גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תסמונת השמיכה הקצרה

בין ועדת לוקר לעבודות הרכבת הקלה עובר קו אחד

חיילים וקצינים ביום הזיכרון / צילום: רויטרס
חיילים וקצינים ביום הזיכרון / צילום: רויטרס

לאחר דיונים ממושכים אישרה הכנסת את תקציב המדינה לשנת 2015-2016. משרד הבריאות, המשרד לביטחון-פנים, משרד הרווחה וכן משרד הביטחון - כולם זכו בתוספות תקציביות נאות. מסגרת הביטחון תעמוד, מסתבר, על 57 מיליארד שקל ב-2015, ועל כ-55 מיליארד שקל בשנה הבאה. על רקע דיוני התקציב וההתנהלות הפוליטית השגורה במחוזותינו, סביר להניח כי איש לא נפל מהכיסא למשמע הידיעה המקבילה כי ממצאי "ועדת לוקר" לא ייושמו בתקופה הקרבה.

בין הגשת מסקנותיה של עוד ועדה ממשלתית לבין עבודות תשתית ממשלתיות בכבישים, בצמתים, במשק הגז ומתחת לקרקע, וכן מתן תקציבים לרווחה, לחינוך ולבריאות, עובר בישראל קו מחבר אחד - תסמונת השמיכה הקצרה. דוגמה ראינו בשבועיים האחרונים, בין הגשת מסקנות דוח "ועדת לוקר" לתחילת עבודות הרכבת הקלה. סמיכות שני האירועים היא הזדמנות לראות כיצד מתנהלת מדיניות חלוקת התקציב במדינת ישראל, ואילו חוליים פוליטיים מובילים אותה.

דוח ועדת לוקר הוא אחד הדוחות הביקורתיים החשובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות בישראל. הדוח מטפל באחת הפרות הקדושות והיקרות ביותר בישראל, צה"ל, מפרק את דרישותיו הכלכליות לגורמים וממליץ על שורת צעדים לחיסכון ולהתייעלות בצבא. אמנם על-פי המלצות הוועדה יגדל תקציב הביטחון ל-59 מיליארד שקל בכל אחת מחמש השנים הקרובות - תקצוב שסביר ויקרה בין כה, מסעיפי רזרבות - אבל יאפשר לצה"ל לחסוך כ-2 מיליארד שקל בשנה, בעקבות מהפכה בתנאי הפנסיה של אנשי הקבע.

אנשי הקבע התרגלו לתנאים פנסיוניים מצוינים יחסית לתנאים בשוק כיום. אנשי הקבע פורשים מצה"ל בסביבות גיל 45, ועד לגיל הפנסיה הרשמי זוכים לפנסיה חודשית הנקראת 'קצבת גישור', המזכה אותם בפנסיה חודשית ממוצעת של 11,000 שקל בכל חודש מכספי משלם המסים. אם נחטא בשוביניזם לרגע, ונניח שמדובר בגבר, גיל הפנסיה החוקי שלו יגיע רק בעוד 22 שנה, דהיינו, נוסף לכספי הפנסיה שלו, שיעמדו על כ-1.7 מיליון שקלים לערך, עד שהאיש יגיע לניצול כספים אלה, הוא יצבור קצבת גישור, שתזכה אותו בכ-3 מיליון שקלים. כלומר, המדינה משלמת על כל איש קבע, ללא קשר למשכורת שהוא מקבל בגין עבודתו, קרוב ל-5 מיליון שקלים.

בניגוד להבטחות*הצבא*ל"ועדת ברודט", מספרם של אנשי הקבע גדל בלא פחות מ-12% בשמונה השנים האחרונות, לכ-42,000* אנשי קבע. אמנם לא כולם יגיעו לגיל פרישה כחיילי צה"ל, אך מדובר בסכומים משמעותיים, אפילו אם נניח שרק 10% ממספר משרתים זה יזכה לפנסיה דרך צה"ל.

ועדת לוקר המליצה, בצדק, כי גיל הפרישה מצה"ל ירד ל-42 ובמקום פנסיית הגישור הנהוגה היום, יזכו אנשי קבע לא-קרביים למענק חד-פעמי, כ-800 אלף שקל בממוצע, שיהיה תלוי בוותק ובסוג השירות עצמו, הסדרי הפנסיה של אנשי הקבע הקרביים, ימשיכו להתנהל כנהוג היום, אבל עצם העובדה כי רובם המכריע של אנשי הקבע יזכו בפרישתם למענק חד-פעמי בגין שירותם הצבאי, ולא ייצאו לפנסיה בגיל צעיר כל-כך, יחסוך סכומים משמעותיים למשלם המסים הישראלי.

כצפוי, רבים במערכת הביטחונית והפוליטית התרעמו על השינויים שמבקשת ועדת לוקר להחיל על צה"ל. זה לא מפתיע. לא פשוט לבצע שינויים גדולים, ועוד יותר קשה לבצע שינויים המשפיעים על כיסם של כמות אנשים משמעותית. למרבה הצער, על-פי הרוחות הנושבות כעת בכנסת, נראה כי גורלה של ועדת לוקר צפוי להיות כגורל קודמותיה. את חשיבות אימוצן של מסקנות הוועדה בהקשרים המדוברים יש לבחון לא בפני עצמן, כפי שנעשה במרבית הדיון הציבורי בשבועיים האחרונים, אלא על רקע הצרכים התשתיתיים השוטפים האחרים של המדינה - אלו הנזנחים ללא הרף מטעמים תקציביים.

לא תמיד קל להבין ולכמת כיצד סכומי כסף גדולים כאלה באים לידי ביטוי בפועל, אולם חיסכון תקציבי של 2 מיליארד שקלים בשנה, ובהתאמה - 10 מיליארד שקלים בחמש שנים, יכול להביא לשינויים אדירים לטובת הציבור, אם הכסף ינותב למקומות הנכונים. אם נשאיל לרגע, לפחות דמיונית, סכום כסף זה לתקציבו של אחד הנושאים המדוברים ביותר בתקופה האחרונה, התחבורה הציבורית, קל יותר להבין כמה מפספסת המדינה בגלל אינטרסים כספיים ואילוצים פוליטיים.

תושבי גוש-דן והעובדים במקומות תעסוקה בתל-אביב רבתי נמצאים כעת בכאוס רבתי, הצפוי - בתקווה - להצדיק עצמו בתום הפרויקט. על-פי הערכות, בניית הקו האדום של הרכבת הקלה תימשך עד שנת 2021, ועלותה תעמוד על 15-17 מיליארד שקלים. כלומר, חיסכון כספי במנגנון הפנסיוני של משרתי הקבע היה מאפשר למשלם המסים לממן את חלקו הארי של פרוייקט הרכבת קלה בתל-אביב.

על-פי משרד התחבורה, אומדן עלות בניית פרויקט אחר - קו הרכבת לאילת - היא 24.5 מיליארד שקלים. קשה להעריך עדיין האם הפרויקט יבוצע ומה תהיה עלותו הסופית, אך גם כאן מדובר בפרויקט תשתית חשוב אשר חלק נכבד מהטיעונים בעד עיכובו הם תקציביים. בעולם פוליטי בעל סדר עדיפויות אחר, 10 מיליארד שקלים פנויים בתקציב היו יכולים להקל מאוד את קידומו, ואת התועלת הכלכלית ארוכת הטווח שהוא מביא עימו, ולסייע בהשלמת פרויקטים תחבורתיים חשובים מאין כמוהם, תוך חיסכון כספי משמעותי.

הכסף, בסופו של יום, הוא כספי הציבור של כולנו. סדרי העדיפויות אמורים להיות של רובנו. כספי הפנסיה של משרתי הקבע בצה"ל הם רק דוגמה, כך גם הרכבת הקלה. אך אלה דוגמאות שמראות כיצד כספי הציבור בישראל מנוהלים באופן לא אחראי, לא שקול, ללא תכנון ארוך טווח, וללא בעל-בית. כרוניקה של ניהול תקציב ידוע מראש.

הכותב, רו"ח ומשפטן, הוא יו"ר בייקר-טילי-ישראל ומרצה בכיר במכללה למנהל

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא