אחת התערוכות המסקרנות של שבוע האיור, "החיים עצמם", הקדימה ונפתחה זה כבר בסוף השבוע האחרון, בבית האמנים (אלחריזי 9). בפרפרזה על דברי ראש הממשלה, יזמו המאיירות קרן כץ ולירון כהן חוויה של ביקור ב"מרכז המבקרים של החיים", בהשתתפות מאיירים ואמנים, וביניהם אלון ברייאר, בינה כץ, גפן רפאלי, דר רותם, ערן הדס, שחר סריג, תהילה חכימי ועוד.
זוהי חוויה אינטראקטיבית, שבה מעורב הצופה מתחילת הדרך ועד סופה. אתם מתבקשים למלא שאלון ארוך, אישי ומפורט למדי, שבו תאפיינו את עצמכם, את חייכם ואת רצונותיכם ואהבותיכם. התערוכה היא תוצר של האינטראקציה עם קהל הצופים, והיא מתהווה ומשתנה כל העת. בבסיסה עומד סחר חליפין ישיר: באמצעות השאלון האמנים "מבקרים" בחיים של באי הגלריה, ובתמורה הם מעניקים לכם, המבקרים, בסיום התערוכה איור למזכרת, במתנה.
יותר מ-50 תערוכות ואירועים מרכיבים את "שבוע האיור", שייפתח בסוף השבוע הבא ברחבי תל-אביב-יפו, רמת-גן וחולון. בשנתו השנייה, זוכה שבוע האיור לחיבוק חם הן מצד האמנים-המאיירים והן מהממסד, והוא מורכב משפע יוזמות ויראליות כמעט, שצומחות מלמטה, מקרב היוצרים. בין המשתתפים אקדמיות לעיצוב ואמנות, חללי תצוגה מפתיעים וגלריות שיתופיות.
בעקבות זאת, הפעילות הכפילה את היקפה והשמחה רבה. אגף האמנויות בעיריית תל-אביב פרס את חסותו על שבוע האיור והכניסו תחת כנפי המותג העירוני "אוהבים אמנות, עושים איור". חברת Wix, מובילת הטכנולוגיה לעיצוב אתרים אישי, נותנת חסות ובין היתר הקימה את אתר שבוע האיור, בשיתוף עם המאייר אלון בראייר. גם שירותי המוניות של Uber בין התומכים.
"יצרנו פה פלטפורמה להציג יצירה מקורית, בלי להתכוון בכלל", אומר יובל סער, אוצר, מרצה ועיתונאי בתחום העיצוב, שיוזמה אישית שלו הניעה את המהלך הבלתי צפוי: בשנה שעברה ביקש סער להציג תערוכת איור בבית האמנים בתל-אביב. כשהחל לחקור את התחום גילה עושר של יוצרים רבי פעלים, שמשפיעים עמוקות על התרבות החזותית בארץ, ומעורבים ביצירה עולמית, בנוכחות איוריהם בספרים ובכרזות בעולם הפרסום והעיצוב. למרות זאת, כמעט תמיד הם נותרים מאחורי הקלעים.
על השאלה מה ההבדל בין איור לאמנות קשה להשיב. מאחר שאיור עושה שימוש בטכניקות אמנות לביטוי תקשורתי, הוא מתקרב ומתרחק לסירוגין מהגדרת אמנות. מעצבים גרפיים ומאיירים בעלי שיעור קומה, כמו חתני פרס ישראל דן רייזינגר או דויד טרטקובר, נתפסים כאמנים לכל דבר ומציגים בתערוכות מוזיאליות. אך בשוק האמנות, נתפס האיור, כשאר סוגי העיצוב, נמוך יותר בהררכייית היוקרה.
ההחלטה להתייחס לאיור כסוגה אמנותית העומדת בפני עצמה הגיעה כנראה בעיתוי מוצלח ופתחה גל של פעילות יצירתית שוקקת, של מאיירים ואמנים, הנהנים לקחת חלק במגוון התערוכות. אלה משחקות על קו התפר שבין איור במובנו המקורי - אילוסטרציה של רעיון, מסר או סיפור, לבין אמנות לשמה, החופשית יותר ובדרך כלל קשורה למבנה עומק רעיוני.
ברגע שמאייר "עובד עבור עצמו" ומבטא רעיונות משלו, באופן חופשי מ"לקוח" שמזמין עבודה, מה בעצם ההבדל בין איור לאמנות?
"נכון שהגבול הוא דק, כי הרי איור הוא גם סוג של ציור או עבודת אמנות", אומרת צלילית בן-נבט, מנהלת האגף לאמנויות בעיריית תל-אביב. "באקדמיה לעיצוב תקשורת חזותית, שממנה צומחים מרבית המאיירים, לומדים את הטכניקות האמנותיות. בצפייה באיור העיקר הוא הרגש, לא הסיפור הספציפי. במקום אילוסטרציה לתיאור תוכן האיורים הם התוכן עצמו.
"אולי אפשר לתאר את החוויה כיותר דו-ממדית - פחות אמנות לשם אמנות מאשר באמנויות אחרות - פיסול או מופשט או דלות החומר. אולי הטכניקה היא אמצעי ולא מהות".
- היה קשה לשכנע את העירייה להכניס את שבוע האיור תחת הכותרת של מותג "אוהבים אמנות"?
"להיפך. לא היה שום קושי. זה כנראה היה הדבר הנכון במקום הנכון, יש משהו באיור שהוא הרבה יותר נגיש דווקא, ולגוף רשמי כמו העירייה אפילו קל יותר לקבלו, במיוחד כשזה בא מהכיוון האמנותי ולא הפוליטי".
חללי תצוגה מגוונים
בבניין עיריית תל-אביב-יפו (בלובי העליון) תוצג תערוכת תמצית, המורכבת מהמיטב של התערוכות המשתתפות. לא רחוק משם, במתחם האמנים הזמני "גבירול" (אבן גבירול 108), מוצגת תערוכה קבוצתית של איורים לשיריה של דליה רביקוביץ.
סער, שיזם את שבוע האיור ומשמש כאוצר ראשי, אצר אישית חלק מהתערוכות והותיר מרחב פעולה ניכר לאוצרים שותפים ולהתארגנויות עצמאיות של מאיירים ואמנים, שהציעו תערוכות נושא ובחרו מקומות תצוגה - או להיפך (מקומות שהזמינו מציגים). לדבריו, האיור הוא "עולם של יצירה, המקיף אותנו בחיי היום יום, שמתקיים על התפר שבין העיצוב המסחרי לבין האמנות הקונספטואלית".
לשאלה מהו איור לעומת אמנות ומי מחליט מה הוא מה, הוא משיב: "התשובה היא כמעט שרירותית. לעתים תלויית קונטקסט - איפה התערוכה מוצגת, מי 'מזמין העבודה'. לעתים אלה שומרי הסף כמו האוצרים, המוסדות והגלריסטים".
לראיה הוא מדגיש כי בשבוע האיור השנה הצטרפו בהתלהבות חללי תצוגה רבים ומגוונים, אך כמעט כולם בתחום העצמאי, לא מסחרי, אלטרנטיבי. המוזיאונים הגדולים כמו מוזיאון תל-אביב לאמנות או הגלריות היוקרתיות לאמנות - אינן ברשימה.
"לעומת זאת, בין המציגים יש אמנים בולטים", אומר סער. "אני חושב שזה דור שפחות מעניינות אותו הגדרות נוקשות. הם רוצים לעבוד, ליצור, להציג".
זו הבחנה חשובה. ממש כפי שהדור הצעיר של היוצרים נע בקלות בין העולם הפיזי לרשתות, בין הפרטי לציבורי ולשיתוף ברשת החברתית, או בין הרשמי ללא רשמי, כך הם גם מקבלים בחדווה את ההזדמנות לנוע בין מדיום אחד לאחר .
לצד התערוכות יתקיימו מפגשי "פורטפוליו לייב" עם יוצרים, פעילויות איור קבוצתי בחוצות ובחללי התצוגה, סדנאות דפוס ויצירת מתנות מאוירות לחג, מכירות של מוצרי נייר, ריהוט, חולצות מצוירות ושלל מוצרים, שהוכנו במיוחד לרגל האירוע. זאת, כחלק מהתפיסה שאיור הוא גם אחד הביטויים המסחריים של אמנות ותרבות חזותית.
בין השמות המעניינים מתחום האמנות נמצא ציון אברהם חזן, בוגר המדרשה ותוכנית ארטפורט, שעבודותיו מוצגות באוספי המוזיאונים. הוא יציג איורי חלום של פנטזיה אישית, בגלריה תיאטרון החנות (רחוב העלייה 31, תל-אביב).
בגלריה מנשר (דוד חכמי 18) אסף בן-ארוש, בוגר מנשר לאמנות, מציג את תערוכת היחיד "סנדלים באורגון", שאצר עמית טריינין, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בנשר. האיורים משקפים את המתח בין היותו "קיבוצניק ישראלי" לבין חלומו על חיים במקום אחר.
בגלריה פריסקופ לעיצוב (בן-יהודה תל-אביב), מוצגת תערוכת יחיד ראשונה של יהונתן ריינר, רופא במקצועו שהוא גם אמן ומאייר, ששב לארץ אחרי 13 שנים בלונדון. התערוכה Colonial Beauty מציגה הדפסי משי עשירים בפרטים העוסקים בפולחן היופי הנשי, זוגיות וילדות.
במרכז הגאה בגן מאיר מוצגת "קוויריפריה" ובה איורים של עמרי כהן (Omriku) לסיפורים אישיים של בני נוער גאה שהופכים תחת ידיו לסיפורי קומיקס קצרים ולכרזות מאוירות. התכנים עוסקים בהתמודדות עם סטיגמות, לחץ חברתי, יציאה מהארון, דחייה וניכור מצד המשפחה.
במכון הצרפתי (רוטשילד 7) מוצגים איורים של אורור וין, המציגים דו-שיח פיוטי, רך והומוריסטי בין החי לצומח. במוזיאון נחום גוטמן (שמעון רוקח 21, נווה צדק), מוצגת תערוכה פעילה לילדים בנושא אגדות "מעשה בגמד, בענק ובנסיכה".
גלריה אלפרד השיתופית (סמטת שלוש 5, נווה צדק), מארחת את המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, בתערוכה "קרשנדו" שאצרו איתמר דאובה ואולג מילשטיין, בהשתתפות מרצים, בוגרים ותלמידים משנקר, ביניהם ששמות ידועים כמו דוד פולונסקי, אסף חנוכה, איציק רנרט ועוד.
האקדמיה בצלאל מתארחת בגלריה השיתופית בנימין (צ'לנוב 28) בתערוכה שאוצרת מרב סלומון. שלושה סיפורים חזותיים, היוצאים מתחומי המרחב והמקצב של הדפדוף המסורתי בספר, ומתמקמים בחלל הגלריה.
איורים למכירה, סיורים ומפגשים עם האמנים: כל התערוכות והפעילויות באתר שבוע האיור: illustrationweek.co.il. ב-3-12 בספטמבר. מרבית התערוכות בחינם.
מאיירים של החיים / צילום: יח
כתבות
ני"ע
