כמה אתם משלמים על גז בישול? הושק מאגר תעריפים חדש

אחרי שנים של היעדר שקיפות, הושק מאגר המרכז את תעריפי חברות הגז הביתי ■ המאגר - המאפשר פילוח לפי החברות, סוג הצריכה ואזור המגורים - מגלה פערים המחייבים כל צרכן לבצע בדיקת כדאיות

גז ביתי / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גז ביתי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שקיפות מחירים מובילה לתחרות - זו נקודת המוצא שהובילה להקמה למאגר מחירי גז הבישול (גפ"מ) באתר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (http://bit.ly/1E1z6tf). המאגר מאפשר לקבל אינדיקציה למחירי הגז של הספקיות השונות בהתאם לאזור מגורים.

המחירים לא מוצגים ברזולוציה של שכונות מגורים או בניינים (והרי מחירי הגז של אותה ספקית יכולים להשתנות בין שכנים הגרים דלת מול דלת), אבל הם מאפשרים להבין מי הספקית היקרה באזור, ועל בסיס זה לבצע החלטה מושכלת.

עוד מצוין שם כי בישראל פועלות כ-30 ספקיות גז, כשארבע מתוכן, פזגז, סופרגז, אמישראגז ודורגז, שולטות ב-90% השוק, ולפיכך שווה לתת הזדמנות לספקיות קטנות.

"מדובר במוצר אחיד, גז הוא גז, כך שאנחנו מעודדים צרכנים לבצע השוואות. בשונה ממה שרבים חושבים, הליך הנדידה הוא קל ופשוט", מחדד חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגפ"מ במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

חשוב לזכור כי כיום צרכנים רבים לא צורכים גז כלל (עם מעבר לשימוש בכיריים חשמליים או לאמצעי חימום חשמליים). במקרה כזה גם אם בבניין המגורים קיים גז מרכזי - הצרכנים הללו לא משלמים דבר, וההמלצה היא לסגור את חיבור הגז באמצעות טכנאי מוסמך.

הצרכנים בישראל מחוברים לגז באחת מכמה צורות. בבנייני מגורים, חלקם צורכים גז ממכלים עצמאיים, כאשר כל דייר בוחר לעצמו את חברת הגז. אחרים מקבלים את הגז מגז מרכזי הפועל באמצעות מיכלים מרוכזים או באמצעות צובר (מיכל יחיד טמון בקרקע המשמש כמה בניינים), כך שכל הדיירים מנויים על חברה מסוימת המספקת גז לכל דיירי הבניין.

במקרים כאלה, כדי לעבור לחברה אחרת, נדרשת הסכמה של לפחות 50% מהדיירים. אם קיים צובר גז בבניין, מחויבת החברה הננטשת לאפשר לספק הנכנס להחליט האם לקחת את הצובר כמו שהוא (לקנות אותו ממנה) או להקים חדש.

במילים אחרות, אסור לחברות הגז להערים קשיים על מעבר לספקית אחרת, כך שבידי הצרכנים הכוח לשנות ולשפר את מצבם, אם הם חשים שהם משלמים יותר מדי או מקבלים שירות גרוע.

פערים גבוהים

המידע במאגר מחולק לפי סוג התשתית - מרכזיה, צובר, מיכל גז 12 ק"ג, מיכל גז 48 ק"ג.השוואה נוספת מאפשר לקבל מידע על ספקית גז ספציפית ומחיריה ברשויות המקומיות.

המידע יכול לא רק לסייע בבחירת הספקית המשתלמת אלא להוות בסיס לניהול מו"מ עם הספקיות שבאזור המגורים. הנתונים כוללים תרשימים, מחירים ברמה הארצית, מחירים באזור והשוואה כללית של מחירי ספק מסוים בין ברשויות מקומיות שונות ובין סוגי תשתית גז שונים.

הצצה על המאגר מגלה שבחלק מהמקרים הפערים גבוהים מאוד, כשהספקיות הגדולות בדרך כלל יקרות מהמתחרות הקטנות. כך לדוגמה, שילמו התל אביבים בחודשים אפריל עד יוני עבור גז מרכזיה (צבר מיכלים המספקים גז לכל דיירי הבניין) מחירים משתנים: בסופרגז כ-180 שקל, ובאמישראגז ובפזגז - כ-175 שקל. זאת בשעה שבחברות קטנות דוגמת ש.א.מ. מרכז או גזגל הם שילמו כ-100 שקל לתקופה זו. באזור הרצליה מחירי אפריל-יוני לדיירים המחוברים לצובר היו גבוהים יותר באמישראגז ובפזגז, כשהם עמדו על כ-150 שקל לתקופה, בשעה שמחירי דורגז וגרין גז עמדו על כ-130 שקל ומחיר גזגל - כ-90 שקל.

איפה משלמים יותר?

מדד נוסף שמספק המאגר הוא מחירי כל ספקית בהתאם לרשות המקומית - וכאן השוני גדול. בגבעתיים, למשל, מחירי סופרגז למיכל גז של 48 ק"ג עמדו על 107 שקל, לעומת 65 שקל ביישובים ערביים כמו אום אל פחם או באקה אל גרביה. גם בין התעריפים שמשלמים צרכנים שמחוברים למרכזייה יש שונות גדולה: בראש העין משלמים לקוחות אמישראגז מחיר משוקלל של 207 שקל לחודשיים, בבאר שבע - 188 שקל, באזור מודיעין-רעות - 157 שקל ובירושלים 108. דוגמה נוספת מתייחסת למחירי פזגז למיכל גז בנפח 12 ק"ג: תושבי רמת השרון ישלמו 130 שקל (מחיר משוקלל), תושבי בית שאן ישלמו 97 שקל ותושבי יישובים בגליל התחתון ישלמו 49 שקל.

יצוין שלפני מספר שנים הקים עו"ד אבינועם מגן מאגר שבו צרכנים מדווחים על חשבונות הגז שלהם - מה שהיווה טריגר לתחרות בין הצרכנים. כיום מתפעל מגן עמוד פייסבוק בנושא מאבק הגז של הצרכן הביתי. "אני מברך על המהלך, כמו כל צעד שעושים בכיוון התחרות בתחום", אמר היום מגן ל"גלובס".

לפי נתונים שפורסמו בעבר, משק בית מוציא כ-55 שקל בחודש על גז (כ-660 שקל בשנה) (עבור בישול חימום, מייבשי כביסה וכד') - הוצאה זו נשארת קבועה יחסית ואינה תלויה בהכנסות של משקי הבית. מחירי הגז הביתיים לא נמצאים תחת פיקוח מחירים, והציפייה היא שתחרות בריאה - מה שאין כיום בענף הזה, תקדם הוזלת מחירים.

בדיקות הבטיחות: מקור לתלונות

צרכנים רבים מתלוננים על בדיקות הביקורת שנעשות אחת ל-5 שנים ואשר במסגרתן מחייבת אותם חברת הגז להתקין ברזים או לשנות מיקומם בתשלום. בר יוסף מחדד כי חברות הגז הן אלה המחויבות לבטיחות הצרכן: "אסור להן לספק מתקן שלא עומד בתקן, כך שאם צרכן עשה שינוי במיקום התנור הביתי, יכול להיות שבבדיקת הביקורת יידרשו שינויים שכרוכים בעלויות. מה שכן, הלקוח יכול לפנות לטכנאי גז מוסמך שלא שייך לחברת הגז לשם ביצוע תיקון, ויש 1,300 כאלה בדפי זהב".

שוק הגז לבישול
 שוק הגז לבישול

כמה שילמו צרכני הגז
 כמה שילמו צרכני הגז