יזהר קנה / צילום: איל יצהר
בשבוע הבא, ב-3 בספטמבר, יתקיימו הבחירות לנשיאות לשכת רואי-החשבון. שני מועמדים מתמודדים הפעם ראש-בראש במרוץ לנשיאות: רו"ח יזהר קנה ורו"ח עופר מנירב.
רגע לפני שרואי-החשבון מתייצבים בקלפיות, בדק "גלובס" מה חושבים שני המועמדים על מצבה של הלשכה, מצב מקצוע ראיית-החשבון - לרבות הצפתו, שכר-הטרחה המתדרדר ועוד - ומה הן השריפות הבוערות ביותר שכל אחד מהם מתכוון לכבות, אם ייבחר, לפני שיתפנה לשאר ענייני דיומא.
בנוסף, ביקשנו לשמוע מה הם חושבים על הבעיות במשק, מחירי הנדל"ן, ההון השחור, ומה לדעתם הפתרונות האפשריים לחלק מהן. האג'נדות שלהם, כך מתברר, לא מאוד רחוקות, ושניהם אינם מתכוונים להתמודד שוב בבחירות הבאות. היום נארח את רו"ח יזהר קנה. בחלק הבא נארח את רו"ח עופר מנירב.
על לשכת רואי-החשבון
- מה מצב לשכת רואי-החשבון נכון להיום?
"הלשכה נמצאת בנקודת-זמן קריטית. ייעודה העיקרי של הלשכה הוא לייצג את כלל רואי-החשבון בישראל. כיום, מספר חברי הלשכה הוא 13 אלף איש מתוך כ-23 אלף רואי-חשבון. בשנים האחרונות, הלשכה לא גדלה מספרית באופן מהותי, בעוד שמספר רואי-החשבון גדל ב-6%-8% בשנה. הסיבות למצב זה נובעות בחלקן מהשפעת מאבקים מיותרים בלשכה, ובחלקן כתוצאה מהעובדה שהלשכה לא ידעה להתאים עצמה*למציאות המשתנה, שבה חלק הולך וגדל של רואי-החשבון אינם עוסקים בראיית-חשבון קלאסית ובשירותים הנלווים, אלא בתחומים רחבים יותר, כגון ניהול כספים וחשבות, כמו גם בתפקידים מיוחדים בשירות המדינה, בגופים הפיננסיים ועוד.
"האתגר הוא לשמור על הליבה ועל ערכי ראיית-החשבון, לצד התאמה להתפתחויות המקצועיות, וכן לתת מענה לכלל ההתמחויות ומגזרי הפעילות, על מנת לבסס את הלשכה כמייצגת את כלל רואי-החשבון בישראל".
- מה הדבר שהכי חשוב לך לעשות בלשכה?
"בשנים האחרונות אנו מתמודדים עם יותר ויותר איומים על אופיו של מקצוע ראיית-החשבון וההשלכות על העוסקים בו. מטרתי היא לבסס את מעמדה של הלשכה כשותפה מרכזית וכבעלת השפעה בעולם הכלכלי והעסקי, וכן את מעמדם של רואי-החשבון כחלק בלתי נפרד מההנהגה הכלכלית. זאת, באמצעות עצירת תהליכי חקיקה ורגולציה, המאיימים לפגוע ביסודות המקצוע שלנו ובשינוי הכיוון שלהם".
- מה האג'נדה הכללית שלך עם כניסתך לתפקיד?
"המטרות שלי הן להצעיד את הלשכה קדימה במספר מישורים. אפעל להגברת שיתופי-הפעולה עם המחוקקים ומקבלי החלטות, במטרה לגבש חוקים שיסייעו להמשך עבודתם ותרומתם של רואי-החשבון למשק הישראלי. בכלל זה, אדאג לשינוי תקנות האי-תלות, שאינן מתאימות ומגבילות את עבודתם של רואי-חשבון רבים ללא כל הצדקה, ופוגעות במקורות פרנסה באופן גורף ובלי להפעיל שיקול דעת; אפעל להגבלת חבות רואי-החשבון באחריות המקצועית; שינוי השיטה הישנה של שיפוט משמעתי; הגבלת ייעודו של המוסד לפיקוח על רואי-החשבון המבקרים לבדיקה ולפיקוח בלבד, ללא סמכויות תקינה ושיפוט שהן סמכויות הלשכה ומועצת רו"ח.
"בד בבד, אפעל לקידום הצעת חוק החיסיון לרואי-החשבון, כדי שנוכל לעשות את תפקידנו נאמנה בדומה לעורכי-הדין. אף שיש בנושאים מסוימים הכרה דה-פקטו בחיסיון רואה-חשבון-לקוח, עלינו לבסס זאת בחוק. כמו כן, אפעל לבסס את מעמדה של הלשכה, עבור רואי-החשבון - כגוף מקצועי המוביל במכלול התחומים שבהם עוסקים רו"ח; אפעל להגדיל את סמכויות הלשכה כגוף פיקוח עצמאי, בלי שגופים קיימים או חדשים יאיימו לנגוס בתחומי האחריות והסמכות שלנו.
"כן, בכוונתי להמשיך ולהוביל להרחבת מקומות ההתמחות במוסדות ציבור ובחברות עסקיות, בלי לשנות את דרישות הליבה של התמחות רואי-החשבון, כפי שפעלתי עד כה במסגרת תפקידי כסגן-נשיא הלשכה. אסור לנו לתת אפשרות לרישיונות מסוגים שונים, דוגמת רו"ח-מבקר ורו"ח שאינו מבקר".
- בכוונתך להגביל את הכהונה שלך?
"לדעתי, תקופת כהונה של 3 שנים היא תקופה מספקת, שבה נשיא יכול למצות את עצמו. בגוף ציבורי, דוגמת הלשכה, ראוי שתהא תחלופה של העומדים בראש מעת לעת, כדי למנוע קיבעון, ו/או חצרות ביזנטיות, והן על מנת לסמן לדור*הצעיר, שהדרך לתפקידים הבכירים פנויה למי שחרוץ ומצליח במשימותיו. אני מתחייב לכהן בתפקיד הנשיא קדנציה אחת של שלוש שנים בלבד".
מצב מקצוע ראיית-החשבון
- כמי שמכיר את הטענות על הצפת שוק רואי-החשבון - האם השוק אכן מוצף? ואם כן - מה ניתן לעשות?
"עבורי ראיית-חשבון היא שליחות ודרך חיים. אני בן למשפחה שהמקצוע זורם בעורקיה. עוד מילדותי נחשפתי לתהליכים של הנחת היסודות במקצוע ראיית-החשבון, שאבי מוריס קנה ז"ל היה שותף להם. נחשפתי מצעירותי לאופי המיוחד של המקצוע, לאחריות הנופלת על שכמינו ולחשיבות נושאי האי-תלות, החתירה למצוינות מקצועית והשמירה על כבוד המקצוע.
"בשנים האחרונות שוק ראיית-החשבון מוצף בבוגרי לימודי החשבונאות. לפני עשר שנים סיימו מדי שנה את הלימודים 600-700 סטודנטים לחשבונאות; בשנים האחרונות המספר עלה לכ-1,600 בשנה. בישראל יש היום כ-3,600 מתמחים - וזה יוצר הצפה, הן במתמחים והן ברו"חים צעירים.
"סוגיית המחסור במקומות התמחות נוגעת לכלל ציבור רואי-החשבון, כמו גם לנו כחברה, המחויבת לציבור הצעירים שבה. כסגן-נשיא הלשכה פעלתי להשגת פתרון ולגיבוש קריטריונים בשיתוף עם מועצת רו"ח, המאפשרים הרחבת מקומות ההתמחות, בלי להתפשר על דרישות הליבה של ההתמחות ובכלל זה הביקורת.
"בשנה האחרונה נוספו עשרות מקומות התמחות חדשים, ומדי חודש מצטרפים נוספים. ברוב מקומות ההתמחות ישנו אופק מקצועי לפיתוח קריירה לרואי-חשבון. גם לרואי-חשבון בעלי רישיון. הפתרון להצפה הוא מציאה של מקורות תעסוקה חדשים, וגם במישור זה אנו נקדם פתרונות מתאימים.
"יחד עם זאת, עלינו להיות ערים לכך שבשלוש השנים האחרונות חלה האטה גדולה ברישום למוסדות הלימוד, והיום כבר מתחילים להרגיש את השפעתה בשוק העבודה. להערכתי, כבר בשנה הבאה המגמה תורגש יותר, כך שיהיה עלינו להיערך לאתגר שונה בתכלית כבר בקרוב".
- שנים מדברים על כך ששכר-הטרחה של רואי-החשבון בהתדרדרות - האומנם? ומה הפתרון?
"שכ"ט אכן נמצא בהתדרדרות ברורה בשנים האחרונות, כאשר ההליך מונע ומתודלק במגרש של החברות הציבוריות, ומשם משפיע על כל התחום. כיום יש היקף גדול של עבודות ביקורת בחברות ציבוריות המבוצעות בהפסד תפעולי ע"י משרדי רו"ח שלהן. זאת, עקב התחרות הגבוהה בתחום, כמו גם החשיבות למוניטין מביצוע ביקורות לחברות כאלה.
"בשוק תחרותי, כאשר למשרדי רו"ח אסור לפעול בנושא במשותף עקב הגבלים עסקיים, הפתרון יכול להגיע רק מהתערבות של הרגולטור. הצגתי כבר את דעתי זאת, באופן ברור, ליו"ר רשות ניירות-ערך, שכן כשל שוק זה רובץ גם לפתחם. זהו נושא אשר נדרשת אמירה ברורה של הרשות, ולהבנתי, היא לא עושה כנדרש ממנה.
"גם במגזר הציבורי ובכלל זה במשרדי ממשלה, משרדי רואי-החשבון מתחרים במחירי הפסד, כאשר התחרות היא בעיקרה על מחיר, בלי להתחשב בנושא האיכות, שצריך להיות מרכיב מרכזי או לפחות שווה-ערך. השחיקה בשכר-הטרחה תורמת אף היא לזילות המתפתחת למקצוע, וזהו אחד הנושאים שאפעל לשנותו. רואה-חשבון מחויב לאמות-מידה נוקשות של המקצוע, ושחיקה בשכר-הטרחה, אינה מביאה לשינוי במחויבותו המקצועית המקיפה".
- נושא נוסף הוא אחריותם הבלתי-מוגבלת של רואי-החשבון - מה בכוונתך לעשות בנושא זה?
"בכוונתי לפעול לשינוי המצב. נושא זה הוא אחד מתהליכי החקיקה החשובים, המשפיעים על דמותו של המקצוע. מאחר שהמצב כיום גורם לחשיפה בלתי-מוגבלת של רואי-החשבון העשויה להביא לפגיעה משמעותית מקצועית ואישית.
"התחלנו בלשכה לפעול לגיבוש טיוטת חקיקה של הגבלת חבות, אשר בכוונתי להמשיך ולקדם. החקיקה צריכה לאפשר התאגדויות מוגבלות, וכן מניעת אפשרות לרדת לנכסיו של רו"ח-המבקר. נושא מאוד חשוב בתחום זה, שאותו התחלתי להוביל, הוא דרישה לשיפוי מלא בגין הוצאות במקרים של תביעות בלתי מוצדקות נגד רו"ח.
"המצב הבלתי אפשרי כיום, שבו מוגשות תביעות נגד רו"ח, בעיקר תביעות ייצוגיות, בהרף-עין, ללא חוות-דעת מקצועית רצינית, ואשר כוללות האשמות של רו"ח, אשר מצביעות על אי-ידיעת הדין ע"י התובע - מצב זה חייב להיפסק".
מצב המשק
- מה דעתך על חוק ההסדרים שהתגבש השנה?
"ישנה שורה של נושאים בעייתיים בחוק ההסדרים, חלקם*נושאים שכבר עלו מספר פעמים, ונדחו. לכן, להבנתי, זאת התנהלות שאינה חוקתית - להעלותם שוב בחוק ההסדרים. בין הנושאים, ניתן לדוגמה למנות את הדרישה לציון בדוחות המס של קיום חוות-דעת בנושאי מסים, היוצרת יתרון מס. הטיפול בחברות הארנק אינו תואם סיכומים קודמים עם הלשכות המקצועיות, דרישת קיצור תקופות ההמתנה בין רכישת דירה למכירה אינה מידתית - ובנושא זה עדיפה הפגיעה בשוק הנדל"ן (שאינה גדולה כפי שמתארים אותה) בגין זמן ההמתנה הקיים, מאשר פגיעה במוכרי הדירות שנדרשים לממשן תחת לחץ. דווקא בחוק זה הייתי מצפה לראות יצירת חלון הזדמנויות להבאה לארץ של 'הרווחים הכלואים' בחו"ל (רווחים כשרים) במס מופחת".
- מה דעתך על ההצעות הקיימות לריסון מחירי הנדל"ן בישראל?
"הצעדים אינם מספיקים, ובחלקם אינם נכונים. הפתרון הראוי הוא בשני מישורים - הגדלת היצע הקרקעות ומתן תמרוץ לבנייה, ובמקביל בנייה של הדיור הציבורי ע"י המדינה ומוסדותיה. כאשר משק נמצא במצב קיצון נדרשת התערבות ממשלה. העלאת מס-הרכישה נועדה לכישלון, כפי שטענתי כבר בזמן אמת, ונראה כי גם יתר הצעדים המורכבים אינם נושאים פרי.
"על הממשלה לפעול במלוא המרץ ולקדם פתרונות מוזלים לצעירים, בכלל זה באמצעות בנייה של דירות קטנות, פרויקטים להשכרה לטווח ארוך, וכן הרחבת הבנייה של מעונות הסטודנטים (פרויקט שאני אישית מייעץ בו בהתנדבות להתאחדות הסטודנטים הארצית ולקק"ל). אלה יובילו להקלה על הצעירים, ובהתייחס לסטודנטים הדבר יביא לפינוי של אלפי דירות שבהן גרים כיום סטודנטים".
- בחלוף ארבע שנים מהמחאה החברתית על יוקר המחיה - המחאה שככה אך הטענות שהובילו אליה עדיין קיימות. האם יש לך רעיונות והצעות כיצד לסייע להורדת יוקר המחיה ולצמיחת המשק?
"ההצעה פשוטה, אך עצם העובדה שלא מיישמים אותה מעיד על חסמים בקרב מקבלי החלטות, וחבל. כי בסופו של דבר הפגיעה היא במשק ובכולנו כעובדים וכצרכנים. יש לפתוח ולשחרר את צווארי הבקבוק במכלול ההליכים הביורוקרטיים. היום, כדי לפתוח עסק קטן אתה נדרש ל'מיליון אישורים'. אחת הבעיות המהותיות היום בביורוקרטיה, היא הפחד של עובדי מדינה בכירים לקבל החלטות, עקב נוקשות ההליכים והחקיקה. צריך להקים לצד הגופים השונים 'מועצות מאשרות הליך מזורז', כגון ועדה שבה יהיו 3 אנשי ציבור לרבות שופט בדימוס, אשר יוכלו לאשר הליכים בקיצור דרך. תחת הזכוכית המגדלת של טובת הציבור, שקיפות ההליך ואי-פגיעה בגורמים אחרים - ניתן יהיה לקדם פעילויות כאלה.
"בנוסף, יש לשמור על יציבות, ולהימנע משינויי חקיקה תכופים בתחום הכלכלי ומיצירת סביבה של אי-ודאות, הפוגעים במעמדנו בזירה הגלובלית. על מקבלי ההחלטות לעודד ולתמרץ תחרות בשווקים השונים (הן מההיבט הפיננסי והן מההיבט הרגולטורי), הגברת התחרות מסייעת להתאוששות".
- בשנים האחרונות גורמי האכיפה שמים דגש על המאבק בהון השחור כדי להגדיל את הקופה הציבורית. האם יש לך הצעות נוספות כיצד להתמודד עם הכלכלה השחורה?
"המאבק בהון השחור אמנם נושא פרי, אבל לא מספיק. הבעיה היא שאין פער גדול כנדרש בין שכר לעונש. ברגע שבו יהיה ברור לכולם שמי שייתפס בהעלמת מס או כבעלי הון שחור ייענש בחומרה, מבחינה כספית, משמעתית ו/או פלילית; ומנגד, מי שידווח נאותה יקבל הקלות, המצב ישתפר. עד אז*לא נצליח להילחם כנדרש בהון השחור.
"השינוי צריך להיות גם במישור התודעתי, שלפיו גניבה מרשויות המס דינה כגניבה לכל דבר, והמשמעות ברורה, הן כלפי הרשויות והן מבחינת המודעות של הציבור לכך, שנטל המס הוא גבוה יותר על המשלמים כחוק.
"חלון הזדמנויות של תהליך 'הגילוי מרצון' של רשות המסים, המאפשר לישראלים לדווח על נכסים והכנסות בחו"ל, ולשלם עליהם מס, ובתמורה לקבל הקלות וחסינות מהליך פלילי, הוא מהלך חיובי המיועד להחזיר את ההון האבוד לישראל. לצד ההקלה על המגלים מרצון, יש להחמיר בענישה של מעלימי המס".
רזומה
אישי: רו"ח יזהר קנה (52), נולד ומתגורר ברמת-גן. נשוי לגיל, עורכת-דין במקצועה, ואב לשלושה
תפקיד: שותף-מנהל במשרד פאהן-קנה, אחת מפירמות ראיית-החשבון המובילות בישראל, ומרצה לביקורת ולחשבונאות במוסדות אקדמיים ובהשתלמויות מקצועיות
השכלה: תואר ראשון (בהצטיינות) בחשבונאות ובכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב; תואר שני במנהל-עסקים עם התמחות במימון, מאוניברסיטת בר-אילן
פעילות בלשכת רוה"ח: סגן-נשיא הלשכה וגזבר כבוד, יו"ר הוועדה לתקני ביקורת ולנוהלי ביקורת, יו"ר הוועדה לקביעת נוסח חוות-דעת מיוחדות ואישורי רואי-חשבון. חבר ויו"ר ועדות שונות בלשכה לטיפול בענייני חקיקה ונוהלי ביקורת בכנסת. חבר המוסד לסקירת עמיתים, משקיף בדיוני המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית. מזכיר כבוד לשעבר של הלשכה, ונציג ישראל בוועדה הבינלאומית לתקני ביקורת של "איפק"
עוד משהו: בנו של רו"ח מוריס קנה ז"ל, לשעבר נשיא לשכת רואי-חשבון וממייסדי פירמת פאהן-קנה, שאותה מנהל היום קנה-הבן עם שותפו*רו"ח מיקי בלומנטל