יואב גלנט / צילום: איל יצהר
שר האוצר משה כחלון עומד בראש קבינט הדיור והוא צירף אליו את מינהל התכנון (ממשרד הפנים) ואת רשות מקרקעי ישראל (ממשרד השיכון) כדי לשלוט בכל "שרשרת הייצור" של דירה.
עשרות ראשי ערים איימו בשבוע שעבר לעצור פרויקטים גדולים בתחומם ("400 אלף יח"ד") בגלל הדיבורים על תקצוב דיפרנציאלי בתחום החינוך והרווחה, מהלך שאמור היה להזכיר לכולנו שללא השלטון המקומי אי אפשר באמת לנצח בקרב על מחירי הדיור.
בתוך כך, אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור של כחלון, הדביק השבוע במפורש את האחריות למחירי הדיור הגבוהים למשרד המשפטים, בשל הבעיות שמערימים אנשי המשרד על הבאת אלפי עובדים זרים לענף הבנייה.
וכמובן שכולם גם מחכים לנגידת הבנק המרכזי, שלנו כמו גם לזו של ארה"ב, שהכיוון אליו יובילו את הריבית בחודשים הקרובים ישפיע על עלות המימון ועל כמות הכסף, והוא צפוי כמובן לחולל תמורות של ממש גם בשוק המגורים (כמו שעשתה הריבית האפסית).
ואחרי שהבנו מי ומי המשפיעים הגדולים כרגע (ובכלל) על מחירי הדירות, אפשר גם להבין עד כמה ריקה מתוכן הכרזת שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, שאמר השבוע לידיעות אחרונות ש"ההישג שאני מכוון אליו הוא לייצב בתוך שנה את המחירים ולהוריד אותם בשנה או בשנתיים שלאחר מכן בשיעור של עד 5%".
אולי זה נכון ואולי לא, אבל הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שהירידה או העלייה במחיר לא באמת תלויה בשר גלנט. במילים אחרות: זה לא קריטי על מה ולאן שר השיכון שלנו מכוון בכל הנוגע למחירי הדירות.
בשבוע שעבר למשל נערך כנס גדול בנושא מכרזי מחיר למשתכן שארגנה רשות מקרקעי ישראל. כחלון היה שם, גם יצחקי, נציגי האוצר, המשפטים, רשות המסים, התאחדות בוני הארץ, קק"ל ועוד. ממשרד השיכון לא היה אף נציג על הבמה (היחיד שאמור היה לדבר, מנכ"ל משרד השיכון, בסופו של דבר לא דיבר שם).
משרד השיכון כמעט ולא משחק תפקיד במאבק על משבר הדיור. הרי אפילו כשרמ"י היתה במשרד ראינו עד כמה מוגבלת יכולתו להשפיע. לא בכדי, החזיר גלנט את התואר שיכון לשם המשרד, אחרי שהתברר שדיור ציבורי זהו כמעט המנדט היחיד שיש לו (וגם את זה מנסה "לגנוב" לו סגן השר, ג'קי לוי).
בשורה התחתונה, היום יותר מתמיד, משרד השיכון הוא בסה"כ מעין זרוע ביצוע של משרד האוצר, ואפילו לא זרוע מי יודע מה חשובה. הערכות ותחזיות של שר השיכון לא שוות הרבה יותר מתחזיות של כל אחד.