גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: הוצאות משפט על צדדים שמשתמשים לרעה בהליך מקדמי

עורכי הדין מפריזים באורך השאלונים ובדרישות גילוי המסמכים המוגשים לצד היריב ■ אחת התוצאות של התארכות ההליכים המקדמיים היא הגדלת העלויות לצדדים ■ שופט העליון יצחק עמית שיגר מסר לשופטי הערכאות כיצד למגר את התופעה הפסולה

השופט יצחק עמית / צילום: ליאור מזרחי
השופט יצחק עמית / צילום: ליאור מזרחי

עורכי-הדין בתחום הליטיגציה ודאי מרגישים שיותר ויותר מן הזמן ומהמשאבים המושקעים בהליכים האזרחיים בשנים האחרונות, מושקעים בשלבי המשפט המקדמיים. כמיטב רוח הלחימה הליטיגטורית, עוה"ד מפריזים באורך השאלונים ובדרישות גילוי המסמכים שמוגשים לצד היריב, תוך שהם מקמצים במענה לדרישות הצד השני. לעיתים נעשה הדבר במטרה להתיש את הצד שכנגד, לעיתים מתוך הרצון לנצח בכל מערכה ומערכה של ההליך.

התוצאה של התמשכות ההליך המקדמי היא הגדלת העלויות לצדדים, לרוב ביחס לא פרופורציונלי לתועלת ללקוח, וכן - הגברת הלחץ על בתי-המשפט העמוסים מאוד ממילא. לאחרונה התייחס לנושא בית-המשפט העליון, ולא בפעם הראשונה. בשבוע שעבר נתן השופט יצחק עמית פסק-דין, שבו שלח מסר לשופטים בערכאות הנמוכות: "עמדו על המשמר, הטילו הוצאות משפט על צדדים שמשתמשים לרעה בהליך המקדמי".

דברי השופט נכתבו במסגרת כמה אמירות-אגב של עמית, שדן בערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, שהורה לעותרים להשיב על שאלה מסוימת. עמית דווקא דחה את הערעור בעניין זה.

השופט עמית ציין, כי "המשיבים הגישו כנגד המבקשים תביעה כספית בסכום של כ-6 מיליון שקלים, בטענה להפרה של מערכת יחסים עסקית שהתנהלה ביניהם. במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בין הצדדים, עתרו המשיבים לחייב את המבקשים בגילוי מסמכים ובתשובה למאות (!!!) שאלות" (סימני-הקריאה במקור).

בהמשך התייחס השופט לאורך כתבי הטענות של הצדדים, ונזף בעורכי-הדין של המשיבים שהגישו 60 עמודי תשובה לבקשה שכללה שישה עמודים. "טרם אדרש לגופם של דברים, אומר כי בקשת רשות הערעור אוחזת 6 עמודים והשלמת הטיעון אוחזת 3 עמודים. תשובת המשיבים אוחזת 60 עמודים, ותיק מוצגים עב כרס. לא אכחד כי שקלתי להחזיר למשיבים את תשובתם, על מנת שיערכו אותה מחדש בהיקף מצומצם, שלא יעלה על 15 עמודים. אך לבסוף לא מצאתי לעשות כן, באשר סברתי כי הדברים כבר יצאו מכל פרופורציה", ציין.

שימוש לרעה בהליך

ב"הערה לסיום" ציין השופט כי "עיון בנספחים שצורפו לבקשה ובנספחים שצירפו המשיבים לתשובתם, מעלה כי המשיבים הציפו את המבקשים בשאלון הכולל מאות שאלות ומתייחס למסמכים רבים... שאלון מעין זה ודרישה כה מקיפה לגילוי מסמכים, דורשים מהצד שכנגד משאבים ניכרים ומחייבים את בית-המשפט להקדיש משאבי שיפוט על מנת ליישב את המחלוקות בין הצדדים בנושאים אלה".

לפיכך, ציין עוד עמית, כי "על בית-המשפט לעמוד על המשמר, כדי שההליכים המקדמיים לא ישיגו את גבולו של ההליך העיקרי, ולא יעכבו עד בלי די את בירור המשפט".

השופט הביא גם דברים מתוך ספרו של פרופ' יששכר רוזן-צבי, על מחקר שנערך בארצות-הברית, שלפיו העלויות של גילוי המסמכים מגיעות במקרים מסוימים לכדי 25% מעלות ניהול ההליך המשפטי, והוסיף כי "הדבר עלול להתפתח לטקטיקות של שימוש לרעה בגילוי מסמכים".

עמית כתב כי לטעמו אחד מן הפתרונות לבעיה הוא השימוש בהוצאות משפט. "אם וככל שלא עולה בידי הצדדים להגיע להסכמה בהליכי הגילוי המוקדמים ביניהם, עליהם לקחת בחשבון כי אם וכאשר בית-המשפט יפסוק לזכותו של מי מהצדדים לגבי שאלה זו או אחרת בשאלון, או לגבי מסמך זה או אחר בבקשה לגילוי מסמכים, הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בהוצאות משפט".

השופט אף הדגים את גישתו נגד ארכניות ומריחת ההליך המשפטי, כשנמנע מפסיקת הוצאות למשיבים, שטענותיהם התקבלו, וזאת בשל 60 עמודי כתב התשובה שהגישו.

לידיעת בעלי הדין: כמה עולים לצדדים שאלונים עם מאות שאלות?

6 מיליון שקלים, סכום התביעה בתיק שבו דן השופט עמית, איננו סכום פעוט. אולם, אפילו ביחס לסכום זה, נראה שרק המענה על שאלונים בהיקף של מאות שאלות, עשוי לעלות לצדדים, מחיר שיעלה כדי אחוזים שלמים מסך סכום התביעה. נדגים כיצד.

נניח לשם ההמחשה שכל צד שואל את הצד שכנגד 300 שאלות, ושעורכי-הדין החרוצים משקיעים רק שלוש דקות בחיבור כל שאלה (כולל בדיקת נתונים ומסמכים והתייעצות עם הלקוח). יוצא שכל צד ישלם על 15 שעות שכ"ט עבור חיבור השאלונים, וביחד - 30 שעות רק על חיבור השאלון.

30 שעות הם עדיין "כסף קטן", לעומת ההוצאות הבאות, משום שבהמשך נדרשים הצדדים גם להשיב על השאלונים - וכאן נדרשת בדיקה מעמיקה יותר וזהירות רבה יותר מצד עורכי-הדין, כדי שלא ליפול למלכודות שטמנו להם באי-כוח הצד שכנגד. בהנחה שלעורכי-הדין החרוצים ייקח רק 10 דקות לענות על כל שאלה - יידרשו לכל צד עוד 50 שעות של שכ"ט עו"ד, וביחד 100 שעות שכ"ט רק כדי לענות על השאלונים ההדדיים. עד כאן הגענו כבר ל-130 שעות שכ"ט.

אך זוהי רק נקודת המוצא, משום שפעמים רבות, בעצם - ברוב המקרים, הצד שכנגד לא יענה כראוי על השאלונים, ואז יידרשו מכתבים הדדיים ובקשות לבית-המשפט, כדי לגרום לצד השני לענות. לכל בקשה תוגש תגובה, ולכל תגובה - תשובה לתגובה. לעתים ייערך דיון בבקשה, ולאחר שתינתן החלטה - פעמים רבות יתבקש עיון מחדש, או בקשת רשות ערעור (במקרים שהדין מתיר זאת), ולכל אחת מהבקשות יחוברו כתבי טענות וכתבי טענות נגדיים וכן הלאה.

מכאן לכאן - שכר-טרחה עבור 200 שעות עבודה לשני הצדדים היא הוצאה אפשרית בהחלט. את הסכום הזה מכפילים ב-150 דולר לשעה, שכ"ט הגיוני של עו"ד, אפילו לא יקר במיוחד, והנה לנו - 30 אלף דולר, קרוב ל-120 אלף שקלים; כ-2% מסכום התביעה בוזבזו על גילוי המסמכים.

כעת, חשבו על הסכום הזה ביחס לתביעה בסך 600 אלף שקל. חשבו גם על הזמן השיפוטי המתבזבז לדון בבקשות, שלעיתים רבות לא מניבות לצדדים תועלת ממשית.

יש מי שמרוויח מהתארכות ההליכים המקדמיים - נכון, עורכי-הדין. שאלתם את עצמכם פעם איך הפכה ישראל למדינה עם שיעור עורכי-הדין הגבוה בעולם לנפש?.

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-40%

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"