קריירה / צילום: thinkstock
מנהלים מפעילים לא מעט מניפולציות על עובדיהם. חלקן חיוביות, המופעלות לצד מתן אוטונומיה ויחס חיובי ומכבד, והן יעילות ומקדמות את שני הצדדים.
למשל, מניפולציית "הסרת מחסומים": התקרבות המנהל לעובדיו, במטרה לדעת מה מניע אותם ולהבין מה המחסומים המונעים מהם ביצועים מעולים; מניפולציית "דחיפה": הסטת העובדים מאזור הנוחות ודחיפה מתמדת להשיג יותר, כמינוי עובד לעסוק במשימות קשות, או כאלה שטרם התנסה בהן.
וישנן מניפולציות שליליות, שבעזרתן המנהל מנסה לשלוט בעמדות העובדים ולאלצם להתנהג בדרכים שלא מיטיבות עמם, ושאינם מזדהים עמן. גם אם הן מצליחות נקודתית, בטווח הארוך הן לא מייצרות תשוקה ומוטיבציה, ופוגעות בשיתוף הפעולה. הנה כמה מהן.
שימוש בעובד כשה לעולה
כשמנהל מעוניין לנסות רעיון או פרויקט שהגה, וחושש מכישלון שייפגע בשמו הטוב, הוא משתמש בעובד שאפתן שיציג את הרעיון או ינסה לממשו. אם הדבר יצלח ויתקבלו פידבקים חיוביים, המנהל ייקח לעצמו את הקרדיט. לחילופין, אם הפרויקט ייכשל ויתקבלו פידבקים שליליים, המנהל יישאר מאחורי הקלעים, ואיש לא יקשר אליו את המפלה.
לעובד, כמובן, העניין כולו מוצג מלכתחילה כהזדמנות לבלוט, ליזום, להצליח ולהתקדם, אולם בפועל, מבחינתו זהו "lose-lose situation". הצלחת הרעיון או הפרויקט תוכל להעלות את קרנו של המנהל בלבד.
מניפולציות שכר
כשמנהל רוצה שעובדיו יעבדו יותר בלא תמורה כספית, אך חושש שיתנגדו או יעזבו, הוא משתמש בהפחדה. למשל, הוא מרבה לדבר על שיעור האבטלה הגבוה במשק, ועל ההכרח לקצץ בהוצאות. בכך, הוא גורם להם לאבד את הביטחון ביציבות העסקתם, משדר מצב תמידי של כוננות והישרדות בארגון, ומונע פתח לתלונות או לבקשות העלאה.
הוא יכול גם לשכנעם שזהו אופי תפקידם, בליווי חנופה: "ככה זה כשאתה מקצוען, אתה תמיד משקיע יותר ממה שאתה מרוויח", "אחת החוזקות הכי בולטות שלך היא ראש גדול. אני בטוח שזה בדיוק מה שיקדם אותך", או לעובד בדרגת מנהל: "ידוע ששכר גלובלי הוא עקב אכילס בניהול".
לעתים המנהל מציג זאת גם כאופי התפקיד בשוק כולו, בליווי אמפתיה: "אני מבין אותך, זה קשה. אבל זה אחד מהמאפיינים של הענף הזה". כוונתו לגרום לעובד להסיק שלא מחכה לו חלופה טובה יותר בחוץ.
לבסוף, כשהמנהל מעוניין לשמר עובד טוב מבלי לשלם לו יותר, הוא משתמש במניפולציית הידיים הכבולות ("זה לא תלוי בי, הלוואי שיכולתי לשלם לך פי שניים"), או במניפולציית הבטחות השווא - בלי כיסוי או דד-ליין, ובלי כוונה ליישמן ("אני צופה שבסוף תגיע לדרגת שכר שמנהלים בכירים מחזיקים בה בחברה").
"זו הזדמנות מצוינת בשבילך"
כשמנהל מעוניין שעובדו יבצע משימה לא אהודה שברור שהיה נמנע מלבצע, הוא מפריז בתיאורים ורודים של הפרויקט כולו, ושל ההזדמנות הניתנת לו במסגרתו:
"עד היום התעסקת בעיקר ב-print, סוף סוף תוכל להתמחות גם ב-web. אם זה יצליח זה יהיה פרויקט הדגל של כל המחלקה! אני כבר רואה את המתחרים שלנו מתחילים להילחץ... ומן הסתם, כולם יכירו את השם שלך אחרי שנעלה את זה לאוויר. לא מדהים?".
המנהל מנסה לגרום לעובד להרגיש בר-מזל, ומבסס תחושה חיובית בקרבו - חיוביות שישתמש בה בהמשך, כשירצה שעובדו יבטל את עצמו ואת העדפותיו שוב, וישקיע למענו (גם אז, במסווה של השקעה למען עצמו).
התשה הדרגתית
כשמנהל לא מעוניין לאשר רעיון או בקשה של עובדו, אך רוצה לגרום לו להרגיש שהוא לצדו, הוא שולח אותו פעם אחר פעם להשיג מידע נוסף בעניין, בטענה שהוא "ממש קרוב להחלטה". בכל פעם שהעובד חוזר עם נתונים שעמל להשיגם, המנהל משבחו על העבודה, אך ממשיך למתוח את הקץ ולא מאשר את הרעיון.
בפעם הראשונה, למשל, המנהל מקשיב לעובד, ושולח אותו לעשות ריגול בחברה מתחרה שעשתה דבר דומה. כשזה חוזר עם מידע, הוא מתעניין לשמוע על כך, רק ש"לפני שאני מקבל החלטה סופית, פתאום זה זורק אותי להבין יותר לעומק: כמה אנשים עבדו על הפרויקט הזה? כמה זמן זה לקח להם?", וכן הלאה.
אין סוף פרטים שאפשר לרצות לדעת על כל סוגיה בעולם, ומבחינת המנהל, במקרה זה, השמיים הם הגבול. כך העובד ממשיך לרקוד לצלילי החליל שלו, עד שהוא מותש סופית, והרעיון שלו מתמסמס כלא היה.
עובדים, התמודדו
■ הכירו את זכויות העובד המגיעות לכם, וביניהן: כבוד. הגנו על עצמכם מפני פגיעה, והבחינו בגבול בין מניפולציה שלילית המנצלת את חולשותיכם, למניפולציה חיובית, מקדמת, ולא פוגענית.
■ שמרו מרחק סביר ממנהל המוכר לכם כמניפולטיבי. אתם לא חייבים להיות הקורבן הקרוב ביותר למניפולציות שיש לו בקנה.
■ גדלו עמוד שדרה. אל תהיו הכי מנומסים וסתגלנים מבין חבריכם. עצרו וחשבו על תגובה הגיונית לבקשה בלתי הגיונית (למשל, להגיע לעבודה בכל יום שישי בלי לקבל על כך תוספת שכר), ודעו לסרב בחוכמה (למשל, תוך הצגת עומס המשימות הדחופות שאתם נתונים בו).
■ הישירו בשאלותיכם, כדי להפגין את מודעותכם הגבוהה ואת חוסר התאמתכם להיות קורבנות: "אתה באמת מתכוון לזה?", "מה המטרה? למה עליי לעשות זאת, בעצם?".
■ אל תמהרו לקחת לעצמכם אשמה שאינה לכם, או לוותר על קרדיט המגיע לכם. שימו לב מי אחראי למה, ועמדו על דיוקם של הדברים, בלי בושה.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.