סיכויי התביעה "קלושים"? אמיליה תשלם לקיבוץ דליה 9.3 מ' ש'

תביעת הקיבוץ כנגד אמיליה פיתוח הוגשה בגין שותפות העבר במפעל זהר דליה ■ אמיליה, שתידרש לשלם גם את הוצאות המשפט, שוקלת לערער

מוצרים של מפעל זהר דליה /צילום מתוך אתר החברה
מוצרים של מפעל זהר דליה /צילום מתוך אתר החברה

אמיליה פיתוח, חברת ההחזקות שבשליטת עודד פלר, הפסידה בשבוע שעבר בתביעה שהגיש נגדה קיבוץ דליה. בהתאם, היא תיאלץ לשלם לקיבוץ את מלוא סכום התביעה על סך 9.3 מיליון שקל, בגין מנגנון התאמת התמורה שנכלל בהסכם ההשקעה שלה בחברת ייצור חומרי הניקוי "זהר דליה".

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן, גם השיתה על אמיליה פיתוח הוצאות משפט בסך של 150 אלף שקל.

בעקבות הפסיקה דיווחה אמיליה כי היא תבחן את האפשרות להגיש ערעור על פסק הדין, ובינתיים תכיר בדוחות הרבעון השלישי במלוא סכום התביעה.

יש לציין כי בדוחות אמיליה לשנת 2014, שפורסמו בסוף מארס השנה, נכתב (באור 24ב') כי "בהתאם להערכת הנהלת החברה המבוססת על חוות-דעת יועציה המשפטיים, סיכויי התביעה להתקבל הינם קלושים". למרות הערכה זו, התביעה כאמור התקבלה במלואה.

הרומן בין אמיליה פיתוח לקיבוץ דליה החל בשנת 2007. אז רכשה אמיליה מהקיבוץ 50% ממניות זהר דליה תמורת 20 מיליון שקל, ומכרה בהמשך 5% ממניות זהר דליה לידי המנכ"ל שלה, גבי פוליצר, תמורת תשלום 2 מיליון שקל. הסכם ההשקעה כלל אז מנגנון להתאמת תמורת ההשקעה בסך נוסף של עד 10 מיליון שקל, בהתאם לעמידת זהר דליה ביעדי רווחיות בשנים 2007-2012.

בשנת 2011 רכשה אמיליה בחזרה את המניות שנמכרו לפוליצר ב-7.4 מיליון שקל, ובתחילת שנת 2012 מכרה את מלוא החזקתה (50%) בזהר דליה בחזרה לקיבוץ תמורת 61 מיליון שקל - גבוה פי 3 מהמחיר ששילמה תמורת המניות. בנוסף קיבלה אמיליה לאורך תקופת השקעתה דיבידנדים מזהר דליה בהיקף כולל של 6.5 מיליון שקל.

מפעל זהר דליה, שהוקם בשנת 1939, מייצר דטרגנטים וחומרי ניקוי וכביסה לשוק המוסדי ולרשתות קמעונאיות. את שנת 2011, האחרונה שלו תחת אמיליה, סיים המפעל עם רווח של 9.7 מיליון שקל.

פרידה בבמב"י

מכירת מניות אמיליה בזהר דליה לקיבוץ נעשתה במסגרת הליך היפרדות (במב"י) שהפעילה אמיליה. על-פי מנגנון זה רשאי אחד השותפים להגיש הצעה לרכוש את חלקו של הצד השני. אם ההצעה נדחית, על מקבל ההצעה לרכוש את חלקו של המציע בחברה, במחיר הצעת הרכש שנקב השותף הראשון. הקיבוץ החליט להיות בצד הרוכש, ולוותר על אקזיט של מכירת חלקו באותו המחיר, ששיקף שווי חברה של 122 מיליון שקל לזהר דליה.

בינואר 2014, כשנה וחצי לאחר המכירה, הגיש קיבוץ דליה כאמור תביעה כנגד אמיליה בטענה כי על-פי הסכם ההשקעה מ-2007, על אמיליה לשלם לה 9.3 מיליון שקל בגין מנגנון התאמת התמורה.

אגב, לדליה יש החזקה תעשייתית מוצלחת נוספת - הוא שולט לצד קיבוץ רמות מנשה בחברת ארד, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות למדידת מים, הנסחרת בבורסה בתל-אביב בשווי של 850 מיליון שקל.

אמיליה, בראשות היו"ר עודד פלר והמנכ"ל ליאור סום, סיימה את המחצית הראשונה של 2015 ברווח נקי של 7.1 מיליון שקל, לאחר שהציגה רווח נקי של 15.9 מיליון שקל בשנת 2014 כולה. לחברה הון עצמי של 206.1 מיליון שקל, נכון לסוף יוני השנה, ושוויה בבורסה עומד על 161 מיליון שקל. לפלר עצמו אחזקה ב-84.1% ממניות אמיליה.

מלבד זהר דליה היו לאמיליה מספר השקעות מוצלחות נוספות בתעשייה הקיבוצית, ובראשן בחברת אבן קיסר, בחברת פלציב ובקרן טנא.