אבי לוזון / צילום: תמר מצפי
טיוטת דוח חמור ביותר כנגד בכירים בהתאחדות לכדורגל ובעלי תפקידים בעבר ובהווה, שחושפת את ממדי הגירעון העצום שאליו נקלעה ההתאחדות בתקופת היו"ר הקודם אבי לוזון, הגיעה לידי "גלובס". הבדיקה, שהתבצעה בחודשים האחרונים על-ידי משרד רו"ח אלקלעי-מונרוב ושות', נשלחה אתמול לתגובות של 11 גורמים המעורבים בפרשה, וממצאיה מגלים ליקויים קשים לכאורה בהתנהלות בכירי ההתאחדות ובעלי תפקידים במהלך השנים 2008-2014.
ההערכה היא כי מספר גורמים מצומצם ייאלצו להתמודד עם הדוח הקשה והשלכותיו - העיקריים ביניהם הם יו"ר ההתאחדות באותן שנים, אבי לוזון (המשמש כיום כחבר הנהלה בארגון); ממלא מקומו של לוזון דאז, שטרן חלובה, ששימש אז גם כגזבר ההתאחדות, וכיום הוא חבר הנהלה; חשב ההתאחדות לשעבר מאיר ליבר; דודי גיל, יו"ר ועדת כספים לשעבר וכיום גזבר ההתאחדות. גם יו"ר ועדת הכספים הנוכחי אריה זייף, מנכ"ל ההתאחדות לשעבר אורי שילה ואחרים התבקשו לשלוח למשרד הספורט את התייחסותם לדוח בתוך 14 ימים.
מדובר בדוח אותו הזמין המשרד במהלך גיבוש הרפורמה בענף הכדורגל, בתקופת השרה לימור לבנת, ונועד לבחון בין היתר את "פרשת 22.8 מיליון השקלים" - חשד להעברות יתר של הסכום הנ"ל מקופת ההתאחדות לקבוצות, כסף שבפועל לא היה קיים בידי ההתאחדות ולא דווח כגרעון בדוחות הכספיים - כך מתברר כעת. בנוסף, הדוח מציין למעשה תמונה חמורה בהרבה - הכסף העודף שהועבר לקבוצות ליגת העל והלאומית בשנים האמורות הסתכם ב-38.5 מיליון שקל.
על-פי הערכות שונות, לא מן הנמנע כי ממצאי הבדיקה יובילו לפתיחת הליכים פליליים כנגד מספר גורמים המעורבים בפרשה.
טיוטת הדוח קובעת כי ההתאחדות, בראשות אבי לוזון, העבירה בפועל יותר כסף לקבוצות, למרות שלא קיבלה כספים אלו - זאת בשל קיזוזים של כספי הטוטו או ירידה בתמלוגי זכייני השידור. כך נוצרו לאורך השנים גרעונות שעלו והצטברו לעשרות מיליוני שקלים. ההתאחדות, לפי הדוח, לא דיווחה בדוחות הכספיים על החוסר כגרעון, אלא דווקא ככסף שאותו היא אמורה לקבל. הדוח מטיל אחריות כבדה על כתפיו של אבי לוזון, ובדרך עקיפה גם על הכפופים אליו ובעלי תפקידים בהתאחדות, שהיו מודעים למצב ולהשלכות - אבל העדיפו להתיישר עם פעולותיו של היו"ר ו"לא שאלו שאלות".
1. איך נוצר החוב?
בדוח נכתב כי "מהבדיקה עולה כי ההקצבות לקבוצות נקבעו על ידי יו"ר ההתאחדות (אבי לוזון). לא הוצגו תחשיבים מסודרים אשר מנתחים את הסכומים האמורים להתקבל מהטוטו ומזכויות השידור למול הכספים שאמורים להיות מועברים לקבוצות... במסגרת הדיונים השונים בהתאחדות לא איתרתי כי הוצגו חישובים, או ניתנו הסברים לאופן קביעת סכום ההקצבות. עם זאת, אותרו אמירות על תקצוב ביתר של הקבוצות".
עוד נכתב בדוח כי "מעיון בפרוטוקולים של ישיבות המזכירות עולה, כי בחלק מהשנים, כאשר ההתאחדות הבטיחה הקצבות אשר גבוהות מההכנסות שקיבלה מהטוטו ומזכייני השידור, הדבר נעשה במודע. ניתן ללמוד על כך, לדוגמא, מישיבת המזכירות שנערכה בתאריך 9.7.2012 - בדיון על ההקצבות לבקרה תקציבית לעונת 2012/13 נאמר כי לא קיזזו לקבוצות בגין WIFI, למרות שהטוטו קיזז מיליון שקל. בגין זכויות השידור יש ירידה של למעלה מ-12 מיליון שקל, אך בסך הכל מורידים בהקצבה של כל קבוצה בליגת העל לעונה הבאה ביחס לעונה הקודמת רק 300 אלף שקל למרות שצריך להוריד לכל קבוצה 600 אלף שקל.
"בישיבת המזכירות ב-27.8.2012 בדיון על ההקצבות לעונה 2012/13 מציג יו"ר ההתאחדות, כי הטוטו קיזז להתאחדות למעלה מ-11 מיליון שקל אך קיזוז זה משפיע על הקבוצות רק ב-400 אלף שקל, וכל שאר עשרת המיליונים מקוזזים מחלקה של ההתאחדות".
בדוח נטען, כי למרות שנקבע מראש מהו חלקה של ההתאחדות ומהן חלקן של הקבוצות מכספי הקצבות הטוטו, בפועל ניהלה ההתאחדות את חלוקת הכסף על פי שיקול דעתה. "ההסכם החדש של הטוטו קובע במפורש כי חלק ההתאחדות יהיה 21.24 מיליון שקל. בפועל, בניגוד להסכם, על-פי ניתוח הגרעון שערך חשב ההתאחדות לשעבר, ההתאחדות לקחה רק 10 מיליון שקל. יו"ר ההתאחדות לשעבר מסר, כי ידוע היה לכולם שההתאחדות מממנת את הליגה הלאומית מכספים שמיועדים להתאחדות, ועל כן לא לקחה את כל הכספים שנקבע בהסכם כי מיועדים עבורה... בדיון המזכירות מ-5.8.2013 על ההקצבות לעונת המשחקים 2013/14 מציין היו"ר לשעבר, מר לוזון, כי במשך שבע השנים האחרונות ההתאחדות סבסדה את הליגה הלאומית בכך שנתנה לה בכל עונה 1.1 מיליון שקל וכי זה סכום גבוה לעומת הסכום שההתאחדות קיבלה מהטוטו עבור ליגה זו".
2. בקרה על התקציב מול הביצוע - היה דבר כזה?
הדוח מציין כי במהלך השנים האמורות היה ברור לכמה מהגורמים הרלוונטיים כי קיימת בעיה, אבל משום מה היא לא טופלה במועד. הדוח מציין, כי חשב ההתאחדות דאז מאיר ליבר מסר כי שלוש שנים לפני שנושא הגרעון עלה לדיון במסגרת הכנת הדוחות הכספיים לשנת 2013, התריע בפני גורמים שונים בהתאחדות, בהם אבי לוזון - על כך שיש גרעון. "לדבריו", נכתב בדוח, "אמר מר לוזון בתגובה: 'יהיה בסדר. בשנים הבאות נצליח להביא כספים ממקורות אחרים ולסגור את ההפרש'. בנוסף מסר חשב ההתאחדות, כי בכל שנה בעת הדיון שנערך עם הרו"ח המבקר ועם אבי לוזון, טרום הוצאת טיוטת הדוחות הכספיים, התפתח דיון קולני בין השניים על נושא הצגת סעיף החייבים, וכי מר לוזון ציין כי ידאג לכספים לסגור את החוסרים".
לסיכום נכתב בסעיף זה: "בבדיקתי לא איתרתי כי הוכן והוצג בפני הוועדות השונות של ההתאחדות דוח בקרה של 'תכנון למול ביצוע' או דוח תזרים מזומנים בכל הקשור לכספים ששולמו לקבוצות למול המקורות של כספים אלו. חשב ההתאחדות מסר כי היה מודע לכך שנוצר בפועל גרעון בין הסכומים שהתקבלו לבין הסכומים שהועברו לקבוצות ודיווח על כך לגורמים שונים בהתאחדות, בכלל זה ליו"ר ההתאחדות מר לוזון, אשר הכחיש כי ידע על כך".
3. ניתוח הגרעון - לאיזה סכום הוא התנפח?
באופן פרקטי, נכתב בדוח כי "במצב בו גוף משמש כצינור להעברת כספים והוא מקבל בפועל פחות כספים ממה שהוא מעביר, עלול להיווצר גרעון כספי". במסגרת החקירה נמצא כי "בשנים הרלוונטיות התקבלו בפועל 25.8 מיליון פחות ממה שהיה צפוי לקבל, לפי ההסכמים השונים שנחתמו בין ההתאחדות לבין הטוטו וזכייני השידור". כך למשל, רק הקיזוזים של הטוטו עמדו באותן עונות על יותר מ-19 מיליון שקל. בפועל הכסף שקוזז לא הגיע כמובן מהטוטו אל ההתאחדות, אבל ההתאחדות בכל זאת העבירה את הסכום שהתחייבה אליו לקבוצות - חלק מתוך הכסף שהיא עצמה הייתה אמורה להשאיר אצלה לטובת התפעול שלה, וחלק פשוט העבירה ורשמה בדוחות כסכום אותו היא אמורה לקבל (למרות שבפועל לא היתה אמורה לקבל אותו). "לאור זאת, למעשה, עודף הכספים שחולקו לקבוצות הינו 38.5 מיליון שקל ולא 22 מיליון".
עוד עולה מהדוח, כי "מנתונים אלו ניתן ללמוד כי מרבית עודף הכספים חולק לקבוצות 'קטנות' בליגת העל ובליגה הלאומית". בסך הכל, לפי דוח הבדיקה, זכו 24 קבוצות בישראל לקבל כסף עודף - בסכומים שנעו מ-5,000 שקל להפועל נצרת עילית, ועד 926 אלף שקל שקיבלה בני סכנין.
הדוח טוען כי כל התנאים היו צריכים להוביל לכך שכבר בעת היווצרות הגרעון - היה על ההתאחדות לטפל בו. "למרות האמור לעיל ניתן לראות שלא רק שהגרעון לא טופל על-ידי הקטנת סכום ההעברות לקבוצות או על-ידי קיזוז מהקבוצות שקיבלו סכומים עודפים, אלא שהגרעון הלך ותפח במשך השנים מ-2.4 מיליון שקל ועד לכ-38.5 מיליון שקל בשנת 2013".
עוד נכתב בדוח כי "חשב ההתאחדות לשעבר (מאיר ליבר) ציין כי היה מודע לגרעון שהולך ומתפתח אולם לא דאג לטפל בנושא ולהציפו במוסדות ההתאחדות אלא הסתפק בהבטחות של יו"ר ההתאחדות כי הנושא יטופל. אין זה סביר כי נושא משרה בכיר בתחום הכספים מוכן לקבל במשך חמש שנים הסבר מיו"ר ההתאחדות כי ידאג להביא את הכסף, לאור העובדה כי בפועל הגרעון הולך ותופח, ולא מציג את הגרעון בצורה מתועדת באף אחד ממוסדות ההתאחדות".
הבדיקה לא מנקה גם את יתר בעלי התפקידים ואת חברי הנהלת ההתאחדות. "מעיון בפרוטוקולים עולה כי, לאורך השנים דווח לא פעם בישיבות הנהלת ההתאחדות, מזכירות ו-ועדת כספים על כך שזכייני השידור נקלעו לקשיים ולא יעבירו את כל הכספים, והטוטו מקזז סכומים בגין הפרות. תמוה בעייני כיצד אף גורם מהמשתתפים לא שאל..."
4. מדוע לא הוצגו הסכומים כגרעון?
הבדיקה מצאה כי הדוחות הכספיים של ההתאחדות לשנים 2008 ועד 2012 לא הציגו בצורה נכונה את מצבה הכספי של ההתאחדות. עודף העברות לקבוצות בסכום כולל של 22.8 מיליון שקל הוצג משום מה כנכס, במסגרת סעיף "חייבים ויתרות חובה" במאזן, למרות שמבחינה חשבונאית לא עמד בקריטריונים להכרה בכספים אלו כנכס.
כיצד התגלה הגרעון, מתי, ועל-ידי מי? "בשיחות שערכתי עם מר גיל (דודי גיל - גזבר ההתאחדות)", נכתב בדוח, "במסגרת פעילותו כגזבר החל לבקש דוחות והסברים מחשב ההתאחדות באשר לקשיים התזרימיים של ההתאחדות, ובתחילת שנת 2014 נודע לו מהחשב בשיחת מסדרון כי בפועל שולמו לקבוצות סכומים הגדולים יותר מאשר הן היו זכאיות להן וכי נוצר כ-20 מיליון שקל גרעון. בעקבות כך ביקש מר גיל לזמן ישיבה עם יו"ר ההתאחדות, שצעק על החשב שהוא 'מספר שטויות'.
"משיחות שערכתי עם רו"ח גרינברג (שלמה גרינברג - השותף האחראי על תיק הביקורת בהתאחדות ממשרד ארנסט אנד יאנג), נמסר כי הוא היה מודע לעודף התשלומים לקבוצות לאורך השנים. בכל שנה כאשר הנתון הוצג בפני מר ליבר ומר לוזון, קיבל הסברים לפיהם יצמצמו את הגרעון ויביאו את הכסף בשנה העוקבת מהטוטו/זכייני שידור או ממקורות אחרים. במסגרת הכנת הדוחות הכספים לשנת 2013 הגיע למסקנה כי לא ניתן להמשיך להכיר בסכום הגרעון כנכס ופנה לרו"ח מהמחלקה המקצועית במשרדו לצורך קבלת ליווי מקצועי....לדבריו, לאחר ההחלטה שלא ניתן להמשיך להציג סכומים אלו כנכס, הופעלו עליו לחצים כבדים על-ידי יו"ר ההתאחדות לשעבר להמשיך לרשום את החוב כנכס, תוך אמירות 'אתה איתי בנושא, אם אני נופל אתה נופל איתי'".
בישיבת המזכירות מ-30.7.2014, כאשר הנושא כבר נמצא בדיונים סוערים לאחר שהתקבלו שתי חוות דעת וידוע לכל נושאי המשרה בהתאחדות על הבעיה המהותית, "לא נכלל הנושא על סדר היום ויתרה מכך הצהיר יו"ר ההתאחדות בפתח הישיבה 'אין פה דברים מיוחדים על סדר היום', ואף אחד מנושאי המשרה של ההתאחדות אשר נוכחים בישיבה (מנכ"ל ההתאחדות, חשב ההתאחדות מר ליבר, והיועץ המשפטי מר אביבי) לא תיקנו את יו"ר ההתאחדות. משמעות שתיקתם של נושאי המשרה בישיבה הינה תמיכה בהתנהלות יו"ר ההתאחדות שלא על-פי כללי מינהל תקין ובחוסר שקיפות ויתכן אף בניגוד להוראות הדין".
בהמשך הישיבה עלה לדיון נושא ההקצבות לעונה 2014/15 ולטענת הדוח "אף שם לא אוזכר דבר בנושא הגרעון, הצורך בקבלת החלטה פוזיטיבית לקיזוז הכספים או שבוצע תשלום לקבוצות. הנושא הוצג על-ידי יו"ר ההתאחדות כהליך טכני לחלוטין. דוח הבדיקה מסכם כי "מניתוח כל האמור לעיל עולה חשד לכאורה שהיה ניסיון מצד נושאי המשרה בהתאחדות המעורבים בסוד העניינים להסתיר את הגרעון ולנסות לקזז אותו בהליך טכני, ללא כל שקיפות או קבלת החלטות מסודרת תוך רישום כוזב של פרטים בטיוטות הראשונות של הדוחות הכספיים לשנת 2013".
על מידת אחריותו של אבי לוזון כותב הדוח: "בשיחות שערכתי עם גורמים שונים בהתאחדות ומעיון בפרוטוקולים עולה כי מר לוזון היה יו"ר פעיל אשר השקיע שעות רבות בפעילות ההתאחדות. טביעת האצבע שלו ניכרת בכל פעילות ההתאחדות. מבדיקתי עולה כי ההקצבות לקבוצות נקבעו מידי שנה על-ידי יו"ר ההתאחדות, ללא הכנת תחשיבים מסודרים אשר מנתחים את הסכומים האמורים להתקבל מהטוטו ומזכויות השידור למול הכספים שאמורים להיות מועברים לקבוצות... מר לוזון מסר כי נודע לו על הפרשה רק במהלך 2014. טענה זו עומדת בסתירה הן לגרסאות שמסרו גורמים שונים בהתאחדות לגבי מעורבתו בנושא זה, והן לאמירות שלו בפרוטוקולים השונים המלמדים על הכרת הנושא. יתרה מכך חשוב לציין כי מר לוזון שימש כיו"ר פעיל בפעילות ההתאחדות והיה מעורב בהיבטים הכספים שלה".
תגובת ההתאחדות: "יו"ר ההתאחדות הנוכחי, עופר עיני, יזם את הבדיקה ודאג לשיתוף פעולה מלא מצד ההתאחדות. כאשר יגיע הדוח הסופי, ההתאחדות בראשות מר עיני תפעל ליישום מלא של כל המסקנות והדרוש תיקון".