"מציאות נושכת", יום א' 21:15, ערוץ 10
דרושה מידה רבה של צביעות מצד ערוץ טלוויזיה, לא כל שכן ממפיקי הסרט הזה, להתגולל על עולמן האכזר של תכניות הריאליטי, משל היו סוחרי סמים שמזהירים את הצופים מפני נזקי השימוש בהם.
אני לא מתכוון בהכרח לקשר הישיר בין העובדה שערוץ 10 - ששימש בית לסדרות כמו "הדוגמניות", "הרווק", "היפה והחנון", "24/7", "הישרדות" ועוד - מזיל עתה דמעה לזכר הקורבנות, וגם זאת, רק אחרי שכשל במשימה (כי הרי, בינינו, היו מעדיפים שם להיות בנעליו של ערוץ 2 המצליח יותר). כוונתי היא למשהו הרבה יותר עמוק.
גלשתי להנאתי באחד מאתרי החדשות שקידם את הסרט שישודר הערב, והנה, כמה ידיעות "מעל" לאותה ידיעת-קידום מצאתי דיווח נרחב על גורלם העצוב של מפוטרי רשת מגה. אנשים שבגילם המתקדם, סיכוייהם למצוא עבודה חדשה הם כמעט אפסיים, והם נידונים לא רק לשנים של אבטלה וחיים בדוחק, אלא גם לזיקנה עלובה על דמי הביטוח הלאומי - והרי הם הגיבורים האמיתיים של הריאליטי בישראל.
קצת "מתחת" לאותו קדימון, גיליתי לא מעט ידיעות על "השקות", מסיבות ואירועים שבהם מככבים אנשי השעה החמים ביותר, ביניהם, הפלא ופלא - גם כמה שחבים את רגעי התהילה שלהם לריאליטי.
בעולמם של אלה, אם לשפוט על-פי הידיעות, הכול זוהר ונוצץ: הם נראים טוב, לבושים יפה, כל חיבוק עם ידיד הופך מיד לרומן, וכל פריט לבוש במלתחתם מנותח עד לכפתור האחרון. על-ידי מי? על-ידי אותו גוף שרק לפני שני סנטימטרים (מצחיק לראות איך בעידן הסמארטפון אין כבר "לפני" או "אחרי", אלא רק "למעלה" או למטה") קונן על "הדקה ה-16" של פליטי הריאליטי.
במילים אחרות: אתה לא יכול לשדר מדי ערב בשבע ועשרים תוכנית של גיא פינס (עם כל הכבוד למקצועיות) שמציגות את חייהם הזוהרים של הסלבס, וכעבור שעה וחצי לשדר מעין פרק נוסף של גיא פינס - הפעם על "נזקי הריאליטי". זה פשוט לא יכול לדור בכפיפה אחת, מבלי לצרום.
מדהים לראות איך ערוץ 10, אחרי כל הטלטלות שעבר, עדיין לא מצליח לזהות את קהלו: מצד אחד מוכרים לנו שהוא "נקי מריאליטי" ומשתרע מעתה בספירה האינטלקטואלית שבין ירון לונדון לגיא זהר או לפחות בין רפי רשף לגיא לרר - ומצד שני משדר לנו תוכנית שרלוונטית אולי לאותה מסעודה משדרות, הצופה המיתולוגית של ערוץ 2, הן מפני שהיא (בניגוד, לכאורה, לקהל של ערוץ 10) נמצאת במגזר שמאמין לתוכניות ריאליטי, גם כצופה, גם כמקור לא אכזב של אספקת מועמדים לאודישנים; והן מפני שהיא עשויה להתרגש מהדמעות של ליהי גרינר, שהשיקה את עצמה לדעת ועכשיו מזילה דמעות על מר גורלה.
זה לא אומר, אגב, שהסרט אינו מעניין, בטח בעידן שבו שמה של הסדרה "UNREAL" נישא בפי כל. אלא שאם אפשר ללמוד ממנו משהו, הרי זה שיעור במוסר כפול. גם של חלק מהצופים, אבל עוד יותר מכך - של הפלטפורמה.
* ציון: 6