שכר המנהלים בחברות ציבוריות הוא נושא המעורר רגשות עזים, לא רק בישראל אלא גם בארצות הברית, מעוז הקפיטליזם. שכר המנהלים בארצות הברית החל לעלות בקצב מהיר בשנות השמונים של המאה שעברה, כאשר מה שדחף את סכומי התגמול כלפי מעלה היה השימוש הנרחב באופציות, שערכן זינק אל על עם עליות השערים החדות בבורסה. רמות השכר אליהן הגיעו רבים מן המנהלים הבכירים זכו לביקורת חריפה גם בכתבי עת חסידי השוק החופשי דוגמת "פורצ'ן" ו"ביזנסוויק", אך אלה לא הרתיעו חברות מהמשך הענקת חבילות תגמול מנופחות.
בארצות הברית לא התעוררה שאלת ההימנעות מהענקת בונוסים ואופציות ליושבי ראש מן הטעם הפשוט ששם אין את החוק וכללי המימשל התאגידי שמחייבים הפרדה בין תפקידי יושב הראש ומנהל העסקים הראשי ובחלק גדול מן החברות הציבוריות יושב הראש הוא אכן מנהל העסקים הראשי. הביקורת שם נמתחה על הסכומים המנופחים ועל היעדר קשר בין שכר המנהלים לביצועי החברות. יתר על כן, השכר הגבוה היה במקרים רבים תוצאת הגאות בבורסה ולא פרי ניהול מצטיין של המנהל המתעשר. בישראל, קובע חוק החברות (סעיף 95) כי להוציא נסיבות מיוחדות, לא יכהן כיושב ראש הדירקטוריון המנהל הכללי או קרובו.
רמת שכר המנהלים בישראל עולה בהתמדה מזה שנים רבות. אין היא מגיעה לרמות שכר המנהלים האמריקאי אך הפער בין ממוצע שכר המנהלים לממוצע השכר של כלל עובדי החברה הולך וגדל, כפי שיכול לעמוד קורא הסקר השנתי של שכר המנהלים שמפרסם "גלובס" מזה שנים רבות.
נציין כי מרכיב השכר התלוי במחיר המניה הולך וגדל במשקלו במרוצת השנים, כלומר, משקל האופציות בחבילת התגמול גדל. גם בישראל נמצא כי במקרים רבים מאד אין קשר בין רמת התגמול להישגי החברה. אוסיף עוד כי אם היו הדירקטוריונים של חברות ציבוריות מגלים יותר ריסון בקביעת גודל חבילות התגמול של מנהליהן, לא היה צורך בהתערבות חקיקתית בדרכי קביעת השכר והיתה פחות סיבה להלין על התנפחות הרגולציה.
ולבסוף, מדוע יש הצדקה לתשלום קבוע וראוי ליושב ראש הדירקטוריון ללא מרכיב של בונוסים ואופציות? אגב, לדעתי גם תגמול הדירקטורים אינו צריך להכיל רכיבים אלה. זאת משום שהפרדת תפקיד יושב ראש הדירקטוריון מזה של המנהל הכללי קובעת את מעמדו של הראשון, ושל הדירקטוריון כולו, כגוף המפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו (סעיף 92 (א) לחוק). אסור ששיקולי הדירקטוריון ויושב הראש יושפעו בהחלטותיהם על רמת שכר המנהלים והרכב חבילת התגמול שלהם ושל המנהל הכללי יושפעו מן האפשרות שהישג זה או אחר של החברה, או של המניה, אשר ייטיבו עם המנהל הכללי ישפרו גם את רמת התגמול שלהם. אוסיף עוד כי כלל זה צריך לחול על כל החברות הציבוריות ולא רק על אלה מן המגזר הפיננסי.
הכותב שימש כיו"ר בנק לאומי ויו"ר חברת טבע, והוא מחבר הספר "הבנקאות בישראל במנהרת הזמן"