עכשיו, יום לפני תחילת העבודות והחפירות בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, כולם נזכרים ש"צריך לעשות משהו לטובת העסקים שייפגעו כתוצאה משנים רבות של עבודות". עכשיו, כשתל אביב תחפש דמות להאשים ולשנוא ומישהו כבר מכין את השלט "קשה עכשיו - הקללה אחר כך" - מתעוררים ומתחילים לגלגל את הכדור זה לזה.
שר הפנים סילבן שלום אומר, שמשרד האוצר וחברת נ.ת.ע צריכים להכין חבילת סיוע לעסקים ולתת הנחה בארנונה שבגינה האוצר ישפה את העיריות, והדגיש ש"מצער שהדבר לא נלקח בחשבון עד עתה אחרי שנים של תכנון". שר התחבורה ישראל כץ קרא לאשר לעיריות להעניק פטור מארנונה לבעלי העסקים בזמן העבודות והצביע על משרד הכלכלה של אריה דרעי כמי שיש לו מקורות לעניין הזה. שר האוצר משה כחלון, שעד כה דחה את רעיון ההנחה בארנונה, אומר שיבחן את הסוגיה. ראש העיר רון חולדאי בכלל נעלם, בנימוק שאין לו את הכלים לתת הנחות בארנונה והאחריות היא על הממשלה (יש תאוריית קונספירציה שלפיה הוא בוחן התמודדות על ראשות מפלגת העבודה כדי לא להפוך לדמות השנואה ללא הפסקה).
העובדה הפשוטה היא, שאף אחת מחמש הערים המעורבות בפרויקט - פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב יפו ובת ים - לא עשתה מאמץ כלשהו בעניין הנחה בארנונה. על פי החוק, מועצות הערים הללו אישרו את צווי הארנונה בסוף חודש יוני, ואף אחת מהן לא התייחסה לאפשרות של הנחה לעסקים שייפגעו כתוצאה מהעבודות. הנחה בארנונה אולי לא תציל את העסקים מהפגיעה הכלכלית הצפויה, אבל יש בה צעד סמלי, פסיכולוגי, שלמישהו אכפת.
המשמעות היא, שככל שהדברים תלויים בעיריות, שנת 2016 היא כבר שנה אבודה, כי צווי הארנונה כבר הותקנו ואי אפשר לשנותם, אלא בצוו הארנונה לשנת 2017 שיתקבל עד סוף יוני 2016.
אם מועצת העיר רוצה לשנות תעריף ארנונה, היא רשאית להחליט כך במגבלות ובכפוף לאישור שרי הפנים והאוצר. התעריף החדש יהיה בסיס לתעריף בשנה הבאה. עוד ד"ר הנריק רוסטוביץ', מומחה למיסוי עירוני, אומר: "אין בחוק הוראה מפורשת שמעניקה למועצת העיר סמכות לתת הנחה או לבצע הורדה זמנית בארנונה. עניין כזה לא נבדק ולא עמד במבחן משפטי".
הכלל המשפטי הוא, שאין לתת הנחות מקומיות. עם זאת, הנחות בארנונה לאזור מסוים ולמגזר מסוים (עסקים) אפשר לבצע רק על פי דין ובתקנות של שרי הפנים והאוצר, צעד המחייב אישור של ועדות הפנים והכספים של הכנסת.
הקלות לנפגעים לשרי הפנים והאוצר יש סמכות להתקין תקנות שבאופיין הן ארציות כלליות ולא מקומיות ספציפיות. אבל, מכיוון שמדובר בפרויקט שמוגדר לאומי ונוגע בחמש עיריות גדולות, ניתן להתקין תוך כמה חודשים תקנות המאפשרות לעיריות הללו לתת הנחות לנפגעי הרכבת הקלה, בפרמטרים שוויוניים שיעמדו במבחן משפטי. הנחות כאלה, יש להדגיש, הן "הנחות רשות", כלומר, הענקתן לנפגעים תלויה בהסכמת מועצת העיר, וראשי הערים כמובן ידרשו שיפוי ממשלתי.
האם יש משהו שבעלי העסקים יכולים לעשות? ד"ר רוסטוביץ' אומר: "אם הנפגעים יתארגנו לתובענה קבוצתית ויעשו זאת בזריזות ויגישו אותה באוקטובר, ייתכן שיצליחו לקדם הליך התקנת תקנות שיביא תוצאה כבר בתחילת 2016. אבל הנחה בארנונה לא תפתור את בעיית ההפסדים של בעלי העסקים. רצינו רכבת תחתית - קיבלנו. אי אפשר לעשות חביתה בלי לשבור ביצים".