בימים האחרונים מנהל איש העסקים מוטי זיסר קמפיין ציבורי ומאבק משפטי נגד בכירי בנק הפועלים, ובעיקר נגד המנכ"ל ציון קינן, שמבקשים מבית המשפט להכריז על זיסר כפושט-רגל ולגבות ממנו את חובותיו האישיים בסך כמיליארד שקל, בגין ערבותו לחובות החברות הפרטיות שבבעלותו.
זיסר טוען כי קינן פעל ופועל כלפיו בחוסר תום-לב, "מתוך מניע זר, פסול ואישי", ומפלה אותו לרעה לעומת טייקונים אחרים שנקלעו לחובות. לדבריו, החלטת הפועלים להעמיד את החוב שלו לפירעון מיידי בפברואר 2013 נעשתה ממניע אישי ובחוסר תום-לב משווע, ובין היתר לאור העובדה כי זיסר לא היה נכון "להתקמבן" עם קינן.
המסע של זיסר כלל עד כה, בין היתר, פנייה לבית המשפט, למשטרה, לרשות ניירות ערך ולפיקוח על הבנקים בטענות חמורות נגד קינן ונגד הנהלת הבנק. בנוסף, וכחלק ממאבקו בקינן ובבנק הפועלים, הפיץ זיסר בתקשורת תמלילי שיחות שניהל עם אילן אמיר, לשעבר סגן ראש החטיבה העסקית בבנק, שמוכיחות, לטענת זיסר, את היחס של קינן כלפיו ואת התנהלותו הקלוקלת לכאורה של קינן בכלל.
בין היתר עסקו השיחות בפרשיית שמעון גל, ראש החטיבה העסקית לשעבר בבנק הפועלים, שפרש מהבנק בעקבות מערכת יחסים שניהל עם אחת העובדות. זיסר טוען כי השיחות מוכיחות שגל הוא אדם לא יציב, והדברים ידועים לבנק, ודבר זה השפיע על התנהלותו מולו. אתמול (א') הגיש זיסר לבית המשפט את התנגדותו לבקשת הבנק להכריז עליו כפושט-רגל.
עד כה נהגו אנשי בנק הפועלים באיפוק נוכח טענותיו של זיסר והעדיפו למקד את תגובותיהם בהליך המשפטי שמנהל הבנק נגד הטייקון הקורס באולמו של השופט איתן אורנשטיין. ואולם, היום (ב') החליט הבנק להגיב לראשונה, ובהרחבה, להתנהלותו של זיסר, באמצעות עורך הדין של הבנק, גיורא ארדינסט, הממונה על נכסיו של זיסר.
המסר המרכזי שמבקש ארדינסט להעביר הוא שהרעש התקשורתי שמנסה לייצר זיסר לא ימנע מהבנק לגבות ממנו את חובותיו. "לזיסר אין מילה להגיד לגופו של עניין, אז הוא החליט לנהל קמפיין ירוד שחורג מכל כללי המשחק המקובלים, שהמטרה שלו היא להלך אימים ולמנוע ממנכ"ל הבנק, ציון קינן, למלא את תפקידו", אומר ארדינסט. "בתגובה שהגיש אתמול זיסר לבית המשפט אין דבר וחצי דבר מלבד השתלחות פרועה בהנהלת בנק הפועלים. זיסר אינו מנהל מאבק משפטי אלא מופע ראווה תקשורתי. אבל זה לא יעזור לו. הבנק ימשיך לגבות את החוב ולא יירתע. זיסר יצטרך להכניס יד לכיסו ולהחזיר את חובותיו".
ארדינסט מציין כי כל טענותיו המהותיות של זיסר בקשר לחובו כבר נדחו על-ידי בית המשפט, ואין מחלוקת שהוא חתום על ערבות אישית לכל החברות הפרטיות. ארדינסט תוקף חזיתית את זיסר ומוסיף כי " זיסר חי תמיד כמי שלא מתכוון מעולם להחזיר את הכספים שהוא חייב. זיסר חי לאורך השנים בראוותנות מנוונת ששייכת לתקופת ימי הביניים. הוא בנה טירה, מקווה, רכש מטוס פרטי, אולם קולנוע וקישט באות הראשונה של שם משפחתו - Z - את קירות הווילה, כמו סמל של בית אצולה מאירופה של ימי הביניים".
ארדינסט מוסיף כי "סמל 'בית זיסר' מוטבע גם על מדיהם של עובדי משק-הבית ששירתו את זיסר ואשתו. זיסר גם ניסה לקיים מכירה פומבית של הציוד בבית, שאינו שייך לו אלא לחברת מרכזי שליטה (שבבעלותו - ח'מ'). לאחר שהתגלה העניין, הוא ביטל את המכירה לדרישת הכונס, אך 'נקם את נקמתו' וכשעזב את הבית, השאיר אחריו עיי חורבות והרס רב".
"תסכול ומרמור"
עו"ד ארדינסט גם מתייחס לקלטות שהפיץ זיסר בימים האחרונים בתקשורת, ובהן שיחות שנערכו בינו לבין מי שהיה סגן ראש החטיבה העסקית בבנק, אילן אמיר. השניים דיברו, בין היתר, על הפרשייה בה היה מעורב ראש החטיבה העסקית בבנק, שמעון גל. האחרון פרש במפתיע מהבנק ביולי 2014 על-רקע קשר רומנטי שניהל עם אחת מעובדות הבנק. זאת, לאחר שהתנהלותו והתנהלות הבנק נבדקה על-ידי השופטת בדימוס דינה אפרתי.
בהקלטות נשמע אמיר טוען בפני זיסר כי המנכ"ל קינן היה מודע ליחסים בין גל לבין העובדת והסתיר את הדברים. זיסר ניסה לקשור בין פרשת גל לבין היחס הקלוקל לכאורה אליו מצד בנק הפועלים והמנכ"ל קינן.
את ההקלטות הללו מכנה ארדינסט "שיחות פתטיות בין מנהל ממורמר שפוטר מהבנק לבין פושט-רגל". לדבריו, "אני מצטער על זה שעיתונאים רציניים נופלים למלכודת הזו של זסר ומתייחסים לדברי-ההבל האלה כאילו יש בהם משהו. מדובר בשיחות של תסכול ומירמור בין שני האנשים הללו, והעיתונות מצטטת אותן כאילו מדובר בשיחה בין שני פילוסופים. דברי-ההבל האלה אינם ראויים לציטוט".
ארדינסט טוען כי סיפור הרומן בין גל לבכירה בבנק הוא בבחינת "אטריות מחוממות". לדבריו, "הפרשה הזו נבדקה, והניסיון לקשור בין הרומן הזה לבין זיסר או הטיפול בו על-ידי הבנק הוא פתטי. זיסר באותה מידה יכול היה לדבר על התחממות כדור-הארץ ולקשור את זה לחוב שלו".
ארדינסט מדגיש כי אין כל קשר בין יחס הבנק לזיסר לבין פרשיית שמעון גל. בנוסף, מהשיחות שהקליט זיסר עולה כי אמיר טוען שקינן ידע על הרומן של גל ולכאורה כיסה עליו במשך תקופה ארוכה. גורמים המקורבים לבנק הפועלים הכחישו היום את הדברים בתוקף ומכנים אותם "שטויות במיץ עגבניות".
ל"גלובס" נודע בנוסף כי לפי דוח הבדיקה שכתבה השופטת בדימוס דינה אפרתי שבדקה את התנהלות הבנק וראשיו בפרשה וקבעה את מנגנון הטיפול בעובדת, התנהלותו של הבנק הייתה בהתאם לחובות המוטלים עליו לפי החוק.
עוד קבעה אפרתי - והדברים נחשפים כאן לראשונה - כי הבנק לא ידע בזמן אמת על התנהגותו של גל, וכי המשך העסקתה של העובדת בבנק הוא חלק מתיקון הנזקים שנגרמו לה.
לעו"ד ארדינסט יש גם טענות קשות לתקשורת או לפחות לחלקים בתקשורת, שלדבריו באים כל הזמן בטענות לבנקים שלא מטפלים בטייקונים כמו באזרח הפשוט, אבל כשהנהלה של בנק מטפלת בזיסר כמו שראוי, אז באים אליה בטענות.
"בנק הפועלים מטפל בזיסר בדיוק כמו שהעיתונות מטיפה לבנקים להתנהל, ואחר-כך העיתונות מצטרפת לחגיגה הצהובה שמוביל זיסר, שהיא לא לגופם של דברים אלא לגופם של אנשים", מתלונן בא-כוחו של הבנק.
- האם בנק הפועלים או מי מאנשיו שוקל להגיש תביעת דיבה נגד זיסר?
ארדינסט: "יש לזיסר חוב של מיליארד שקל שהוא לא פורע. אז מה יעזור לתבוע אותו דיבה?"
עוד אומר ארדינסט כי "זיסר לא היסס גם לבצע עסקאות פיקטיביות ולהעביר נכסים לילדיו. בעניין זה הוגשה בקשה לבית המשפט לבטל את העסקאות בהן הועברו שני מגרשים יקרי-ערך לילדיו של זיסר. חקירה במסגרת הכינוס העלתה שכספים שלכאורה שולמו על-ידי ילדי זיסר לחברת מרכזי שליטה עברו בדלת מסתובבת והגיעו באופן מיידי חזרה לכיסם של ילדי זיסר. מדובר בעסקות מירמה שאין ספק שיש לבטלן".
- זיסר טוען כי בנק הפועלים מפלה אותו לרעה לעומת טייקונים אחרים שעסקיהם קרסו, כמו נוחי דנקנר, ופועל כלפיו ביתר תקיפות.
ארדינסט: "אני לא מטפל בעניינים האחרים, אבל אני מניח שאף אחד מהחייבים האחרים לא התנהג כמו זיסר".
גורמים המקורבים לבנק הפועלים הוסיפו ואמרו ל"גלובס" כי להבדיל מזיסר, אף אחד מהשמות שהזכיר זיסר בתגובה שהגיש אתמול לבית המשפט על הבקשה להכריז עליו פושט-רגל - כמו דנקנר, לב לבייב או אליעזר פישמן (בעל השליטה ב"גלובס") - לא התכחש לחובו.
"כל אחד מהאנשים האלה ניסה ומנסה לשלם לפי יכולתו את מה שהוא יכול לשלם, וזה ההבדל הגדול בינם לבין זיסר. זיסר מתכחש לחובותיו ועושה הכול כדי לא לשלם אותם. הוא לא החזיר שקל מאז שהתחיל כינוס הנכסים שלו, וגם בהסדר החוב של חברת אלביט הדמיה הוא לא הציע להזרים שקל, בניגוד לכל בעלי החוב האחרים. "כשאלביט הדמיה קרסה, זיסר משך את ידיו ממנה, והייתה שם את התספורת הכי גדולה שהייתה אי-פעם".
עדות רעועה
עוד נמסר היום מבנק הפועלים כי בית המשפט, שדן בבקשת הכינוס של זיסר, קיבל את כל טענות הבנק ודחה את טענות זיסר. לדברי הבנק, בית המשפט קבע כי יש יסוד מוצק לכל אחת מהעילות למימוש השעבודים על נכסיו של זיסר.
הבנק מציין כי לפי החלטת השופט אורנשטיין, "עמדת הבנק מבוססת על עדויות של אנשי הבנק שהיו מהימנות, סדורות והתיישבו האחת עם רעותה, ומשכך בחרתי לאמצן. העדויות אף נתמכו בהסכמים סדורים, החתומים על-ידי הצדדים, ושבהם נקובים מועדי פירעון שחברת אירופה ישראל (בבעלות זיסר - ח'מ') לא עמדה בהם, כמו גם יש ביטוי בכתובים נוספים המבססים את עמדת הבנק.
"לעומת זאת, הגרסה העובדתית של החברות, שהתבססה רק על עדות זיסר, נשענה על אדנים רעועים, עמדה בסתירה למסמכים בכתב, ומבלי שניתן הסבר ענייני לכך.
"הבנק, נושה בחברה בסך ניכר של כמיליארד שקל, פעל ללא דופי כלפי החברות (שבבעלות זיסר - ח'מ'), לא כל שכן, הבנק גילה אורך רוח כלפיהן ובא לקראתן, פעם אחר פעם, בדחיית מועדי הפירעון, בהימנעות מנקיטת הליכים משפטיים, ואף הגדיל לעשות בהסכמתו למחזר את האשראים והעמדת הלוואות חדשות. הבנק גם שקל כדבעי את הגשת ההליך הנוכחי, וכעולה מהמסמכים השונים שהוצגו לבית המשפט.
"חרף זאת, לא השכילו החברות לעמוד בהתחייבויות כלפי הבנק, תוך העלאת אמתלות חסרות כל שחר, וכאשר זיסר אף הודה בחקירתו שהחברה לא עמדה, פעם אחר פעם, בהתחייבויותיה כלפי הבנק".
לדברי הבנק, "גם בזמן שנידונה בקשת הכינוס, ניסה זיסר להפעיל לחץ תקשורתי על בנק הפועלים, אך כפי שנהג בעבר, בנק הפועלים לא ייתן לרעש התקשורתי שזיסר מייצר למנוע ממנו להמשיך בהליכי גביית החוב, כפי שמצופה ממנו".
תגובה: "הקלטות ישפכו אור על אחת הפרשות המבהילות והקשות אי-פעם במשק ויטלטלו את צמרת הבנק"
מטעמו של מוטי זיסר נמסר בתגובה: "במקום להגיב עניינית לטענות הפליליות החמורות הנוגעות לשיקול-הדעת הלקוי של ראשי בנק הפועלים, ולפתוח בפני הציבור את הדוחות הנוגעים להסתרת מידע מפליל לכאורה על הטרדות מיניות מהמשטרה, מרשות ניירות ערך ומהציבור - משלם הבנק סכומי-עתק לשליחים שישמיצו את לקוחותיו, לרבות לקוח שהיה נאמן לבנק במשך שנים ואף חלה בסרטן במהלך הקמפיין שניהל נגדו הבנק.
"התנהלותם של ראשי הבנק, שפעלו מנקמה אישית ולא משיקולים עסקיים, מחייבת את הדירקטוריון בחשיפה מלאה של דוח מבקר הפנים, דוח השופטת, מקורבתו של המנכ"ל, והסכם השתיקה שנחתם עם העדים בפרשה, עוד בטרם ייחשף חומר נוסף אשר ידהים את הציבור ויגלה את פרצופם האמיתי ואת שיקול-דעתם המפוקפק של העומדים בראש הבנק הגדול בישראל, ועוד נידרש לכך.
"הקלטות המצויות בידי אילן אמיר והמתלוננת ששמה עדיין חסוי, ישפכו אור על אחת הפרשות המבהילות והקשות אי-פעם במשק הישראלי ויטלטלו את צמרת הבנק.
"לפני שמכפישים את זיסר ואת משפחתו, נזכיר שבניגוד לשאר גיבורי הפרשה, מדובר באדם ובמשפחה שתרמו רבות למדינת ישראל לאורך כל חייהם, החל משירות צבאי קרבי כמ"פ בחיל השריון (ושני הבנים קצינים ביחידות מובחרות), דרך הקמת בנק מוח העצם - אחד ממפעלי הצלת החיים הגדול ביותר של העם היהודי, שמציל חיים של מאות ואלפי אנשים. המפעל הוקם מכספה הפרטי של משפחת זיסר, בניהולה של ברכה זיסר זה 20 שנה".
כתבות
ני"ע
