גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צלקת עמוקה

פרשת פולארד הציפה את סוגיית הנאמנות-הכפולה, שאיימה על יהודי ארה"ב

הפיל היה בחדר וסוף-סוף יצא ממנו. לפיל הזה קראו ג'ונתן פולארד. במשך 30 שנה (מאז נובמבר 1985) הוא היה שם בחדר, רואה ואינו נראה. משמש עדות אילמת לאחד הכתמים המכוערים ביחסי ישראל-ארה"ב.

אני זוכר היטב איך נתגלתה הפרשה. הייתי אז יועץ התקשורת של יצחק רבין, שר הביטחון דאז, ויחד עם פמלייתו היינו בניו-יורק. לפנות ערב, בטרם החלה ארוחת ערב, התקשר לרבין, הציר המדיני בשגרירות ישראל, ועדכן על מעצרו של אדם בפתח השגרירות. רבין לא ידע דבר ולא הגיב. שעות אחדות אחר-כך בטיסה ארצה הוא ניגש למזכיר הצבאי, תת-אלוף דני יתום ואליי, ואמר "אני לא שקט בקשר לעניין הזה, מוכרחים לטפל בו כשנחזור לישראל". כך היה.

היתר הוא היסטוריה כואבת שהשאירה צלקות עמוקות ביחסי ישראל-ארה"ב. במבט לאחור, ההתנהלות כולה הייתה עקומה. החל בגיוס סוכן בתוך מערך המודיעין של הצי האמריקאי, מערך המודיעין של המדינה הקרובה ביותר אלינו; דרך הניסיונות הישראליים הכושלים להעלים חלק מן המידע שהועבר, ושנדרשנו להשיב, ולהתחכם לדרישות האמריקאיות; דרך המשפט שבו כשל פולארד וסיבך את עצמו; ועד לשנים שחלפו מאז, ובהן נשאר תמיד טעם מר של פרשה שלא נגמרה מעולם, ושהיה עדיף שלא תתחיל בכלל.

כל האנשים שהיו מעורבים בפרשת פולארד נושאים את הכאב עד היום: רפי איתן, ראש הלשכה לקשרי מידע דאז , ושליחיה בארה"ב שהוברחו לישראל במהירות בטרם ייעצרו; אלוף-משנה (במיל') אביאל סלע, מנכ"ל משרד הביטחון דאז ובכירים במשרד, שידעו ולא דווחו. וגם בכירים במערכות המודיעין שיחסיהם עם עמיתיהם השתבשו.

אולם הבעיה לא הסתכמה בממד האישי, אלא הבינלאומי/המדיני. ביחסי המודיעין בין ישראל ובין ארה"ב נפערה תהום. יחסים כאלה מבוססים על חשאיות ועל אמון. מהרגע שארה"ב הבינה כי נפלה קורבן לריגול ישראלי, נפגע מרכיב האמון, ואותו היה קשה לשקם באותו זמן.

בינתיים, חזרו היחסים לקדמותם ואפילו התהדקו. אנשים התחלפו בתפקידיהם, החל בנשיא ובראש-ממשלה ועד לדרגי העבודה. אמנם עם השנים חוויית פולארד קהתה-משהו, אבל היא נשארה בזיכרון הלאומי והטביעה גם הלאה את חותמה.

ההתחייבות הישראלית החד-משמעית של ישראל, שניתנה אז ולפיה אינה מרגלת בארה"ב, הייתה לכלל ברזל לקהילת המודיעין כולה, והיא נשמרת בקפדנות. עם זאת, לא מן הנמנע כי דווקא ארה"ב ממשיכה לעקוב מקרוב אחר נושאים שונים בישראל, כשהיא נעזרת גם ביכולות הטכנולוגיות המפליגות שלה כדי לקיים מעקב אלקטרוני באזורנו. אבל זה משחק ידוע, שני הצדדים מכירים אותו, ופועלים לפיו.

בערך במחצית תקופת מעצרו של פולארד, ישראל החלה לפעול לשחרורו באמצעות בקשות חנינה, אולם כל הפניות של ראשי-ממשלה ונשיאים נתקלו בקיר אטום. הן רק ליבו בארה"ב דיון פומבי רב-משתתפים בקרב הממסד המודיעיני, מקבלי החלטות ונבחרים בהווה ובעבר, שחלקם התגייסו למסע לשחרור פולארד, וחלקם התנגדו לו. בדיעבד נראה כי לעולם לא נדע אם המסע הפומבי קידם את שחרורו או דווקא פגע בו. האמריקאים מצידם נצמדו ללוח-הזמנים המקורי, 30 שנות מאסר.

יחסי ארה"ב-ישראל נקלעו השנה למשבר חדש, שחילופי המהלומות הפומביים בין ראש-הממשלה בנימין נתניהו לנשיא האמריקאי ברק אובמה רק מחריפים אותו. בין היתר, שתי המדינות חלוקות על הסכם הגרעין עם איראן. ספק אם שחרורו של פולארד ישפיע. למרבה השמחה ולגודל האבסורד, דווקא היחסים הביטחוניים ובכללם יחסי המודיעין נשמרים כהלכה; והם עומדים במשברי הזמן והמקום.

יהדות ארה"ב הייתה ונשארה הנכס האסטרטגי הגדול ביותר ביחסי שתי המדינות. קהילה זו ובעיקר מנהיגיה עברו טרנספורמציה במהלך תקופה זו. פרשת פולארד הציפה את סוגיית הנאמנות-הכפולה, שאיימה על יהודי ארה"ב, והם מסרבים להתמודד עימה. מבחינתם, הם אזרחים אמריקאים, נאמנים ללא דופי לארצם, ובאותה עת הם גם מקיימים זיקה מיוחדת לישראל ולעמה. אלא שמקרה פולארד שיבש את הנוסחה הזו, ועל כך הם סירבו לסלוח לו. רק בשנים האחרונות התגייסה המנהיגות הממוסדת של יהדות ארה"ב לניסיונות לשחרורו של פולארד, גם זה בחצי-פה ובהתנצלות מסוימת.

הכותב הוא ח"כ מ"המחנה הציוני"

עוד כתבות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"