גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר הגדול של החינוך

אנחנו לא שמים לב, אבל מערכת החינוך הישראלית מלמדת גזענות

לימודים תלמידים כיתה א בית ספר / צלם: תמר מצפי
לימודים תלמידים כיתה א בית ספר / צלם: תמר מצפי

עם כל הכבוד לבחינת הבגרות בת חמש היחידות במתמטיקה והצורך במורים ובתלמידים במקצועות הפיזיקה והכימיה, האתגר הגדול ביותר של מערכת חינוך במדינה דמוקרטית הוא בתחום הרוח וההתנהלות החברתית. ישנן שאלות שעולות בעשורים האחרונים מדי שנה בכל מערכת חינוך - האם שיטת בית-הספר שטופחה במהלך כ-250 השנה האחרונות עדיין ראויה לשמש כמסגרת החינוכית המחייבת? האם עולם המידע והמדיה המשתנה לא סתם את הגולל על תפקיד בית-הספר? האם שחרור ההורים לעבודה מחוץ לבית לא הפך למטרה העיקרית של קיום שיטת בית-הספר?

אלה שאלות מאתגרות בכל אתר ומדינה, לא רק בישראל.

עם זאת, ישנן כמה משימות ששייכות לתחום ההתנהלות החברתית היום-יומית, שחשיבותן גדולה עוד יותר, והן חייבות לעמוד בראש סולם העדיפויות של חברה דמוקרטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון. אחת החשובות שבהן היא החינוך נגד גזענות. אכן, קיימת מסגרת פורמלית בישראל, המטה לחינוך אזרחי במשרד החינוך, שפועלת במסגרת יעד זה, והיא אף יכולה להסתייע בכמה תוכניות שהוכנו באופן ייעודי, כמו ספר הלימוד "שיעור לחיים - חינוך נגד גזענות" של האגודה לזכויות האזרח, או תוכניות של אגודת "תג מאיר".

אלה יודעים שלא די להגיב על הגזענות של "תג מחיר" רק אחרי אירוע חריג, אלא צריך לפעול בפעולה מונעת, הרבה לפני שמאן-דהוא מכין את בקבוק-התבערה ושורף בני-אדם. אלא שחינוך נגד גזענות אינו עניין למבצע מיוחד בבית-הספר, או ל"יום המאבק הבינלאומי נגד גזענות", שאמנם יכול לשמש כפעמון אזהרה, אבל האפקט שלו אינו יום-יומי. חינוך נגד גזענות, גם בבית-הספר, הוא חינוך שאינו נגמר, והוא שייך לכל מקצועות החינוך ההומניסטיים. הוא לא פחות חשוב מן החינוך הלאומי המאסיבי, שכשלעצמו דורש תיקון דרך החינוך נגד גזענות.

החוק הפלילי הישראלי כבר כולל הוראה נגד גזענות, אלא שבו כבר מצוי הסדק, שדרכו יכולה הגזענות לחלחל לליבו של התלמיד ולחברה כולה. אם מניחים שהוראה דתית אינה יכולה להיות מעצם הגדרתה להיות בגדר גזענות, הפתח להפצת גזענות נפתח. העולה מכך הוא, שהחינוך נגד גזענות צריך שיהיה חלק בלתי נפרד מהוראה של מה שנכלל אצלנו ב"מקצועות היהדות", החל מהוראת התנ"ך, דרך העיסוק בהלכה, ועד הקריאה בספרות ובהיסטוריה.

אם בכל התחומים הללו איננו שמים לב לתכנים ולמסרים גזעניים, לא יועילו גיחות חד-פעמיות של הוראה נגד גזענות במסגרות או בימים מיוחדים. וכדאי להבהיר, הדת היהודית התפתחה בעיקרה לכיוון שאינו גזעני, והשימוש בחזות דתית כדי להגן על גזענות היא מעשה שיהודים המתייחסים ברצינות לדתם (בין בארץ ובין בגולה) אינם מקבלים, ואינם אמורים לקבל.

אם לימוד התנ"ך מוביל על-פי מדיניות משרד החינוך או שלוחיו לטיפוח האמונה ב"עם הנבחר" על-חשבון אחרים; אם לימוד ההיסטוריה מוביל לזיהוי הקורבן עם היהודי בלבד; אם הטיול השנתי מוביל לחיזוק האמונה בעדיפותו של היהודי בכל מה שקשור לארץ-ישראל; אם הביקור בפולין מוביל לשחרור החסמים בפני כל פעולה מצד יורשו של ה"קורבן הנצחי", היהודי, נגד מי שהוא מגדיר כיריביו - אזי כמה יחידות-לימוד ייחודיות נגד גזענות לא יביאו תועלת רבה.

צריך אפוא לסרוק את תוכניות הלימוד בכל מגמות הלימוד - חילוני, דתי-לאומי, חרדי - ולסמן בהן את הפוטנציאל הגזעני. צריך לפקח על קבלני החינוך המספקים תוכניות, מחנכים וחומר לימוד, לא רק לבתי-הספר, אלא גם לצבא, כדי שלא יוכלו להעביר את המסר. התוצאה אמורה להיות סמוכה לקו ההתחלה של חשיבה גזענית, לא לקו הסיום - במקום שנמצאת בו אגודה כמו "להב"ה" או "יד לאחים". יתרה מזאת, החינוך נגד גזענות אינו עניין לבתי-ספר בלבד, אלא גם למסגרות אחרות, כמו ארגוני אוהדים של קבוצות כדורגל.

הבעיה הגדולה היא, שרוב האנשים נמצאים במצב שבו הם אינם יודעים שהם גזענים. לעיתים אנשים מוכנים להודות בכך שהם גזענים, אך הם סבורים שגזענות יהודית היא דבר חיובי, בניגוד לגזענות המכוונת נגד יהודים. אך לרוב האנשים אין מודעות כלל לגזענות אצל גזענים - כך ביחס לפלסטינים מעבר לקו הירוק, לפלסטינים-ישראלים, לקבוצות בתוך החברה היהודית, או ביחס לאוכלוסייה מאפריקה, שמתדפקת על שערי ישראל.

השאלה - מדוע חברה שמקבלת כמובן מאליו על-פי חוק השבות את קליטתו של כל אדם שיוגדר כיהודי, אינה מוכנה לקבל, אפילו באופן זמני, את מי שמצוקתו הוליכה אותו לישראל, היא שאלה של גזענות של יום-יום בישראל. זו שאלה שפוליטיקאים, שכנראה החמיצו את השיעור המיוחד נגד גזענות בבית-הספר שבו למדו, לרוב אינם מודעים לה. אם הפוליטיקאים אינם מודעים לכך שהם מדברים דברי גזענות, מה יגידו אזובי הקיר.

דווקא האתגר הגדול שעומד עכשיו בפני ישראל כמו בפני אירופה - הכניסה המאסיבית של פליטי אזורי המצוקה הבורחים על נפשם, היא גם התחלה של סיכוי. על-פי אמנת האו"ם לזכויות הילדים משנת 1989, זכאי כל ילד, גם ילד של פליט או "מסתנן", למסגרת חינוכית. זו הזדמנות שמערכת חינוך יכולה למנף כדי להילחם נגד גזענות שבשגרה. זאת לומדים בארצות הזבות חלב ודבש באירופה, שאליהן זורמים הפליטים כיום, וזאת אמורים לדעת גם בישראל.

כניסה ושילוב של ילדי הפליטים והמסתננים במערכת החינוך הישראלית, כמו גם תוכניות ומיזמים של חינוך משותף יהודי-ערבי, ראויים לתשומת-לב רבה יותר. כאן יש פוטנציאל לחינוך נגד גזענות, שהוא אפקטיבי יותר מהתוכניות המיוחדות, הנקודתיות.

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות הבנקים והביטוח יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, נבחן המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

מדד הבנייה מזנק ב-3.5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים