גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממלכה המאוחדת (עד שזה מגיע לכדורגל)

גארת בייל צפוי להוציא את האומה הוולשית מהחושך הבינלאומי שהיא נמצאת בו מאז גביע העולם ב-1958 ולשים סוף לשאלת האומללות של כוכבים וולשים שלא זכו לקריירת נבחרת גדולה כי נולדו בצד הלא נכון של הממלכה ■ איך הגיעה בריטניה למצב שבו מנהלות "ארבע המדינות" שיתוף מוחלט בכל התחומים תחת דגל אחד, אפילו בספורט - עד שזה נוגע לענף הספורט החשוב מכולם?

גארת בייל / צילום: רויטרס
גארת בייל / צילום: רויטרס

האם גארת בייל היה יכול לבחור חיים בינלאומיים "נוחים יותר"? כלומר, מתוקף השתייכותו לממלכה הבריטית - האם בעולם שבו שחקנים בינלאומיים נודדים עם דרכונים בין מדינות, גם בייל היה יכול לשנות לעד את גורלו הבינלאומי המר ולשחק במדיה של נבחרת אנגליה למשל? מדוע שחקני-על וולשים כמו ראיין גיגס, איאן ראש, מארק יוז ועוד רבים וטובים לא חיזקו במהלך השנים דווקא את הסגל הכל-כך בינוני של נבחרת אנגליה, במסגרת נבחרת מאוחדת שנקראת בריטניה?

כדי לענות על השאלות הללו נדרשת סקירה קונסטיטוציונית-היסטורית זריזה: "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד" (ובקיצור: UK) היא ישות מדינית אחת, שמורכבת מארבע מדינות שצמחו והתפתחו לאורך מאות שנים זו לצד זו: אנגליה, וויילס, סקוטלנד וגם צפון אירלנד (האחרונה נפרדה ב-1921 מאירלנד, שחילצה עצמה מחוץ לשלטון הבריטי אחרי מאבקי דמים שנמשכו גם עשרות שנים לאחר מכן). אנגליה, כמעט מיותר לציין - היא המדינה "הבכירה" והגדולה ביותר מבין הארבע, והיא זאת שמכתיבה לאורך ההיסטוריה את האג'נדה הקולוניאליסטית של "בריטניה הגדולה" (שבעבר התפרסה על פני-העולם כולו. מנדט, זוכרים?).

בכל אופן, כל אחת מאותן ארבע "מדינות הבית" (Home Nations) של בריטניה מנהלת סוג של ממשל עצמאי. רק "סוג של". מדובר בסופו של דבר על ממשלים מוגבלים: כל המדינות כפופות לשלטון הבריטי המרכזי, כאשר וויילס, למשל, מחזיקה באסיפה לאומית שמוגדרת עצמאית, אך כזאת שמסוגלת לקבל מספר החלטות אוטונומיות אך ורק בתחומים לא קריטיים; בענייניים מהותיים יותר, וויילס הקטנה (3 מיליון תושבים) כפופה לשלטון המרכזי, ולצורך ייצוג האינטרסים שלה - היא מקבלת 40 נציגים מתוך 650 ב"בית הנבחרים" - הבית התחתון של הממשל הבריטי. בדיוק כמו חברי "בית הלורדים" - הבית העליון של הפרלמנט - גם הפוליטיקאים הוולשים מתכנסים בווסטמינסטר בלונדון על מנת להצביע באופן דמוקרטי על עתידם המשותף, כאשר המנהל הראשי של ההצגה הוא ראש ממשלת בריטניה, דייויד קמרון. לצד כל אלו יש במונרכיה החוקתית שנקראת בריטניה גם את אליזבת' השנייה, המלכה המשותפת של כולם.

כך שכל הסיפור של ההיפרדות הכדורגל למדינות ייצוגיות נפרדות לא ממש ברור.

***

הוא עוד יותר לא ברור כשנזכרים בענפים וגופים אחרים שמייצגים את הממלכה - המשלחת האולימפית, למשל, היא "קבוצת בריטניה הגדולה" (Team GB), המורכבת מנציגי ארבע "מדינות הבית". בכדורסל הנבחרת הייצוגית שמונהגת על-ידי לואל דנג ופופס מנסה בונסו היא כל-בריטית. ואפילו בענף יחידני כמו טניס, למרות הרמת גבות של מיעוט אינטלקטואלי אנגלי - זוכה אנדי מארי הסקוטי לתשואות אדירות במגרש המרכזי בווימבלדון, והוא בהגדרה ברורה "הבריטי הראשון שזכה בווימבלדון מאז 1936".

אז מה הסיפור של הכדורגל? גם כאן, ההסבר הוא היסטורי. ארבע "מדינות הבית" הן אלו שייסדו בעצם את המשחק במאה ה-19, ולמעשה היו פה עוד אפילו לפני שפיפ"א קמה לעשות סדר בעניינים. ראשית, הייתה זו התאחדות הכדורגל הראשונה בעולם - ההתאחדות האנגלית, שקמה ב-1863, ובעת ייסודה כלל לא היה ברור את מי היא מייצגת: את אנגליה בלבד? אולי את כל מדינות האי הבריטי? או שבעצם את כל האימפריה הכלל-עולמית? התשובה לשאלה הזאת ניתנה ב-1873, כאשר בסקוטלנד הקימו התאחדות כדורגל משלהם וקבעו עובדות בשטח. בעקבותיהם הקימו התאחדויות גם בוויילס (1876) ובאירלנד (1880) - וכך התפתח לו לאט-לאט כדורגל נבחרות עצמאי בכל אחת מהמדינות. חשוב לציין: למרות שהיו אלו אנגלים שהקימו, לדוגמה, את מילאן האיטלקית בתחילת המאה ה-20, אלו לא רק מהגרים אנגלים שפיזרו את הכדורגל לכל פינה חשוכה ברחבי הגלובוס. אלא היו גם אירים, וולשים וסקוטים.

אולי זו גם אחת הסיבות לכך שכבר בתחילת דרכו של המשחק, ראו עצמם הבריטים ה"לא-אנגלים" שווי זכויות לשכניהם. תעיד על כך העובדה שבעת הקמתה של מועצת הכדורגל הבינלאומית IFAB ב-1886 (International Football Association Board), קיבלו ארבע "מדינות הבית" זכויות הצבעה שוות בגוף הזה - שהוכר, גם לאחר ייסודה של פיפ"א ב-1904 ועד עצם היום הזה - כארגון לו יש אחריות בלעדית על חוקת המשחק. גם ב-2015, אם באיזו פינה על כדור הארץ שוקלת ליגה מקצוענית לבטל את חוק הנבדל, או סתם להוסיף עזרים טכנולוגיים לשופטים - היא צריכה לעבור את אישורן של התאחדויות הכדורגל של אנגליה, סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד.

"מדינות הבית" זוכות למעמד מיוחד בחוקה של פיפ"א, ויכולות עד היום להמשיך לנהל את הכדורגל שלהן באופן עצמאי לחלוטין, משהו שלא יתאפשר מחר, לצורך הדוגמה - לקטאלוניה. אלא אם תוכר רשמית כמדינה על-ידי האו"ם.

**ָ*

הייסוד הבדלני העמוק הזה שעל-פיו התפתחו ארבע ההתאחדויות של "מדינות הבית", מנע במהלך השנים איחוד קבוע, חזק ויציב של הכדורגל הבריטי לכדי נבחרת אחת. זה לא עניין של לוקאל-פטריוטיות, כמו שזה סיפור פוליטי: תמיד היו אלו העסקנים שחששו כי מהלך כזה יוביל לאובדן של משהו רחב יותר - עצמאותם כגופים המנהלים את הכדורגל בארצם.

מדי פעם השברים הצליחו להתאחות לאירועים נקודתיים: ב-2012, אחרי 52 שנה ללא נבחרת כדורגל בריטית אולימפית, לכבוד המשחקים שנערכו בבירת הממלכה - הוענקה להתאחדויות "מדינות הבית" אפשרות להעמיד נבחרת מאוחדת לטורניר הכדורגל של המשחקים. זה אכן קרה בסופו של דבר - אבל תחת הסכמה כללית כי יהיה מדובר על ג'סטה חד-פעמית, ולאחר מאבק קשה, שבראשיתו סירבו הסקוטים בכלל להגיע לפגישה עם יתר נציגי "מדינות הבית", לכלוכים בתקשורת, קפריזות וכאוס כללי.

הכאוס הזה לא יאפשר כמובן שחזור של "ההישג" באולימפיאדת ריו 2016. במארס האחרון העלתה ההתאחדות האנגלית את הרעיון לייצר מסורת, ולשלוח שוב נבחרת בריטית למשחקים. ההתאחדות הוולשית, שמייצגת כיום נבחרת שעשויה לעלות ליורו 2016 מהמקום הראשון בבית הישראלי - הצהירה בתגובה כי היא "נגעלת" מהרעיון. התוכנית האנגלית אופסנה.

***

לבלבול הזהות הוולשי-הבריטי-אנגלי אפשר להוסיף עוד נקודה: וויילס, שמצד אחד מפעילה ליגת כדורגל מקומית (חלשה מאוד, ענייה מאוד וחצי מקצוענית ברובה), ומצד שני מאפשרת למועדונים להתחרות גם במטריית הליגות של אנגליה. וכך, יש בפרמיירליג האנגלית את סוונזי, וגם את הקבוצה הוולשית הפופולרית ביותר - קארדיף סיטי מהצ'מפיונשיפ. דיון דומה מתקיים לאורך שנים לגבי מעמדן של סלטיק וריינג'רס בסקוטלנד: רוב ראשי המועדונים הללו, לאורך השנים - רצו מאוד לעבור לשחק בפרמיירליג, וליהנות מבוננזת ההכנסות האדירה שלה. הפרמיירליג, מבחינתה, הייתה שמחה לקבל שתי קבוצות פאר שמסוגלות למלא בקלות מעל 50 אלף מושבים בכל משחק שלהן ושכל דרבי ביניהן הוא אטרקציה. אבל אף אחד בהתאחדות הסקוטית לא ישחרר את שתי הקבוצות שמחזיקות בחיים את המוצר שנקרא הליגה הסקוטית.

אם חוזרים לנקודת הפתיחה, אז כאמור לאורך השנים נאלצו שחקנים גדולים "לסבול" מהפילוג. ראש, גדול חלוצי ליברפול, לא הצליח מעולם לחוות העפלה לטורניר גדול עם וויילס. גם גיגס. בכל מקרה, את העיוות הזה ניסו לפתור ב-2009. באותה שנה עבר בפיפ"א חוק, לבקשת "מדינות הבית" - שמאפשר לכל שחקן בריטי אופציה לבחור אחת מארבע הנבחרות הבריטיות שאותה הוא רוצה לייצג, ללא קשר למקום הלידה שלו. רק תנאי אחד לעניין: אותו שחקן חייב להוכיח כי התחנך במשך חמש שנים בילדותו במדינה המדוברת. כלומר, גיגס היה יכול לייצג את אנגליה, ומייקל אואן היה יכול לייצג את וויילס (שניהם גדלו בבתי ספר במדינות הללו - גיגס עבר בגיל 6 למנצ'סטר; אואן התחנך בשנותיו המוקדמות בוויילס). אבל זה היה מאוחר מדי מבחינתם. והם בכל אופן מעולם לא רצו את זה.

גם בייל: הוא גדל אמנם בקארדיף עד גיל 17 - אבל תיאורטית היה יכול לייצג את אנגליה, אם היה בוחר זאת - כיוון שיש לו סבתא אנגלייה. "אבל אני וולשי לגמרי, אני משחק עם הדגל בנעליים, יותר מזה?", הצהיר ב-2011 ל"סאן". "לא ייתנו לי לחזור לפה אם אייצג את אנגליה. לשחק בטורניר גדול? השאיפה שלי היא לעשות את זה עם וויילס".

ניצחון של בייל הערב (א') כאן ב"קארדיף סיטי סטאדיום" יגשים את השאיפה הזאת שלו ושל האומה כולה: טורניר גדול ראשון מאז גביע העולם ב-1958.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו