לאפשר לגופים חוץ בנקאיים להתחייב על ריבית

ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, שלח מכתב לרשות ניירות ערך בבקשה שלא תאשר את הוראות רשות ניירות ערך, הכוללות הוראה שמאפשרת לגופים החוץ בנקאיים להתחייב בפני הלקוחות בריבית קבועה על הפיקדונות ● לדבריו, מדובר בהוראה העלולה "לסכן את היציבות במערכת הפיננסית"

אילוסטרציה: Shutterstock

העתיד כבר כאן: ניסינו את המודל החדש של ChatGPT וחזרנו לדווח

העוזר הקולי החדש של OpenAI יהיה מותאם אישית למשתמש, יכיר את ההעדפות שלו ויידע גם לבחור את האינטונציה המתאימה בהתאם לאופי השיחה ● בעקבות הסערה שהתעוררה ברשתות עם הצגת המודל החדש, בדקנו את המודל הזמין כיום בשוק

רסול סעדה, מנכ''ל משותף אל־ביאדר לפיתוח כלכלי חברתי / צילום: תמר מצפי

רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, סקר סעדה, מנכ"ל משותף באל־ביאדר, את התפתחות הפשיעה בחברה הערבית, וציין: "מאז 2023, אנחנו באובדן מוחלט"