גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טלטלה בפרשנות חוק ההגבלים

מהו החידוש הדרמטי בפסק הדין של העליון בפרשת שופרסל?

אפי רוזנהויז / צילום: איל יצהר
אפי רוזנהויז / צילום: איל יצהר

רוח ההחמרה בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות הגבלים עסקיים בפרט מנשבת בבתי המשפט זה זמן. פסק הדין נגד שופרסל ונגד מנכ"לה לשעבר אפי רוזנהויז מיישם רוח זו. בפעם הראשונה הורשע אדם בעבירה של הפרת הוראות שקבע הממונה על הגבלים עסקיים כתנאים לאישור מיזוג. בפעם הראשונה נשלח אדם למאסר בפועל בגין הפרת תנאי מיזוג. בפעם הראשונה הורשע אדם בניסיון (שלא צלח) לעריכת הסדר כובל "אנכי" - במקרה הזה הסדר בין קמעונאי לספקים שלו.

חרף הראשוניות בה מדובר, בית המשפט העליון אישר ענישה משמעותית הכוללת מאסר בפועל, שהיא חריגה בחומרתה בהשוואה לעבר. בית המשפט העליון קבע כי המקובל אינו הראוי, וכי הענישה הראויה - גם במקרה הזה, חרף חדשנותו - חמורה יותר מזו שהייתה מקובלת עד היום. ואולם, לא זה עיקר החידוש בפסק הדין.

חוק ההגבלים העסקיים פועל ב-3 תחומים: קרטלים, מיזוגים ומונופולים. ההסדר העיקרי בתחום הקרטלים הוא סעיף 2 לחוק, האוסר לערוך הסדרים הפוגעים או העלולים לפגוע בתחרות. החלק הראשון של סעיף 2 קובע את האיסור הכללי. לפיו, בכדי להרשיע בעבירה של הסדר כובל צריך הממונה על הגבלים עסקיים להוכיח קיומו של הסדר, שפגע או שלפחות היה עלול לפגוע בתחרות. הנטל להוכיח פגיעה או חשש לפגיעה בתחרות הוא על כתפי הממונה. במקרים רבים מדובר בנטל לא קל ובהליך ארוך ומורכב שיש לנהל.

החלק השני של הסעיף - סעיף 2(ב) לחוק - קובע רשימה של מצבים, שבהתקיימם קמה חזקה חלוטה כי התחרות נפגעה או שהיא עלולה להיפגע. כך, אם מדובר בהסדר לגבי מוצר או שירות שעניינו מחיר, כמות, רווח או השוק שבו יימכר - הממונה אינו צריך להוכיח פגיעה או חשש לפגיעה בתחרות. די שיוכיח כי היה הסדר העוסק באחד הדברים שהסעיף תמיד אוסר.

אבחנה חשובה נוספת לענייננו היא בין שני סוגי הסדרים. יש הסדרים בין מתחרים, המכונים "אופקיים"; והסדרים בין גורמים המצויים במקומות שונים על שרשרת הייצור או האספקה, המכונים "אנכיים".

הסדר "אופקי" יהיה למשל תיאום מחירים בין מתחרים, הסכמה שלהם לחלק את השוק ביניהם (אתה תמכור בצפון, אני בדרום), תיאום לגבי סוג המוצר (לא נציע מוצרים חדשים) וכיוצא באלה. גם הסדרי ייצור או שיווק משותפים נחשבים לעתים קרובות הסדרים אסורים.

פגיעתם של הסדרים אופקיים בתחרות נחשבת רעה במיוחד. המחוקק בישראל, ובמדינות רבות נוספות, קבע כי הסדרים כאלה הם כה חשודים כמזיקים לציבור, עד שיש לאסור אותם מבלי לבחון בכלל האם הם פוגעים בתחרות. אלה החזקות החלוטות הקבועות בסעיף 2(ב) לחוק.

לצד אלה יש הסדרם המכונים "אנכיים" - הסדרים בין גופים שאינם מתחרים. למשל: הסכם בלעדיות בין יצרן לספק, או בין ספק לקמעונאי; הסדרים לרכישת תשומה בלעדית; הסדרים בהם ספק מכתיב מחיר למשווק; הסדרי זכיינות; וכיוצא באלה.

הסדרים אנכיים נחשבים ברוב שיטות המשפט כחשודים הרבה פחות מאשר הסדרים בין מתחרים. למתחרים יש בדרך-כלל אינטרס משותף לעצב הסדר שייטיב עמם - על חשבון הציבור. לגופים שאינם מתחרים אין בהכרח תמריץ כזה, ורבים מההסדרים האנכיים נחשבים יעילים ומועילים לציבור.

בהתאמה, רוב שיטות המשפט מחמירות מאד עם הדין החל על הסדרים אופקיים, ומקלות עם הדין החל על הסדרים אנכיים. כאשר נתקף הסדר אופקי, די להוכיח את קיומו, ולא צריך להוכיח בדרך כלל פגיעה בתחרות - הוכחה העלולה להיות קשה ומורכבת. בשונה מכך, כאשר נתקף הסדר אנכי, צריך להוכיח פגיעה או לפחות של חשש ממשי לפגיעה בתחרות.

לא כך היה הדין בישראל לאורך השנים. חוק ההגבלים העסקיים, כאשר הוא קובע את רשימת החזקות החלוטות בסעיף 2(ב), אינו מבחין בין הסדרים אופקיים לאנכיים. פסק הדין המכונן בעניין זה - פרשת טבעול שף הים - קבע עוד בשנת 2001, בדיון נוסף של 7 שופטים, כי כל הסדר, הן אופקי והן אנכי, כפוף לדין המחמיר של סעיף 2(ב) לחוק ולחזקות החלוטות שנקבעו בו.

הלכה זו נבחנה לאורך השנים, ועל אף שנסדקה, היא לא בוטלה. על-פיה נוהג כל השנים הממונה על הגבלים עסקיים. על-פיה פועלים צדדים המבקשים שלא להפוך עבריינים פליליים בגין הסדרים מסחריים שהם עושים כעניין שבשגרה.

פסק הדין של העליון מאתמול (ב') הופך את הלכת טבעול על ראשה. השופט אליקים רובינשטיין, בהסכמת השופטים ניל הנדל ואורי שהם, קובע כי סעיף 2(ב) יחול מעתה רק על הסדרים אופקיים. הסדרים אנכיים, שנחשבו עד אתמול באופן אוטומטי פליליים, אלא אם אושרו מראש בהליך מורכב ונדיר למדי, אינם חשודים עוד כפי שהיו. מעתה, רק הסדרים אנכיים שיוכח לגביהם פגיעה או חשש לפגיעה בתחרות, ייחשבו אסורים. כל שאר ההסדרים האנכיים - מותרים.

זהו שינוי דרמטי בדין. אמנם לאורך השנים צומצמה השפעתו של סעיף 2(ב) על הסדרים אנכיים, לרבות באמצעות פטור כללי מיוחד - אך מאד מסויג - שקבע לעניין זה הממונה בשנת 2013, ואולם השפעת הפליליות הנוקבת הקבועה סעיף 2(ב) לחוק על הסדרים אנכיים הייתה גדולה. הנחת העבודה הכללית הייתה כי בכדי לשנות את הדין יש לשנות את החוק; ואולם בית המשפט העליון לא המתין למחוקק, ואתמול שינה את הדין מבלי שהחוק ישונה.

השינוי שקבע בית המשפט העליון יהדהד מעתה והלאה. האם זו דרך המלך לשינוי דין כה יסודי? שאלה טובה היא. בכל מקרה, פסק הדין מאתמול משקף איזון נכון יותר בין רגולציה לתחרות, והוא משרת טוב יותר את צרכי המשק. פסק הדין גם מותיר שאלות רבות פתוחות, ויש לראות כיצד ייושם - הוא ורוחו - על-ידי הממונה הבא על הגבלים עסקיים.

■ ד"ר תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים, ועו"ד שי בקל, הם ממשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.

עוד כתבות

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות התוכנה מחקו 5.6 מיליארד שקל מהשווי

ת"א 35 ננעל ביציבות, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● מניות התוכנה קרסו בעקבות הירידות וול סטריט אתמול: מג'יק צנחה בכ-20%, לצד מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה ●  הזהב מעל 5,000 דולר לאונקייה, למרות רכבת ההרים - הבנקים הגדולים בטוחים שמחירו יזנק מעל ל-6,000 דולר

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

מתוך הפרסומת של סוכנות הפרסום ID.EA לסלקום / צילום: צילום מסך

זה היה קצר: סלקום מפסיקה לעבוד עם סוכנות הפרסום ID.EA

פחות מחודשיים אחרי שסוכנות ID.EA של שחר סגל עלתה בקמפיין ראשון לחברת הסלולר סלקום, ובזמן שפרסומת שנייה באוויר - הוחלט על הפרדת כוחות בין הצדדים. כך נודע לגלובס ● קבוצת המסעדנות קיסו תפעיל מסעדה אסייתית במלון פלטין התל אביבי של קבוצת פתאל, הצפוי להיפתח מחדש ביולי 2026 ● אירועים ומינויים

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

משק חקלאי / צילום: Shutterstock

פסיקה תקדימית עשויה לפתור את סוגיית הבנים הממשיכים במושבים

פסק דין של בג"ץ איפשר לנכד ולדוד לגור באותה נחלה, מבלי שהדבר ייחשב לפיצול זכויות - על אף התנגדות רמ"י ● למעשה, מדובר בפסק תקדימי שעשוי לרשום נקודת מפנה בהתייחסות המוסד לסוגיית הבנים הממשיכים

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום התגלה בקרקע בשדה דב. האם בניית 16 אלף דירות תתעכב?

המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל הודיעו כי בשטח בשדה דב שבו מתוכננות כ־16 אלף דירות נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום במי התהום ובקרקע ● המדינה הודיעה על הרחבת הבדיקות ועל ניהול סיכונים סביבתיים

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

מבוטחי כלל לא יקבלו יותר ניתוחים בהדסה, ויופנו לשערי צדק

פערי מחירים של עד פי 5 שמשלמת חברת הביטוח ביחס לשאר בתי החולים בארץ, הובילו להפסקת ההסדר למתן טיפולים רפואיים פרטיים כמו ניתוחים בין חברת הביטוח לבין הדסה • המטופלים יופנו לשערי צדק

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

"התאוששות בשוק המשרדים": הבשורה החיובית של ענקית הנדל"ן

גב-ים סיימה את 2025 עם קפיצה ברווח ותחזית אופטימית, כולל גם בעקבות "חזרה של גיוסי כוח אדם בענף ההייטק" ● שכר המנכ"לית נטלי משען-זכאי עמד על 8.6 מיליון שקל, כמעט מחציתו בתגמול הוני

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia

טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה מתעצם

סומליה מעכבת את אישור מעבר מטוסי ארקיע בשמיה ● הרקע: ההכרה הישראלית בסומלילנד וביקור שר החוץ במדינה ● החשש: סגירת המרחב עלולה להאריך את הנתיבים למזרח הרחוק ולהגדיל את העלויות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

רפורמת החלב לא פוצלה מחוק ההסדרים

התאחדות יצרני החלב הודיעה אתמול כי העיצומים באספקת החלב יוקפאו באופן זמני "על מנת לאפשר מיצוי הליכים" ● במקביל, בוועדת הכנסת החליטו לא לפצל את הרפורמה, והיא עברה לוועדה למיזמים ציבוריים ● מוקדם יותר הצהיר שר האוצר סמוטריץ' כי יחתום בקרוב על צו לביטול מכסים בשוק החלב לפרק זמן ממושך

מה היה בדוחות אמדוקס, ורוניס ואודיוקודס

הישראלית שמחליפה מנכ"ל, ושתי החברות שנפלו לשפל אחרי הדוחות

אחרי כ-8 שנים בתפקיד נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שוקי שפר צפוי לפרוש בסוף מרץ, ובמקומו מונה שמעי הורטיג ● בעקבות הדוח הרבעוני, ורוניס ממשיכה לצנוח בשיעור דו-ספרתי ולשפל של מעל שלוש שנים ● ואודיוקודס צנחה לשפל של למעלה משנתיים

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל

אף שהגישה תשקיף לפני למעלה מחודש, הנפקת DSIT בת"א טרם הושלמה ● לגלובס נודע שמאחורי העיכוב עומדת דרישת רשות ני"ע לחשיפת שני לקוחות מרכזיים של החברה, באפריקה ובאסיה

ליקויים בדירה / צילום: Shutterstock

מי אחראי לתקן בלאי? תקנות חדשות מסדירות את שוק השכירות של דירות

יוזמה חדשה תנסה לצמצם מחלוקות באמצעות הגדרת כללים למצבים שאינם מפורטים בחוזה השכירות ● בין היתר, נקבעו מנגנון הצמדה למדד במימוש אופציה ולוחות זמנים לתיקון ליקויים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי ● גלובס עושה סדר

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש