גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטבות המס לא חלחלו למשק

כשנתניהו בוחר להיטיב עם החזקים, מקבלים נתוני צמיחה אפסיים

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

אם מישהו רצה סיכום הולם ותמציתי לתוצאות המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל בשנים האחרונות, הוא קיבל אותו אתמול (א'), עם פרסום נתוני הצמיחה הכלכלית לרבעון השני של 2015, אשר הראו כי המשק צמח בקצב שנתי של 0.3%. כלומר, התוצר לנפש ירד בכ-1.7%.

נתון זה מגלם את הרהב, החובבנות והיהירות שבהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי האוצר הקודמים יובל שטייניץ ויאיר לפיד טיפלו בסוגיית הצמיחה הכלכלית. מה שצריך לעורר דאגה הוא גם שר האוצר הנוכחי משה כחלון שאינו מסתמן כאדם שיהיה מוכן לבצע את החריש העמוק הנדרש כדי להחזיר את ישראל לפסים של צמיחה סבירה.

יש מי שיטען כי הנתון שפורסם הוא רבעוני, ויצביע כל האומדן החצי-שנתי, אשר מראה על צמיחה כלכלית של 2.6% במונחים שנתיים, ועל יציבות בצמיחה זו השנה השלישית. אלא ששיעור צמיחה של 2.5% לשנה פירושו גידול בתוצר לנפש של 0.7%, ומשמעות הדבר היא שהפריון במשק הישראלי לא רק שלא עולה, אלא אף יורד, או שהאבטלה תתחיל לטפס במהרה. אם הנורמליות החדשה היא של צמיחה אפסית לנפש, הרי שמשהו השתבש מאוד בניסוח המדיניות.

נכון, יש האטה כלכלית גלובלית, וירידה בשיעורי גידול הסחר בעולם, אך מדיניות כלכלית לא נועדה למצוא אליבים לראש הממשלה ולשר האוצר. טיבה של המדיניות נמדדת ביכולתה לתת מענה בדיוק לשאלות כמו האטה עולמית, ובו-בזמן להניח יסודות לעתיד. הכלי לביצוע ההתאמות הנדרשות הוא תקציב המדינה, שבאמצעותו הממשלה אמורה לנווט את ההתפתחות השוטפת של המשק.

אלא שהתקציב אצל נתניהו, שטייניץ ולפיד הפך לפארסה. קודם הנהיגו "תקציב דו-שנתי" אשר נטל מהממשלה כל אפשרות של התאמות שוטפות. לאחר מכן פרחה לה תרבות ההעברות התקציביות באמצע השנה, לתקציב הביטחון ולהתנחלויות, וכך נקברה כל אפשרות לשנות סדרי עדיפויות.

אך לא רק הטיפול בתקציב תרם למה שקורה במשק. ביסוד הדברים נמצאת אמונתו היוקדת של נתניהו בטענה שאם הממשלה תיטיב מאוד עם העשירים ביותר ועם החברות הגדולות ביותר, תואץ הצמיחה. לא משנה כמה מחקרים יפורסמו שיוכיחו את האיוולת בטענה, וכמה נתונים יתפרסמו שיעמדו בסתירה אליה. אצל נתניהו מדובר בטענה שיש לה מעמד של אמונה דתית עמוקה.

לפני שלוש שנים התברר לציבור מה המחיר שלעתים משלמים כדי ליישם את המדיניות של "העדפת החזקים". התברר שהמדינה העניקה הטבות מס בסכום-עתק של 7.2 מיליארד שקל על חוק עידוד השקעות הון בשנת 2011, כאשר כ-60% מסכום זה "היטיב" עם 4 חברות רב-לאומיות בלבד - טבע, צ'ק פוינט, כיל ואינטל. לא מדובר בסכום חד-פעמי, שכן גם התחזיות הקיימות מדברות על הטבות בסדר גודל דומה עד לשנה זו.

ומה יצא למשק מהוצאה אדירה זו? - יש הסכמה שגידול של ממש בתעסוקה לא היה, וגם לא תרומה לפריון הכללי. נתוני הצמיחה של השנים האחרונות לא ממש מאששים את ההנחה שהן יובילו לגידול עודף בתוצר. מנקודת ראות הממשלה, התוצאה הגרועה ביותר הייתה שהתעוררה מחאה ציבורית וקולנית אשר אילצה את שר האוצר לפיד להקים ועדה בראשות מנכ"לית משרדו, יעל אנדורן, שתמליץ על שינויים בחוק עידוד השקעות הון, אשר מכוחו ניתנו ההטבות לחברות.

המלצות הוועדה יגיעו לדיון בכנסת במסגרת הצעת התקציב לשנה הבאה, אולי כחלק מחוק ההסדרים. אלא שלוועדה קשרו יד אחת, ובפועל היא נאלצה לא לדון בכל הסוגייה של הטבות המס לחברות רב-לאומיות גדולות.

בסופו של דבר, הוועדה המליצה לתת כמה הטבות לחברות קטנות-בינוניות - חלקן אמיתיות, חלקן תיאורטיות לחלוטין, וגם ציינה כי טוב היה אם המועצה הלאומית לכלכלה, זו שראש הממשלה אחראי עליה, תחקור את התועלת של השיטה למשק. ראש הממשלה, מצדו, עסוק במאמץ לסייע לקבוצת כיל לקבל הטבות מס נוספות, במאות מיליארדי שקלים, בטענה שהדבר יתרום לתעסוקה ולצמיחה בנגב.

אותן ממשלות אשר קידשו את העיקרון של "להיטיב עם החזקים", דאגו גם להרוס את מערך ההכשרה המקצועית בישראל, על-ידי מימון חסר. הממשלות דאגו לקדש ולקבע את האסטרטגיה של "שכר נמוך ופריון נמוך" בחלקים נרחבים של המגזר העסקי בישראל. זו אותה ממשלה אשר העבירה למשפחות חלק גדל והולך מעול מימון החינוך והבריאות.

השאלה היא - מה היה קורה אם לפחות חלק מהסכומים שלא נגבו כמס מחברות רב-לאומיות היו כן נגבים, ומממנים את שיקום מערכות החינוך וההכשרה המקצועית; ותורמים לשיקום עירוני אמיתי בישראל. מה היה קורה אם מערך הסיוע לעסקים קטנים היה הופך באמת ליעד מרכזי, ולא לסיסמה.

מה היה קורה אם האוכלוסיות החרדית והערבית היו פוגשות בשוק עבודה שמעודד אותן להשתלב בו, מכין אותן לכך, ומתגמל אותן בהתאם. נכון, כל אחד ממהלכים אלה סותר את אמונותיו העמוקות של נתניהו, אבל בלעדיהן נמשיך לראות נתוני צמיחה דומים לאלה שפורסמו השבוע.

עוד כתבות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; מדד הביטוח קופץ, מניית הבורסה עולה

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8% ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח