גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שלא כדרך הטבע": בישראל יש 52 ערים מיותרות

עשרות ערים בישראל לא היו מוקמות בתהליכי התפתחות עיור טבעיות, וכולנו משלמים על כך את המחיר ■ ההתנהלות הממשלתית רק ממשיכה להנציח את נחשלותן

קרית מלאכי / צילום: איל יצהר
קרית מלאכי / צילום: איל יצהר

טרום המדינה היו בישראל כ-40 יישובים עירוניים - אחדים גדולים ורובם קטנים. היום, ישנם בישראל 74 ישובים עירוניים שאוכלוסייתם עולה על 20 אלף תושבים, זאת במקום שיהיו כאן 22 ישובים עירוניים לו היינו חיים במציאות תכנונית וכלכלית נורמטיבית. 52 ערים ברחבי מדינת ישראל לא היו מוקמות בתהליכי התפתחות עיור טבעיות, וכולנו משלמים על כך את המחיר.

שנות קום מדינה הראשונות עמדו בסימן הצורך לטפל בשני נושאים חיוניים במקביל: הראשון, קליטת עלייה גדולה ויצירת מקומות מגורים לעולים. השני, מימוש חזקה גיאוגרפית, לאומית, בכל שטחי המדינה, על ידי "התיישבות" ו"פיזור האוכלוסין". כך קמו יישובים רבים, קטנים, בעיקר בפריפריות, שחלקם הגדול הפך ל"עיירות פיתוח" - כינוי שהפך שם נרדף לחולשה חברתית וכלכלית, לבושתה של המדינה.

מחקר בינלאומי מצביע על כך שמערכים אורבניים - מטרופוליטניים ואזוריים, שהתהוו ברחבי העולם בתהליכי צמיחה טבעיים - כלכליים וחברתיים, מתאפיינים בדגם מסוים של מדרג גודל הערים שנוצר בהם, ואשר חוזר על עצמו במדינות השונות במעין חוקיות שכונתה על ידי המחקר הגיאוגרפי-כלכלי "חוק המדרג העירוני" (Rank-Size Rule).

המדרג היישובי אורבני השכיח מתאפיין בכך שביחס לעיר היותר גדולה - "עיר הראשה" (נאמר 500 אלף תושבים כמו ירושלים היהודית היום) אוכלוסיית העיר השנייה במדרג יהיה כמחצית גודל העיר היותר גדולה (250 אלף). אוכלוסיית העיר השלישית במדרג יהיה כשליש (כ-165 אלף), הרביעית כרבע וכו'.

בזיקה לאמור לעיל, קיימות היום במרקם היישובי האורבני של ישראל 18 ערים - במקום שיהיו כאן 6 ערים בלבד - בטווח שבין 20 אלף ל-30 אלף תושבים; בטווח שבין 30 אלף ל-40 אלף תושבים קיימות 33 ערים במקום 7 ערים; בטווח שבין 40 אלף ל-55 אלף תושבים יש 23 ערים, במקום שיהיו רק 9 כאלה. בסה"כ, ישנן 52 ערים "חריגות", 70% ממספר היישובים העירוניים.

מדינת ישראל הביאה אותן לעולם בנסיבות המיוחדות של קליטת עלייה, בתהליכי "פונדקאות שלא כדרך הטבע". מדובר על "פגים" אורבניים רבים, חלשים וקטני משקל, שמוקמו בחלקם הגדול בפריפריות, ועודם נאבקים היום על חיותם. הם מצליחים להתפתח רק מעט ולאט, בנסיבות של קושי אובייקטיבי רב-ממדי ומתמשך.

גם ללא בעיית הגודל והפיזור ליותר מדי ערים קטנטנות, חוקי הגיאוגרפיה הכלכלית מלמדים כי פריפריה, בכל מקום בעולם, סובלת מטבע מיקומה המרוחק ממרכזי העושר, התעסוקה והחוסן הלאומי. הדבר מתבטא באוכלוסיות מזדקנות עם ריבוי יחסי של תושבים המצריכים טיפול ושיקום לסוגיו ובריאותי מיוחד; הגירה שלילית - בעיקר בריחת צעירים; אבטלה ומיעוט השקעות כלכליות על ידי הסקטור הפרטי. התוצאה היא מעגל חולשה כלכלית, אשר שב ומזין את עצמו בחולשה ובייאוש.

אבל מדינת ישראל שבה ושוגה, וחוטאת לפריפריות ולצדק החברתי.

חוקים מעוותים

הטעות הגדולה הראשונה הם חוקי ה-"Matching" המעוותים, לפיהם המדינה מקצה ומעבירה לרשויות מקומיות משאבים - בתחומים חיוניים כמו שירותי חברה, קהילה וחינוך - בהתאם לתקציבים שהרשות עצמה מעבירה. כלומר, רשויות מקומיות חייבות להשקיע ממשאביהן העצמיים (גביית הארנונה) סכום ראשוני, שמשקלו עומד על 25% מסך ההשקעה הכולל בתחום החשוב כל כך. המדינה בהתאמה (בשיטת ה-Matching) מעמידה מימון בשיעור של 75%, שישלימו את סך ההשקעה שהרשות המקומית תוכל להשקיע בחינוך (או ברווחה וכיוצב') בכל תלמיד שגר באותה רשות.

בנוסף, נושא קיפוח הפריפריות הוא המחדל השני, המשלים את הראשון. השקעות נדל"ן מסחרי-עסקי במרכז באות על חשבון יכולת ההתפתחות של פריפריות. יישוב שאין לו שטחי תעסוקה ותעשייה מחוללי ארנונה מעסקים, אין לו סיכויים להציע לתושב מערכת שירותים איכותית.

לכן, הפניה נוספת של אוכלוסייה למגורים במרכז, מייצרת אצל כל רשות מקומית בהלה לפיתוח אזורי תעסוקה ומסחר עצמיים. ממילא, בזמן שערים כמו פתח תקווה, קרית אונו, רעננה ועוד עמלות על פיתוח אזורי תעשייה ומסחר חדשים, הסיכוי של הפריפריות להביא תעסוקה ומסחר גם אל גבולותיהן הוא אפסי.

דבר אחד בטוח: המשך עידוד מילולי בעיקר ליישובים החלשים, מהסוג השכיח היום, לא יביא מזון לפיות ילדיהם של אלפי מובטלים בנגב, ולא יפיח תקווה, ביטחון, זקיפות קומה וגאווה במדינתם לילדי דימונה. ודימונה כמובן היא רק סינדרום.

*** הכותב הוא נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, פרופ' אמריטוס באונ' ת"א

74 ערים במקום 22

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?