אורי אלון / צלם: עודד קרני, מינהלת הליגה
אצל אורי אלון, יזם ההיי-טק והטכנולוגיה, אין הודעות דוברות עם לוגו של הקבוצה שמבשרות על החתמת שחקן. זה מגיע בבום מחשבון הטוויטר או הפייסבוק שלו, בדרך כלל עם תמונה שלו והטאלנט שבאותו רגע החתים. בשבוע שעבר טס ללאס וגאס, פגש שם את דיאור פישר, אחרי זמן קצר צייץ לאוהדים שיסמנו וי על הסנטר החדש לעונת 2015/16. כמה ימים לפני כן בישר להם בשורה ורבע על ההחתמה של ג'וש דאנקן.
"אני נמצא בניו יורק, החיים והעסקים שלי הם פה", הוא מספר בראיון טלפוני ל"גלובס". "אבל כשיש שחקן חשוב על הפרק ואני צריך לפגוש אותו אישית - אני אעשה את זה. בדרך כלל הם באים אליי לניו יורק. אם הנוכחות הפיזית שלי חשובה? כשאני יכול להיות מעורב אישית אז הדברים בדרך כלל מסתדרים יותר טוב".
בשונה אולי ממה שנוטים לחשוב, סדרי העדיפויות ברורים לגמרי: גם אחרי האליפות ההיסטורית בהפועל ירושלים, אלון (34) עסוק כל כולו וקודם כל ב-Compass, פרויקט הנדל"ן הטכנולוגי המתרחב שלו. "יש לנו מנכ"ל מצוין, גיא הראל, ועיבינו את ההנהלה. אני לא מעורב בכל החתמה ובכל שחקן, אלא בדברים שקשורים יותר לטווח הארוך. הפועל ירושלים זה פרויקט שאני עושה יותר בשביל לתת חזרה לעיר ולקהילה. אני עושה את זה בכיף, זה לא מטלה. זה לא חצה את הקו שזה מפריע לי בעבודה".
- תאר את המאמצים שעשיתם בעניין גל מקל? אני מניח שפה אתה מפעיל את כל הארטילריה כדי לשכנע אותו, או שבמקרה שלו זה כבר לא כסף?
"זה אף פעם לא רק כסף. צריך להיות שילוב של כסף עם חיבור למועדון, עם גישה, הכל יחד. אני יכול להגיד לך שהרבה מהשחקנים שלנו יכלו לקבל הצעות יותר טובות במקומות אחרים, אבל הם בחרו בהפועל ירושלים. אני לא מדבר על החתמות לפני שהן קורות, וכשזה קורה אני מודיע ישירות לאוהדים שלי, זו הדרך שאני פועל בה וכולם מכירים אותה, אותו דבר עם גל מקל".
- אתם יושבים עליו חזק מאוד?
"זו לא הגישה שלי. אנחנו לא יושבים על אף אחד. הוא מבין את ההזדמנות. הוא מבין מה שמוצע לו אצלנו. מצד שני, לא אופתע אם הוא יבחר לשחקן בקבוצת יורוליג או את הרצון שלו לחזור ל-NBA. אני גם לא חושב שזו תהיה בחירה לא טובה מבחינתו. אני מאוד מעריך את גל גם כשחקן וגם כאדם, הוא בא לניו יורק וישבנו פה, דיברנו די הרבה פעמים. הוא בחור מצוין, בחור עם גישה נכונה, עם ווינריות. בחור שיש לו המון דברים שאני מאוד אוהב, כבנאדם, עזוב את הכדורסל. יכול להיות שהחיבור הזה עם גל יהיה נכון רק בעוד כמה שנים. אם זה יקרה השנה או לא - נחכה ונראה. הפועל ירושלים קבוצה מספיק חזקה להתמודד עם ובלי שחקן כזה או אחר, ואנחנו לא בונים את האסטרטגיה שלנו על שחקן אחד. אם גל יצטרף זה יהיה מצוין, ואם לא אז זה גם בסדר".
- דיאור פישר זה שחקן מאוד מאוד משמעותי, איך הצלחתם להביא אותו?
"דיאור זו החתמה משמעותית. הוא שחקן שהוכיח את עצמו ברמות הגבוהות של היורוליג. הוא גם ישראלי, והוכיח שיש לו זיקה חזקה למדינה. הוא שיחק בנבחרת, למרות שאף אחד לא חייב אותו, וזה גם משמעותי מאוד בשבילי. אני מעודד את השחקנים שלי לשחק בנבחרת ישראל. ישבתי איתו בווגאס, הוא מאוד התרשם, לא רק מהאליפות אלא מהדרך, מהארינה, מהקהל. הוא אמר לי שהוא כבר לא יכול לחכות לשחק עבור הקהל הכי טוב בעולם. וגם במקרה שלו - זה לא היה רק הכסף".
- הקיץ שלכם קיבל טוויסט מהרגע שהבנתם שמכבי מתחילים להשתגע? הם כבר הולכים לכיוון תקציב של פי שלושה מכם, של אזור ה-100 מיליון שקל.
"אני לא מסתכל על מכבי. אני לא מסתכל על אף קבוצה. אני בונה את הפועל ירושלים כמו שאני מוצא לנכון, ומי שמסתכל על אחרים סופו לא לנצח, וזה נכון בכלל בחיים. תתמקד במה שאתה עושה, תעשה את מה שאתה עושה הכי טוב שאתה יכול. אם תנסה להגיב לאחרים ותהיה מונע מזה - זה בעייתי מאוד. זו לא הדרך שלי. אני מכבד את כל היריבות שלנו, גם בארץ קבוצות יהיו יותר טובות, אבל אנחנו צריכים לבנות את הקבוצה שלנו שתהיה טובה ומאוזנת - גם ברמה של תפקידים על המגרש, וגם בהרכב ישראלים-זרים. גם חדר ההלבשה חשוב, שלא ידברו בו רק אנגלית אלא שיהיה בו שילוב טוב".
- אתה לא מסתכל על מכבי, אבל הייתה לכם איתם נקודת חיכוך בקיץ בעניין דגן יבזורי, שלקחו לכם אותו מחת לאף.
"אני לא אומר שאין נקודות חיכוך, זה קיים בכל שוק תחרותי. אבל זה לא אומר שאנחנו פועלים על-פי השאיפות והתקציב של קבוצות אחרות. יש תחרות, אבל אנחנו עושים את הדברים לפני מה שאנחנו מבינים. רצינו את דיאור פישר שהוא סנטר ישראלי ברמה הכי גבוהה, רצינו את ג'וש דאנקן כי אנחנו יודעים מה הוא יכול להביא, אנחנו אנחנו משקיעים בדור צעיר, הבאנו את מלך הסלים של הליגה הלאומית (איגור מאיור). איזון הוא הדבר הכי חשוב שיש, וזו מילת המפתח. המשכיות של הסגל הקיים, יחד עם כוח חדש שאני מאמין שייתן לנו פיתרון שלא היה לנו בשנה שעברה. היו לנו פחות אפשריות, והיום יש לנו המון המון אפשרויות מבחינת הרכבים".
- אתם מאוכזבים מחוסר היכולת של מינהלת הליגה להשפיע על היורוליג כדי שתשחקו שם?
"לא, ההיפך. המינהלת עשתה צעדים מאוד חיוביים ועזרו לנו. גם עדלי (עדלי מרכוס - המנכ"ל) וגם שמואל פרנקל (יו"ר המינהלת) עשו עבודה טובה מאוד. באמת. זה לא היה בשליטתם. היורוליג זה גוף פרטי שמנסה למצוא שווקים הכי רווחיים ואת הקבוצות הכי תחרותיות, והמטרה שלנו היא לבנות קבוצה שלא יוכלו להתעלם ממנה לאורך זמן. כשקניתי את הקבוצה הערכתי את זה בשלוש שנים, ואם היינו נכנסים השנה זה היה שנה אחת מוקדם יותר ממה שהערכתי. אני עדיין חושב שאם נמשיך לבנות כמו שצריך, אז האנשים ביורוליג ימשיכו לראות ארינה עם 11,000 איש וקבוצה שלוקחת אליפות, שנותנת הופעות טובות באירופה - אז זה רק עניין של זמן. גם אם זה ייקח עוד שלוש שנים מהיום - אנחנו נהייה סבלניים. אני מכיר הרבה אנשים אחרי מה שקרה לנו עם היורוליג שהיו אומרים 'טוב, ביי, נמאס לי' והולכים. אנחנו הבעלים באנו להרבה זמן ובסוף נגיע לשם, אם יגיע לנו. כנראה שעדיין לא מגיע לנו. וזה לא תלוי במינהלת ולא באחרים, אלא תלוי בהפועל ירושלים שצריכה להמשיך להראות יציבות והישגיות.
"גם אמרתי ככה לגבי Compass - ו-Compass זה באמת הדבר העיקרי בחיים שלי, לא הפועל ירושלים. ההצלחה של החברה הזאת היא באמת משהו שלא חזו אותה. ואני אמרתי מהיום הראשון שאנחנו נהיה אחת החברות הכי גדולות בניו יורק, וזה מה שקרה. ועכשיו אמרתי שנהיה בכל ארה"ב, והנה עכשיו התרחבנו לוושינגטון, מיאמי ובוסטון. אתה חייב שיהיה לך את החזון ולהאמין בזה. בהפועל ירושלים היה משהו ב-DNA שבאמת גרם לאנשים שלא להאמין. האליפות הזאת היא משהו שפתח לאנשים את העיניים, הורדנו קוף מאוד גדול מהגב. לא מבחינתי, כי אני האמנתי שאם נעבוד נכון אז זה יקרה. אנשים מאמינים במיסטיקה ושלעולם זה לא יקרה, אני לא מאמין בזה. אם אתה עובד נכון אז אתה מגיע. אני מקווה שהדבר הזה ישחרר המון לחצים שהיו במערכת ושבאמת היו לרועץ".
- בארץ אני מניח שהמטרה היא אליפות, כי אי אפשר ללכת אחורה, אבל מה סימנתם לצוות המקצועי באירופה?
"כמובן שאנחנו מכוונים לשחק באירופה במסגרת הכי תחרותית, ואני לא יכול להגיד אם זה יורוליג או המפעל החדש של פיב"א, כי קשה לדעת מה יהיה בעתיד. בשנה שעברה מאוד התאכזבתי מהמערכת ומהתוצאות שעשינו באירופה, ואני חושב שהשנה הן יהיו יותר טובות. השנה זה יהיה יותר קרוב למה שעשינו לפני שנתיים באירופה, שאז הגענו לשמונה הגדולות, מאשר בשנה שעברה. להגיד לך אם זה רבע גמר או חצי גמר - זה לא יהיה רציני. אני מאמין שהקבוצה שסיימה את העונה ולקחה את האליפות, עם דיון תומפסון וטייוין מקי, היתה יכולה לעשות תוצאות טובות מאוד באירופה בעונה שעברה. אנחנו רוצים להגיע רחוק באירופה ואני חושב שיש לנו את הקבוצה לעשות את זה, ואם באמצע הקמפיין נרגיש שצריך לחזק - אז נעשה את זה".
- אייל חומסקי אמר בראיון כאן ב"גלובס" אחרי האליפות שיהיו שינויי בעלות בקבוצה, שאתה רוצה לגדול ולקחת עוד אחוזים, איפה זה עומד?
"אני מוביל את הקבוצה הזאת בכל האספקטים, אני גם היו"ר של הקבוצה, וכמובן שאני הדומיננטי. אבל להיכנס לכמה אחוזים לכל אחד יש זה לא חשוב".
- אז נשאל אחרת - יש שותפים שתצאו לדרך העונה בלעדיהם, או שותפים שיצטרפו?
"לא, לא. מן הסתם כשאנחנו רוצים לבנות קבוצה יותר חזקה והרבה - ואני לא נכנס להסכם השותפות ספציפית - אז אם צריך להוסיף כסף לתקציב זה בא ממני. יכול להיות שבמשך השנים בעקבות הדומיננטיות שלי - חלקי בקבוצה יגדל עם הזמן, כי אני משקיע יותר כשצריך. אבל במקביל אני גאה מאוד בשותפים שלי, הם נותנים את חלקם - יכול להיות שלא את אותם סכומים שאני נותן - אבל הם עוזרים המון בכל האספקטים. ובאמת שדין פרוטה כדין מאה. וכל בנאדם שותף שבא ותורם מכספו ובטח מזמנו, כמו חומסקי לדוגמה, מוערך מאוד בקבוצה. אם יש למישהו חמישה או שבעה או תשעה אחוז, זה באמת פחות חשוב. היו הרבה משקיעים שרצו להיכנס ואני לא הסכמתי לזה, כי לא הרגשתי שהם באמת עושים את זה מהסיבות הנכונות".
- בהסכם הרכישה השארתם לעמותה 10%. הם לא משקיעים כסף, מה המשמעות שלהם?
"העמותה חשובה כי היא מייצגת אנשים שהיו שם לפנינו ושעשו עבודה מצוינת, כמו אורי מנצור ואחרים. נכון שהם לא נותנים כסף, אבל האחוזים האלו מסמלים משהו שהוא מבחינתי מאוד יפה ומסמל את התרומה שלהם לאורך השנים".
- אתה מוצא קווים מקבילים בין העסקים שלך לבין העיסוק בקבוצה?
"יש הקבלה מאוד מעניינת - בחברה הראשונה שלי (אוריון), שהתחרתה בגוגל, הוכחנו להם שאנחנו יכולים ליצור מנוע חיפוש בצורה כזאת שגרמה להם לקנות את זה. לא הפחיד אותי בזמנו להתחרות מול חברה גדולה, כמו מיקרוסופט, גוגל ויאהו. החברה השנייה שלי (ג'ולפאן) הייתה מאוד דומה - רצינו לעשות מנוע חיפוש שיתחרה בזמן אמת מול טוויטר ומול פייסבוק, וקרה שטוויטר קנו אותנו. עכשיו נכנסנו (עם Compass) לשוק הנדל"ן שיש בו חברות מאוד-מאוד גדולות, חברות של 150 שנה, עם מסורת ודברים שיש בהם הרבה מעבר לעסקים, עם שם ובראנד מאוד חזק. וכשהתחלנו אמרנו שבעזרת הטכנולוגיה נוכל לפצות ולגשר על הפער הזה של המסורת והשם".
- ומה ההקבלה?
"כשקנינו את הפועל ירושלים שמעתי על קבוצות אחרות עם הרבה מסורת והיסטוריה, ולא חששתי מזה. אני לא אנקוב בשם של קבוצה כזו או אחרת. אבל אני לא חושש לשים יעדים ולהתחרות בקבוצות כאלו ואחרות. עם עבודה נכונה, תוך כמה שנים נגיע למה שצריך - ומההיסטוריה העסקית שלי אני יכול להגיד לך שכשיש לך את החזון הנכון ואתה בונה דברים בצורה הדרגתית, ההצלחה תבוא בסוף".
- אלו בשורות לא טובות לקבוצה מסוימת, לא אנקוב בשם, שנמצאת פה.
"(צוחק). גם עכשיו ב-Compass אתה יכול להסתכל פה על חברות גדולות ששוות מיליארדי דולרים. אבל אנחנו לא מסתכלים עליהן ולא מנסים ללכת לפי המודל שלהן. יש לנו מודל שלנו שהוא ייחודי, ואני מאמין שהוא יותר טוב, ועם תאוצה ומומנטום עקפנו הרבה חברות שקיימות הרבה שנים".
- אנשי עסקים משתמשים בבעלות על קבוצת ספורט לפתיחת דלתות ולמינוף העסקים. לך זה נותן איזה אקסטרה?
"אם זה פותח לי דלתות? אני לא חושב. כי אין לי עסקים בארץ ואין לי עניינים בארץ חוץ מהפועל ירושלים. בניו יורק, עם כל הכבוד להפועל ירושלים, לא עוצרים אותי ברחוב אוהדי הפועל אמריקאים. אני לא רואה שום קשר בין הדברים. כשאני בארץ אני בא ליהנות מהאווירה ואני מרגיש את החום והאהבה, ואגב - החום והאהבה לא פחות חשובים מדברים אחרים".
- חומסקי אמר ל"גלובס" שחציתם את ה-30 מיליון שקל בעונת האליפות. לאן אתם הולכים לגדול מבחינה תקציבית?
"כשקניתי את הקבוצה לפני שנתיים אמרתי שהתקציב יגדל בהדרגה בכל שנה. גם השנה התקציב יעלה, אני לא יכול להגיד בכמה כי עוד לא החתמנו את כל השחקנים וגם אני מניח שנעשה חיזוקים במהלך העונה. אם אתה רוצה לדעת סדרי גודל - אז אנחנו לא מכפילים את התקציב, אבל גם לא נוסיף רק 5%. אנחנו לא משתגעים, אבל אנחנו מחזקים איפה שצריך - דיון תומפסון, שהוא שחקן יקר מאוד יחסית לשוק האירופי, האמנו שהוא יכול לעשות את ההבדל לקראת סוף העונה אז הבאנו אותו. התקציב עולה, והוא ימשיך לעלות. והוא יעלה כל שנה, עד שנגיע לאיפה שאני רוצה שנגיע. מצד שני, כסף הוא גם לא ערובה להצלחה. צריך לקבל החלטות נכונות על שחקנים, צריך לגדל צעירים. אנחנו משקיעים באמת הרבה גם משאבים וגם כסף במחלקת הנוער. יש לנו כמעט 2,000 ילדים, וזה דבר שכמעט לא מדברים עליו. כל הזמן מתעסקים בפישר או גל מקל או דונטה סמית. אבל זה הדבר החשוב ביותר. זה המהות של הכל - לתת לילדים האלו את המתקנים, את המאמנים, לתת להם בית, וכמובן לדאוג שתהיה מחלקת בוגרים שהם יוכלו להגיע אליה".